אור ברסלב
דברי נחמיה אורח חיים שאלות ותשובות › סימן יז

דברי נחמיה אורח חיים· רבי נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה

שאלות ותשובות · סימן יז

סימן טז

(לסימן רפ"ט)

מענין הנ"ל

ד' כת"ר מהיותם אינם מסודרים ע"כ אינם מובנים לי כ"כ. אם רצונו לחזור ולסדר ולבאר יותר אחזיר הראשונות ובכלל לא אבין איך יפרש לשיטתו ד' התוס' ורא"ש כמ"ש אז. (ואף אם נסבול דוחק בלשונם ואף אם בשינוי לשונם לגמרי כמו גם אלו היו כותבין לחלק בין סעודה א' לבין כל הג' סעודות עדיין אינו מובן מה בכך כלום חסר שמחמת חשש ספק אונס א' להם רבה טעימו מידי פי' מ"ת כפשוטו ויצאו י"ח סעודה אחת (שהיא השלישית לשיטת כת"ר) ולמחר יקיימו השתים כהלכתם בלחם. ואף אם נרצה לדחוק עוד דמ"מ סוף סוף טוב בלחם כו' א"כ גם אם הי' הדין של כל הג"ס (יחדו כדין סעודה שלישית (להמקילים) ג"כ עדיין י"ל כן כו' ואין להאריך שלפענ"ד אם יתרגם לי כת"ר ד' תוס' ורא"ש אלו לשיטתן כהוגן ושיהי' מובן גם לי מובילנא לי' מאני' כו') גם מענין ד' הא"ז ור"ק דסי' רמ"ט ג"כ ל"מ כשיטת כת"ר ע"ש בשו"ע מוח"ז רבינו ז"ל ולפי מ"ש כת"ר דגם אם הכל קודם ס"ג יוצאין במ"ת (בקצת אונס) א"כ לכאורה וודאי קשה ג"כ מסי' תמ"ד. גם עיקר החילוק בין הסעודות (שכבר צווחו קמאי דמנלן לחלק כו') ע"כ לכאורה הסוברים כן נתלים בלשון אם השלים במ"ת כו' דמשמע רק השלמת מנין וחשבון בלבד (ע' תוס' סוכה שם ד"ה חזר בו ר"א) ולשון זה משמע נמי רק השלמה וסיום לבסוף (דומה ללשון אם השלים בתורה (או בנביא) שבמשנה וגמרא פ"ד דר"ה גבי פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות ושם משמע וודאי דוקא לבסוף ואם סיים בכתובים משמע דלא יצא אף אם אמר מקודם ד' פסוקים מתורה כו'. ע"ש בגמרא ופוסקי' (ובפרט בד' ראב"י שבטור וש"פ שם בנידון השלמת י"פ דזכרונות ושופרות בפסוקים שנוהגין עתה ע"ש). ובאמת לא אדע מי מכריחנו לכנוס בדחוקים ג' ולהמציא חדשות כו' ומ"ש שלא מצא שום הבדל שתהי' סעודה הא' דיום יותר עיקרית לפע"ד הוא מצוי מפורש בטוש"ע ותוס' ורא"ש הנ"ל (ע"ד הפשוט) שמחלקים בהדיא בין שלישית לבין ערבית ושחרית שהם עיקר כו' (וכ"ש בתר"י דברכות) וביתר הדברי' אם יכתוב כת"ר באריכות כראוי אעיין ג"כ אי"ה בל"נ:

תוכן העניינים

דברי נחמיה אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה