אור ברסלב
דברי צבי סימן רעב

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן רעב

סימן רעא

סעיף א' יין מגולה אפי' האידנא כו' קשי' לי בב"ב דף צ"ז ע"ב דפריך על יין מגולה סכנה היא ומשני דעברי' במסננת כר' נחמיה והרמב"ם בפי"א מהל' שמירת נפש הל' י"ד לא פסק כר' נחמי' הו"ל לגמ' לתרץ ביין מגולה במקום שאין נחשים מצויים ואסור לכ"ע משום הקריבהו נא כו' ונראה דמהא ראיה למג"א בס"ק א' בשעה מועטת מגולה אין אסור משום הקריבהו נא כו' ושם איתא מגולה סתם משמע אפילו בשעה מועטת אסור שמא שתה נחש והוצרך הגמ' לתרץ כר' נחמיה דעברי' במסננת דאין סכנה אבל אסור משום הקריבהו נא כו' מחשש שתיית נחש ונמר ריחו לא שייך בשעה מועטת:

שם סעיף ח' יין חי כו'. הטור כתב כן בשם בה"ג וכתב הרב"י דבברכות דף נ' ע"ב דחכמים מודים לר"א בכוס של ברכה היינו ביין חזק כ"כ שאין ראוי לשתותו חי כלל אבל בדרי על חד תלתא מיא הוי יין משובח כדאמר רבא בשבת כל חמרא דלא כו' עכ"ל וצ"ע דבשבת דף ע"ז ע"א מתרץ הגמ' המתניתין המוציא יין כדי מזיגת הכוס היינו רובע רביעית מפני שצריך למוזגו בג' חלקי מים ואז תהיה ראויה לשתי' והמוציא רובע רביעית יין הוי כאלו מוציא רביעית שהוא שיעור הוצאה משמע דבלא מזיגת המים אין ראוי לשתי' וכן מוכח בתוס' ברכות שם ד"ה מודים כו' תימה דאמרי' לקמן בכוס של ברכה חי ע"ש וא"א כדברי הרב"י דהא דחכמים מודים היינו ביין חזק שאין ראוי לשתותו כלל א"כ מאי מקשו תוס' דהא דבכוס של ברכה חי מיירי בסתם יין דדרי על חד תלתא מיא והא דחכמים מודים לר"א בחזק מאד א"ו דחכמים מודים לר"א בדרי על חד תלתא מיא:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה