דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן רלה
לא אוכל להבין קושי' תוס' ברכות דף כ"ו ע"א ד"ה טעה כו' וא"ת והאמר רב תפלת ערבית רשות כו' וי"ל כו' וצ"ע מאי ס"ד בקושי' תוס' דכיון דאפילו לרב דתפלת ערבית רשות אפ"ה היה רב מתפלל ערבית כמו דאי' במתניתין תפלת ערבית ופשיטא דבחנם אין לבטלה ואפשר דס"ד דתוס' דהא דמתפללין ערבית כדי לסמוך גאולה לתפלה כמו שכתבו תוס' דף ד' ע"ב ד"ה אמר כו' דר"י סבר נמי רשות ואפ"ה אמר איזה בן העולם הבא הסומך גאולה לתפלת ערבית ע"ש ולהכי מקשים תוס' כיון דעיקר החיוב משום סמיכת גאולה לתפלה א"כ אמאי אמרי' בטעה ולא התפלל ערבית שיתפלל בשחרית ב' ובטעה ולא התפלל יעלה ויבא הטעם שאין מקדשין חודש בלילה כיון דאזיל הטעם סמיכת גאולה לתפלה א"כ לא צריך להתפלל ערבית או אפשר שדעת קושי' התוס' כיון דאמרי' בגמ' שם דתפלת ערבית כנגד אברים ופדרים ולהכי ערבית רשות דאברים ופדרים נמי רשות שאע"פ שנטמאו אברים ופדרים או שאבדו נרצה הקרבן כמו שפי' הרע"ב שם א"כ ס"ד דתוס' בקושי' דכיון דטעה ולא התפלל ערבית בזמנה הוי כאלו נאבד אברים ופדרים שאין צריך להשלימו בשחרית. גם קשי' לי בגמ' שם דאיבעי' להו טעה ולא התפלל מנחה מהו שיתפלל ערבית ב' תפלה במקום קרבן כיון דעבר יומו בטל קרבנו אמאי לא פשיט בלא התפלל ערבית מתפלל שחרית ב' והא ערבית הוא כנגד אברים ופדרים וזמן הקרבת אברים ופדרים רק כל הלילה כמו דאיתא ברכות דף ב' ובמגילה דף כ' ע"ב במתני' וכמו דכתיב בתורה כל הלילה עד הבקר וכשעבר הלילה עבר הזמן של הקטר חלבים ואברים דהא לרמב"ם בפ"ד מהל' מעה"ק הל' ב' מקטיר לכתחלה רק עד חצות כדי להרחיק מן העבירה דלא כרש"י ורע"ב ריש ברכות שכתבו שלא אמרו חכמים עד חצות גבי הקטר חלבים ואברים אבל וודאי לכ"ע המצוה רק עד הבקר ואפ"ה אמרי' בלא התפלל ערבית שיתפלל שחרית שתים אע"פ שעבר זמן הקרבה א"כ מאי נסתפק הגמ' בלא התפלל מנחה אם יתפלל ערבית ב' משום דעבר יומא בטל קרבנו הא גם בערבית כיון שעבר הלילה בטל קרבנו ואפ"ה משלים התפלה:
שם מג"א ס"ק א' קטנים כו'. בסי' תקס"ב במג"א ס"ק א' דאם הכוכבים קטנים מאד לא מהני וכן אי' ביו"ד סי' רס"ב סעיף ה' ובש"ך שם: שם בטור מביא בשם ר"ע שעיקר הקריאה במה שקורא פני מטתו וצריך לברך אקב"ו על ק"ש ולא הבינותי דא"כ גם בשחרית צריך לברך על ק"ש כי ברכות ק"ש אינ' ברכות של ק"ש ממש כברכת התורה וברכת המצות שא"כ הי' לנו לברך לקרות את שמע כן כתב הרב"י בשם הרשב"א ע"ש: