דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן סא
מג"א ס"ק ג' בט"ו ווי"ן ובערבית כו'. וצ"ע דבברכות דף י"ד ע"ב מוכח דבערבית אין צריך רמ"ח תיבות דאיתא שם במערבא ערבית דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' כו' אמר אביי הילכך אנן מתחילין כו' א"כ ש"מ דמשום רמ"ח תיבות אין צריך בערבית וצ"ע על רש"י ברכות דף י"ב ע"ב שפי' על המתניתין מזכירין יצ"מ בלילות שאומרים פרשת ציצית וכן פי' הר"ע מברטנורא דהא במערבא לא היו אומרי' כלל ואנן נמי רק כיון דמתחילין גומרין ולא מפני יציאת מצרים שבה:
שם ס"ק ה' צריך. והמרש"א בח"א ברכות ריש פרק הי' קורא מביא ראי' לדעת רש"י ודעה ראשונה בטור שיחשוב הכל בד' דברכות דף י"ג ע"ב כל המאריך באחד אמר רב אחא ובדלי"ת אמר ר"א ובלבד שלא יחטוף בחי"ת וא"א כתר"י שיאריך בחי"ת שימליכו בשמים ובארץ ובד' יאריך שימליכו בד' רוחות מאי איכא הארכה בד' טפי מבחי"ת ובד"מ כתב בשם סמ"ק שיתכוין באל"ף שהוא אחד ובח' שהוא יחיד בז' רקיעים ובארץ ובדלי"ת שהוא יחיד בד' רוחות:
שם ס"ק ט' שלא כו' דסוכה נ"ג ע"ב כו'. וצ"ע על תוס' ברכות דף ל"ד ע"א בד"ה אמר פסוקא ואותן בני אדם שאומרים ב' או ג' פעמים שמע ישראל ביו"כ משתקין אותו או שמא אין לחוש רק כשקורא ק"ש בעונתה ומקבל עליו עול מלכות שמים ע"כ א"כ קשה מאי פריך הגמ' בסוכה שם שהיו אומרי' אנו ליה וליה עינינו משמע שמע דהא בשמע נמי אין איסור רק בעונתה ומקבל עול מלכות:
שם ט"ז ס"ק ה' בשכמל"ו כו' הא אמריה יעקב כו'. משמע שיעקב אמר בקול רם רק מפני שלא אמר משה התקינו שיאמר בחשאי וכן אי' בפסחים דף נ"ו ע"א אבל במדרש תנחומא פ' ויחי אית' שגם יעקב אמר בחשאי וז"ל כיון ששמע אומר בלחש בשכמל"ו: