אור ברסלב
דברי צבי סימן רלו

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן רלו

סימן רלה

המג"א וט"ז ס"ק א' כתבו בשם הטור שחותמין תמיד ימלוך ע"ש הטעם ולפענ"ד אפשר דאמרי' בברכות דף ט"ו ע"ב דאמרי' גולל אור מפני חושך כו' כדי להזכיר מדת לילה ביום כשאומרים יוצר אור ובורא חשך ומדת יום בלילה בגולל אור כו' כדי להוציא מלב אפיקורסים שאומרים שמי שברא אור לא ברא חשך כדאי' בסי' נ"ט סעי' א' ולכן אנו אומרים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד שהקב"ה הוא הבורא הכל וימלוך תמיד בין ביום בין בלילה:

שם מג"א כתוב כו' כתב ב"ח כו'. וכן כתב הט"ז קושי' זאת בסי' ס"ו ס"ק ו' ע"ש ומחה"ש כתב על תירוץ של המג"א שתוס' בברכות שם כתבו דבסוף ברכה חוזר לגאולה דפרעה כדי לסמוך לגאל ישראל הרי דהחתימה בערבית ג"כ על שעבר ע"ש ולפענ"ד בוודאי גם מג"א מודה דאומרי' תמיד גאל ישראל כמו שכתבו תוס' רק שמג"א כתב כיון שיש בברכת אמת ואמונה גם על העתיד ולכן יוכל לחתום גם על העתיד ולכן חותמין בכל השנה גאל ישראל כמו שכתבו תוס' שסוף הברכה חוזר לגאולה דפרעה אבל כשאומרים מעריבים קודם שיחתום הברכה אינו מדבר בגאולה דפרעה סמוך לחתימה ורוב פעמים מדבר בגאולה העתידה כמו בליל א' של פסח יוסיף שנית בו להגאלה בליל ב' מלך ישראל וגואלו בליל ב' של שבועות רחום יגאלך בש"ע עוזר ישראל וגואלו בש"ת קנות שנית כו' א"כ לא תקנו לומר מגאולה שעברה סמוך לחתימה במעריבים לכן אומרים בברכה וגואלו כמ"ש מג"א:

שם ס"ק ג' יתפלל כו' וכ"ש במנחה כו'. לא אוכל להבין מאי כ"ש דבסי' ק"ח סעי' ו' דמוסף אין לה תשלומין וכתבו ט"ז ומג"א שם דתפלת מוסף אין צלותא דרחמי רק במקום קרבן אבל שאר תפלות רחמי ע"ש ולכן שפיר אמרי' דהמתפלל מוסף בשעה שהצבור מתפללין שחרית לא מהני כי שחרית צלותא דרחמי ומוסף לאו צלותא דרחמי אבל מנחה ומעריב דתרווייהו רחמי נוכל לומר דמקרי בשעה שהצבור מתפללין כמו דאמרי' ברכות דף כ"ו ע"א דאין אומרים גבי מנחה עבר יומא בטל קרבנו כיון דצלותא רחמי יוכל להשלים בערבית:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה