אור ברסלב
דברי פנחס תוכן ומפתח

דברי פנחס· רבי פנחס הלוי סג"ל צימטבוים

תוכן ומפתח

דברי פנחס

אורח חיים

סימן א

בדבר קושית הגאבד"ק קרזשעשאוויץ על הטור או"ח סי' א' דיכולים לומר אחר פרשת אשם יה"ר כאילו הקרבתי אשם אע"ג דאשם וחטאת אינם באים בנדבה. והרי משכח"ל חטאת נזיר שבאה בנדבה כזבחים מ"ו: חטאת ששחטה לשם חולין קושית המחבר על רש"י נדרים י'. הרי זו חטאת הרי זו אשם, מתרץ קושיתו עפ"י הגמ' חולין כ"ב וטו"א ר"ה ו', חקירה במחשבת שלא לשמה אם יש איזה איסור בדבר משום לאו דלא יחשב.

סימן ב

להגה"צ מהר"א האגער אבד"ק וויזניצא זצ"ל בענין שאלתו במי שנעשה בר מצוה ביום א' י"ח תמוז שנדחה, אם מחויב להתענות, מביא מרפ"ק דחגיגה חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני, העיר מפסחים צ"ג קטן שהגדיל בין שני פסחים, מפלפל בגמ' מגלה ח': רבי ביקש לעקור ט"ב ולא הודו לו, ושם אקדומי פרעניות לא מקדימין, בדין מי שנעשה בר מצוה בצום גדלי', מחלק בין אם גברא אינו בר חיובא בין אם יומא הוא דקגרים, מפלפל בדברי המנ"ח מצוה ת"צ לענין תשו"ק לענין קרבן פסח. מביא דבר נחמד ששמע מפי הגאון מאוה"ג מהרי"ד סאלאווייטשיק אבד"ק בריסק זצ"ל בקושית העולם על פירכת הגמ' רפ"ק דברכות ליתני שחרית ברישא, ישוב לקושית התוס' ברכות שם בהא דמשני תנא אקרא קאי.

סימן יג

אודות הגזירה שיהודים מוכרחים לפתוח חנותם בשבת אם מחויבים לבזבז כל ממונם, רוצה להמציא היתר ע"י עכו"ם, מביא משו"ת חת"ס סי' קצ"ח שאין שום היתר לפתוח חנותו בשבת, מפלפל בדברי הבית מאיר דלגבי שבת ל"ש שליחות, מאריך אי מחלל שבת מחמת אונס הוי מלשאצל"ג, מביא מירושלמי חגיגה פ"ב הל"א שגזרו על יהודים לחלל שבת והאובים הטעינו עליהם משאות בשבת וכו', אם שנים שעשאו מלאכה בשבת הוי מלשאצל"ג מסיק אף אם יהי' איזה היתר למכור ע"י נכרי בקבלנות, יש לעשות בזה תקנה גדולה, בדין קבלנות במקום הפסד, אם בשעת הגזירה מותר לעשות מסחר לכתחלה בחנות ולהתיר לו אח"כ למכור בשבת ע"י נכרי, מביא ראי' ממנחות מ"ח. חטא בחטאת זו וכו' וכן מתוס' שבת ד', מחדש שספק זה תליא בפלוגתת הרז"ה והרמב"ן בינוקא דאשתפיך חמימי לפני המילה, מסיק כיון דידע מראש שיהי' מוכרח למכור בשבת אין להתיר בכה"ג.

סימן יח

שאלה במי שיש לו מזוזות מהודרות בפתחי ביתו אם מותר להסירם כשיוצא מדירתו ולקבוע תחתיהן אחרים כשהדייר החדש אינו רוצה לשלם לו המחיר ששלם הוא בעבורם, מביא מתוס' שבת כ"ב. ד"ה רב ומנות מ"א שנסתפקו אם מותר ליעול המזוזה מבית זה ולקבעה בבית אחר, מביא שיש פלוגתת הפוסקים בדין זה, לדינא מביא מדעת קדושים שמותר להחליף ולהניח על מקומן מזוזות, שאינן נהדרות כ"כ, פלפול עמוק לקשר ג' מימרות דרב בשבת כ"ב. בענין מצללה"נ ועדל"ת, מתרץ קושית הבר"א או"ח סי' ב' בכלאים בציצית.

סימן יט

בדברי הגאבד"ק ה. מאד שכ' דאין בהדלקת וכבוי העלעקטעריציטעט בשבת איסור דאוריי'. מביא ראי' דאסור מה"ת להוציא אור בשבת ע"י עצים ואבנים, מוכיח דמה שמסייע שיתחבר כח אור העלעקטרי לתוך הזכוכית הוי מבעיר ואסור מה"ת, אם מלשאצל"ג חייב ביו"ט לכ"ע, מישב בזה קושיית התוס' יו"ט פסחים פ"ז מ"ז, מסיק דיש איסור מה"ת.

סימן יד

המחבר ז"ל הקשה אפסחים דף קט"ו דאתי מרור דרבנן ומבטל למצוה דאורייתא וכו', ומביא תירוץ מהרב הגה"ג מהרי"א הלוי עטינגער זצ"ל, אבדק"ק לבוב יצ"ו, והביא הגמ' זבחים ע"ח פסחים קי"ד, והרא"ש שם דבלא"ה לא נפיק בטיבול ראשון ידי מרור, כיון דבטיבול ראשון לא בעי כזית, תוס' שם ד"ה מתקיף וכו'.

סימן טו

מצות שנלשות ע"י מכונה אלקטרית אם יוצאין בהן יד"ח מצה בלילה ראשונה ושני', העלה דאין יוצאין דאינה נקראת מצת מצוה, הביא מרשב"א סי' כ"ו וסי' תקצ"ג, מביא ראי' דע"י מכונה ההולכת ע"י כח אלקטרי אין כאן הוכחה שנעשית לשם מצת מצוה, מפלפל במ"ש המנ"ח מצוה י' הטעם דל"מ ע"י עכו"ם וחש"ו משום דאין אדם משמר מה שבידי חבירו, האריך בענין אי מצות צריכות כונה, מוכיח דאם במצה אמרי' סתמא לשמה קאי או לא תליא בפלוגתת רבה ור"י בפסחים ל"ח, מתרץ לי"ד קושית המנ"ח על ירושלמי פסחים פרק כל שעה ה"ז, מביא מזבחים ג'. דמוכח דבמצה לא אמרינן סתמא לשמה קאי, מסיק להלכה דבמכונה ההולכת מאלי' לכ"ע אינו יוצא בהו יד"ח מצה.

סימן טז

בנדון מצות הנאפות בתנור עגול, שחום האש עולה תחת נקב מלמטה וע"י כך נאפת המצה, מפקפק בכמה חששות שיש באפי' כזו שבאה רק מחום הבא מכח האש ולא מהאש ממש, בענין אפיית לחמי תודה, בסוגיא דשתי לחם ותנור מקדש, מביא ראי' דבתנור של מתכת אמרי' חם מקצתו חם כולו, בקושית הפלתי בשתה"ל דאינם דוחים יו"ט הלא יש עצה ותקנה לאפותם שתים ושלש לצורך יו"ט ופת נאפה יפה ומותר משום יו"ט. לדינא אסור לאפות הטור הנ"ל עפ"י מהר"י אסאד הנ"ל.

יורה דעה

סימן ו

בענין עשיית חומץ מי"ש הנעשה עפ"י רוב מסתם יינם, דוחה דעת השואל שרצה להתיר מטעם שינוי בדבר שמותר בהנאה, מביא שיטת הריב"ש דזיעת משקין הוי כמשקין וא"כ אין נפ"מ אם אסור בהנאה או לא, רוצה להתיר מטעם חלופי חליפין דהחומץ נעשה מן יי"ש והוא נעשה מן יין של סתם יינם, מביא מירושלמי תרומות ומשו"ת מהר"י אסאד או"ח סי' קכ"ד, מפלפל בתירוצו של הישועות יעקב בדברי הב"ח שבעור יו"ד סי' קכ"ג, מישב דברי העור הנ"ל פ"י מהר"י אסאד הנ"ל.

סימן ח

בנידון היתר עיסקא, אי אמרינן כל העושה על דעת הראשונה עושה. ומקיף הבעיה לכל פרטיה ודקדוקיה בבקיאות וחריפות נפלאה.

סימן ט

בדבר מנהג העולם כשעולים לתורה מעבירים את כנף הטלית על האותיות שמתחילים לקרות בהם, ויש חשש של שפשוף ומחיקת האותיות וגם את השם. הראה שיש מקור למנהג זה והוא מנהג ותיקין ואין ביכולת לשנותו, מביא משו"ת מהרי"ק שורש ט', יש ליזהר שלא ישפשפו בחוזק את הטלית רק בנחת.

סימן י

בשאלת כתם באשה מינקת, שמורה אחד מחמת חומר האיסור טימא הכתם מספק, ישוב לקושית הפוסקים אמאי ל"מ ס"ס בנדה בכתם, תירץ מבהמ"ח לקושית הזכרון יוסף אמאי מועיל ס"ס בנדה הא הוי ס"ס ברה"י וברה"י אפילו ס"ס טמא, בחקירת הרה"ג מו"ה יוסף שלעזינגער אם ישראל יכול להיות ערב בעד החמץ שקונה העכו"ם בפסח.

סימן יז

אודות גערבן שנקרא "לופטהעפע" שמערבין בו שומן ועושים אח"כ ממנו יי"ש שפירטוס, מברר שאופן עשייתו הוי מבעל איסור לכתחלה, רוצה להתיר מטעם דרוב הלוקחים הם עכו"ם ול"ה ביטול איסור בשביל ישראל, מביא משו"ת הריב"ש סי' תצ"ה דהיכי דמפשי בשביל ישראל אסור אע"ג דרוב הם עכו"ם, מברר כיון שמוסיפים בשביל ישראלים הקונים הו"ל כאומר בפירוש שיבטל בשבילו, תשובת הגאבד"ק גראסווארדיין שמסכים להלכה עם הגהמ"ח שאסור לערב בו שומן, מעתיק גם מכמה גדולי ישראל שמסכימים לאיסור, מפלפל עם כמה גדולי ישראל שהשיגו עליו בוילקט יוסף.

סימן כ

בס"ת שנמצא בו פסול בה"א האחרונה של השם אם יש לסלק כל היריעה או אותו דף בלבד, מביא משו"ת חת"ס יו"ד סי' רנ"ז, מפלפל בגמ' תמורה כ"ג לרבנן עשו תקנה בקדשים, העיר על שו"ת חכ"צ סי' מ"ה מגמ' תמורה הנ"ל.

סימן כא

בענין היתר עסקא כללי שהציע הגה"צ מו"ה אלטער עזריאל מאיר איגר מלובלין, הביא משו"ת רדב"ז ח"ב סי' תקצ"ב, מפלפל בענין כל העושה ע"ד הראשונה עושה.

סימן מד

תשובה להלכה מבהמ"ח המוציא לאור את הס' דברי פנחס. בענין פינוי וביזוי המת, הביא ירושלמי מו"ק פ"ד ה"ד, ומברר להלכה שמתירין לפנות המת בענין השאלה, ומביא דברי הפוסקים המתירין לפנות המת. תשובה מהגה"צ המפו' אברהם שלמה כ"ץ אבד"ק ריסקאווע שליט"א שמסכים להלכה עם בן המ"ח הנ"ל.

אבן העזר

סימן יא

מתרץ קושית השואל דמאי פריך הגמרא סומא איך מותר באשה נימא דמותר ע"י עדותה שהאמינה לה התורה גם באיסור נדה. ישוב לקושית הגאון המפורסם אלעזר זוסמאן סופר ז"ל דאמאי לא פריך הגמ' איך סומית מותרת לבעלה, כיון דחיישינן שאינו בעלה כ"ע אסורה עלי' מכח איסור אשת איש.

סימן ה

בסדור גט לאשה שבעלה עזבה ודר עם נכרית ורוצה ליתן כח הרשאה לסופר ולעדים שיכתבו ויחתמו ג"פ לאשתו, מביא מחלוקת הפוסקים בצוה לסופר ולעדים בכתב, מדחה תירוצו של השואל על קושית המרכבת המשנה האיך החזיר משרע"ה את גרושתו למ"ד דלא פסקה כהונה ממשה. מתרץ קושית המרכבת המשנה הנ"ל עפי"ד מורו הרה"ג מו"ה אלטר שמעון לעזער מטארנא שאמר לישב בקושית העולם על בעה"ט פ' תצא יעבור לכם כל חלוץ, מביא דבר נחמד מהגאון המפורסם מו"ה יוסף ענגעל זצ"ל על הא דקאמר הקב"ה למשה ואתה פה עמוד עמדי.

סימן ד

בענין גט מוקדם שהביא הבעל בעצמו בגט שנכתב בו שם לויזא וכתבו שם כינוי לאזי, מישב קושית התוס' גיטין למה תקנו זמן בגיטין הבאים ממדה"י כיון דלא חיישינן לחפוי ולא משום פירות, כיון דאית לי' קלא.

סימן ז

בת רב גדול שבאה בקשר החיתון עם בחור אחד שנלקח לצבא ולא נשמע ממנו שום ידיעה אם יש להתיר קשר החיתון. מסכים להתיר כמבואר בשו"ת מהרי"ל דיסקין סי' מ"ו.

סימן מא

תשובת הגאון המפורסם אבד"ק גראס-ווארדיין לגאון המ"ח בענין חליצה בתוך ג' חדשים.

סימן מב

תשובה מהגאון הצדיק אבד"ק סיגעט זצ"ל להגמ"ח בנין עגונה והביא בדבר זה הראשונים ואחרונים לברר ההלכה.

סימן מג

תשובה מבן המחבר המוציא לאור את הספר דברי פנחס בענין גיטין שנכתבו בהעיר גראסווארדיין בשם ווארדיין לבד, וגם לא שם העכו"ם לברר הלכה, ומביא משו"ת הנוב"י חת"ס שדי חמד ושאר פוסקים בענין זה.

חושן משפט

סימן ג

במי שנתחייב לישבע אם יכולין לכוף שישבע במקום שירצה התובע, העיר מכתובות פ"ה. ההיא אתתא דאיתחייבא שבועה בי דינא דראד"א וכו', מביא מב"י חו"מ סי' פ"ז בשם הריטב"א על גמ' הנ"ל, הביא מרמ"א חו"מ סי' פ"ז שפסק שאין יכול לכוף המשביע שישבע במקו"א רק במקום שם שנעשה שם העסק.

ענינים שונים

סימן כב

פלפול בברכות ל"א שמואל מורה הלכה בפני רבו הי', מתרץ קושית המפרשים הרי התכוון לאפרושי מאיסורא, לשיטת הרמב"ם דכלאים שלא בשעת עבודה לא אישתרי, אם מותר זר לשחוט ק"צ בשבת, העיר דתלוי מהיכי ילפינן בזבחים ל"ב דשחיטה בזר כשרה, מישב הילקוט דמבואר דזר מותר לשחוט ק"צ בשבת.

סימן כג

בסוגיא דכבתה זקוק לה, שבת כ"א: תירוץ לקושית המפרשים אמאי לא קיבל אביי מר"י דתליא אי מצלה"נ או לא, מפרש מה דקאמר אח"כ אביי אי זכאי גמירנא לשמעתי' מעיקרא.

סימן כד

פלפול בשבת כ"ב: רב אמר אין מדליקין מנר לנר וכו', מקשר ג' מימרות דרב.

סימן כה

הקשה על תוס' עירובין ל': שכתבו דאין מועיל מה שראוי לתקן אלא במידי דחזי השתא לשום אדם, אי בשני שבותין אמרי' יש שבות במקדש, מישב קושית הפנים יפות פ' יתרו לרש"י נזיר ד' דקידוש על היין הוא מה"ת דקשה מפירכת הגמ' נזיר מ"ע דמיתשל עלה תרומה, הא בנזיר י"ל דחזי לו לקידוש ולא משום דמיתשל עלה.

סימן כו

העיר על הגמ' פסחים י"ג: אין מביאין תודה בחג המצות, תמה על המשל"מ שנעלם ממנו ירושלמי פסחים פ"ג ה"ד.

סימן כז

סוגיא דבני בתירה בפסחים ס"ו מתרץ בחדא מחתא ח' קושיות שסופר ומונה אחת ואחת, מפלפל בסוגיא דשליחות בענין אי שנים שוחטין זבת אחד בקדשים, ישוב לקושית התוס' קידושין שם מפרו של אהרן, מברר דאם טומאה הותרה בצבור אז ה"ה שבת הותרה בכל הקרבנות וא"צ לעשות ע"י שנים.

סימן כח

פסחים ק"ה ע"ב גרסי' ומי אמרינן חביבה מצוה בשעתה וכו', ביאור על לשון הגמרא דשם א"ל אנא לא חכימא אנא ולא חוזאה אנא וכו'.

סימן כט

ישוב לקושית התו"י יומא נ"א חומר בפסח מבתמורה.

סימן ל

תירץ לקושית המפרשים על התוספתא יומא טבל ונבילה מאכילין אותו נבילה, נבילה ותרומה מאכילין אותו תרומה והלא נבילה קלה מתרומה, מישב קושית האחרונים על ירושלמי חלה פ"א מ"ט החלה והתרומה חייבים עליהם מיתה וחומש וכו'.

סימן לא

סוכה ל"ח: הוא אומר ברוך הבא וכו' מישב קושית הרש"ש שם מר"ה כ"ד הי' עובר אחורי בהכנ"ס.

סימן לב

מגילה י"ט: ומישב קושית המג"א סי' תרפ"ט סק"ד על הב"י בסוף סי' תרע"ה. תירץ לקושית הטו"א מגילה י"ט אמאי חש"ו אין מוציאין אחרים הרהור כדיבור דמי, דבר נחמד בר"ה כ"ח בענין מצות צ"כ.

סימן לג

ביאור במדרש פליאה מובא באו"ח קידושין ט"ז.

סימן לד

פלפול בקידושין ע"ג. דרש ר"ז במחוזא גר מותר בממזרת וכו', מתרץ קושית החת"ס בסוכה מ"א.

סימן לה

מישב קושית המשל"מ על הרמב"ם ז"ל פי"א הל' נדרים מנדה מ"ח:

סימן יב

בדבר קושית הת"ח סנהדרין ע"א לר"א דס"ל כל עיר שיש בה מזוזה אינה נעשית עיהנ"ד אמאי לא אמרינן עשה דשרפת בעיר את כל שללה דחי לל"ת דל"ת כן לד"א, דר"א ס"ל כב"ש דאין שאלה בהקדש.

סימן לו

ביאור בתוספתא רפ"ק דתמורה הממיר בין בחול בין בשבת תמורתו תמורה וסופג את הארבעים.

סימן לז

מתרץ קושית הב"י בטור או"ח סי' א' טוב לומר בכל יום עשרת הדברות.

סימן לח

ביאור בש"ע או"ח סי' תרצ"ד סעי' ד' "במקום שאין עניים" יכול לעכב מעות פורים שלו לעצמו ונותנם במקום שירצה, שטעות הדפוס בש"ע וצ"ל "במקום שאין מנין" ולא "במקום שאין עניים". מיישב קושית היריעות שלמה, שהקשה על הב"י הנ"ל מגיטין ל'.

סימן לט

מיישב קושית הטו"ז יו"ד סי' שכ"ג היכן מצינו כרת בשוחט קדשים בחוץ וכו' דודאי מיראת העונש ישאל לחכם וכו' מביא שם ששק"ל דלא יועיל כלל שאלתו. מפלפל בגמרא שבועות כ"ד. ישוב לדברי הרמב"ם בפ"ד משגגות השוחט בשבת בחוץ לע"א חייב ג' חטאות.

סימן מ

מישב קושית המפרשים למה אין שוחטין לחולה בשבת ע"י שנים ולא נצטרך לחלל שבת, מתרץ המכילתא פ' בא ולא תותירו ממנו עד בוקר וגו' דקשה להבין דבריו שם.

סימן מה

מבהמ"ח בנוגע אנשים שמתלבשים בטלית שאינו שלהם, מביא מחז"ל מכות ע"ב, יבמות צ"ו ע"ב, כתובות כ"ה ע"ב, מנחות צ"ג ע"ב, בכורות ל"א ע"ב, וספר תשובה מאהבה.

סוף הספר

תוכן העניינים

דברי פנחס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה