אור ברסלב
דברי פנחס תוכן ומפתח › ענינים שונים

דברי פנחס· רבי פנחס הלוי סג"ל צימטבוים

תוכן ומפתח · ענינים שונים

חושן משפט

סימן כב

פלפול בברכות ל"א שמואל מורה הלכה בפני רבו הי', מתרץ קושית המפרשים הרי התכוון לאפרושי מאיסורא, לשיטת הרמב"ם דכלאים שלא בשעת עבודה לא אישתרי, אם מותר זר לשחוט ק"צ בשבת, העיר דתלוי מהיכי ילפינן בזבחים ל"ב דשחיטה בזר כשרה, מישב הילקוט דמבואר דזר מותר לשחוט ק"צ בשבת.

סימן כג

בסוגיא דכבתה זקוק לה, שבת כ"א: תירוץ לקושית המפרשים אמאי לא קיבל אביי מר"י דתליא אי מצלה"נ או לא, מפרש מה דקאמר אח"כ אביי אי זכאי גמירנא לשמעתי' מעיקרא.

סימן כד

פלפול בשבת כ"ב: רב אמר אין מדליקין מנר לנר וכו', מקשר ג' מימרות דרב.

סימן כה

הקשה על תוס' עירובין ל': שכתבו דאין מועיל מה שראוי לתקן אלא במידי דחזי השתא לשום אדם, אי בשני שבותין אמרי' יש שבות במקדש, מישב קושית הפנים יפות פ' יתרו לרש"י נזיר ד' דקידוש על היין הוא מה"ת דקשה מפירכת הגמ' נזיר מ"ע דמיתשל עלה תרומה, הא בנזיר י"ל דחזי לו לקידוש ולא משום דמיתשל עלה.

סימן כו

העיר על הגמ' פסחים י"ג: אין מביאין תודה בחג המצות, תמה על המשל"מ שנעלם ממנו ירושלמי פסחים פ"ג ה"ד.

סימן כז

סוגיא דבני בתירה בפסחים ס"ו מתרץ בחדא מחתא ח' קושיות שסופר ומונה אחת ואחת, מפלפל בסוגיא דשליחות בענין אי שנים שוחטין זבת אחד בקדשים, ישוב לקושית התוס' קידושין שם מפרו של אהרן, מברר דאם טומאה הותרה בצבור אז ה"ה שבת הותרה בכל הקרבנות וא"צ לעשות ע"י שנים.

סימן כח

פסחים ק"ה ע"ב גרסי' ומי אמרינן חביבה מצוה בשעתה וכו', ביאור על לשון הגמרא דשם א"ל אנא לא חכימא אנא ולא חוזאה אנא וכו'.

סימן כט

ישוב לקושית התו"י יומא נ"א חומר בפסח מבתמורה.

סימן ל

תירץ לקושית המפרשים על התוספתא יומא טבל ונבילה מאכילין אותו נבילה, נבילה ותרומה מאכילין אותו תרומה והלא נבילה קלה מתרומה, מישב קושית האחרונים על ירושלמי חלה פ"א מ"ט החלה והתרומה חייבים עליהם מיתה וחומש וכו'.

סימן לא

סוכה ל"ח: הוא אומר ברוך הבא וכו' מישב קושית הרש"ש שם מר"ה כ"ד הי' עובר אחורי בהכנ"ס.

סימן לב

מגילה י"ט: ומישב קושית המג"א סי' תרפ"ט סק"ד על הב"י בסוף סי' תרע"ה. תירץ לקושית הטו"א מגילה י"ט אמאי חש"ו אין מוציאין אחרים הרהור כדיבור דמי, דבר נחמד בר"ה כ"ח בענין מצות צ"כ.

סימן לג

ביאור במדרש פליאה מובא באו"ח קידושין ט"ז.

סימן לד

פלפול בקידושין ע"ג. דרש ר"ז במחוזא גר מותר בממזרת וכו', מתרץ קושית החת"ס בסוכה מ"א.

סימן לה

מישב קושית המשל"מ על הרמב"ם ז"ל פי"א הל' נדרים מנדה מ"ח:

סימן יב

בדבר קושית הת"ח סנהדרין ע"א לר"א דס"ל כל עיר שיש בה מזוזה אינה נעשית עיהנ"ד אמאי לא אמרינן עשה דשרפת בעיר את כל שללה דחי לל"ת דל"ת כן לד"א, דר"א ס"ל כב"ש דאין שאלה בהקדש.

סימן לו

ביאור בתוספתא רפ"ק דתמורה הממיר בין בחול בין בשבת תמורתו תמורה וסופג את הארבעים.

סימן לז

מתרץ קושית הב"י בטור או"ח סי' א' טוב לומר בכל יום עשרת הדברות.

סימן לח

ביאור בש"ע או"ח סי' תרצ"ד סעי' ד' "במקום שאין עניים" יכול לעכב מעות פורים שלו לעצמו ונותנם במקום שירצה, שטעות הדפוס בש"ע וצ"ל "במקום שאין מנין" ולא "במקום שאין עניים". מיישב קושית היריעות שלמה, שהקשה על הב"י הנ"ל מגיטין ל'.

סימן לט

מיישב קושית הטו"ז יו"ד סי' שכ"ג היכן מצינו כרת בשוחט קדשים בחוץ וכו' דודאי מיראת העונש ישאל לחכם וכו' מביא שם ששק"ל דלא יועיל כלל שאלתו. מפלפל בגמרא שבועות כ"ד. ישוב לדברי הרמב"ם בפ"ד משגגות השוחט בשבת בחוץ לע"א חייב ג' חטאות.

סימן מ

מישב קושית המפרשים למה אין שוחטין לחולה בשבת ע"י שנים ולא נצטרך לחלל שבת, מתרץ המכילתא פ' בא ולא תותירו ממנו עד בוקר וגו' דקשה להבין דבריו שם.

סימן מה

מבהמ"ח בנוגע אנשים שמתלבשים בטלית שאינו שלהם, מביא מחז"ל מכות ע"ב, יבמות צ"ו ע"ב, כתובות כ"ה ע"ב, מנחות צ"ג ע"ב, בכורות ל"א ע"ב, וספר תשובה מאהבה.

סוף הספר

תוכן העניינים

דברי פנחס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה