דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן ס
מג"א ס"ק ב' שאם כו' וצריך טעם כו'. ולפענ"ד אפשר לתרץ דבמגילה דף י"ח ע"א קראה על פה לא יצא מנלן אמר רבא אתיא זכירה זכירה כו' מה להלן בספר אף כאן בספר וממאי דהאי זכירה קריאה כו' ומה אני מקיים זכור בפה ע"ש א"כ ראינו דרבא יליף דכמו דזכרון עמלק הוא בספר כך קריאת המגילה בספר א"כ משמע דזה פשיטא דזכרון מעשה עמלק צריך לקרות בספר דוקא אבל גבי זכירות אחרות דלא כתב בהו בספר לא צריך לקרות בספר:
שם ס"ק ג' וכן כו' אבל מצוה דרבנן כו'. יש לספק דלמה שכתב תר"י סוף פ"ק דברכות דאפי' א"א מצות אין צריכות כונה ה"מ בדבר שיש בו מעשה אבל במצות שתלויו' באמירה בלבד ודאי צריך כונה שהאמירה היא בלב וכשאינו מכוון באמירה לא עשה כלום ור"ש סובר שאע"פ דאמרינן אין צריך כונה אבל כשמתכוין שלא לצאת אינו יוצא ע"ש יש לספק האיך הדין במצוה דרבנן בכה"ג שתלוי' רק באמירה או שמתכוין שלא לצאת ובתר"י שם שמביא מברכת הנהנין משמע דאף בדרבנן לא יצא:
שם ס"ק ד' יצא כו' אבל כונת הלב כו'. וקשיא לי בברכות דף י"ג ע"א היכי מדייק הגמ' ממתני' ש"מ מצות צריכות כונה דילמא מיירי מתני' מכונת הלב מה שהוא אומר ומתני' מיירי מפסוק ראשון וכונת הלב כ"ע מודים דצריך בפסוק ראשון דכי היכא דלמ"ד צריכות כונה אין צריך כונת הלב שישים אל לבו מה שהוא אומר בשאר ק"ש ובפסוק ראשון צריך ה"נ למ"ד אין צריכות כונה צריך כונת הלב בפסוק ראשון ולפי דברי הכ"מ שמביא מג"א מיירי מתניתין בפסוק ראשון כמו שכתב מחה"ש: