אור ברסלב
דברי צבי סימן ר

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן ר

סימן קצט

סעיף א' שלשה כו' עד שיתרצו שניהם להפסיק כו' יש לספק אם שניהם אין רוצים להפסיק רק שיתנו לו רשות שיזמן עליהם אי מהני כמו בשנים שיכולים לזמן אפי' לא הפסיק האחד או דלמא דשנים יכולים לזמן על האחד שלא הפסיק אע"פ שהאחד לא יוצא ידי זמון כמו שכתב מג"א בס"ק א' אבל אם אחד מזמן ושנים לא הפסיקו אע"ג שנתנו לו רשות מ"מ כיון דשנים לא יצאו ידי זמון כיון שלא הפסיקו לא מקרי זמון כלל:

שם מג"א ס"ק ב' אינו כו' וכ"מ מפרש"י כו' ולפענ"ד אין ראי' כ"כ מרש"י דרש"י מיירי שהיו ארבעה בכל חבורה וכשהלך אחד לא מבטל עכ"פ הזמון שג' הנשארים יזמנו ולכן מותר לצאת בתוך הסעודה שעדיין אין חל עליו חיוב זמון כ"כ שהוא לא יגמור הסעודה עם האחרים והאחרים שיגמרו הסעודה יוכלו לזמן אבל בשלשה אין אחד רשאי לצאת אפילו בתוך הסעודה מפני שמבטל הזמון מהשנים כשיגמרו סעודתן וגם יש לומר דאין ראי' מרש"י שם דשם מיירי דג' באו מג' חבורות דהם יכולים לזמן כמו דאי' שם בגמרא והנשארים הם ג' ג' יכולים נמי לזמן ואע"ג שכתב רש"י שם בד"ה אבל כו' קורין לו ומזמנין דמיירי דלא היה רק מתחלה ג' דילמא בכה"ג רש"י נמי סובר דאסור לצאת רק אם יצא קוראין לו ע"ש:

שם ס"ק ג' לחזור כו' דהרא"ש קאי לפרש"י כו'. מה שכתב מחה"ש מ"מ לדינא בין לרש"י בין לרא"ש צריכים לחזור לתחלת נודה לך צ"ע דהא להרא"ש צריך לחזור לתחלת ברכת המזון כמו שכתב גם מג"א ואולי ט"ס יש בדבריו וצע"ק גם על מג"א שכתב דהרא"ש קאי לפרש"י שפי' שאין מפסיק אלא עד נברך דהא לרש"י אפי' אם צריך להפסיק עד הזן אפ"ה כשאכל אח"כ אין צריך לומר הזן דהא רש"י פי' ברכות דף מ"ו ע"א ד"ה בהמ"ז דאם אין מברכין בזמון אין צריך לומר ברכת הזן ע"ש:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה