דברי נחמיה אורח חיים· רבי נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה
שאלות ותשובות · סימן ח
מה שהשיב הגאון המחבר ז"ל
מ"ש כיון דבש"ס דנדה (ס"א:) לא נזכר בדיקה כ"א ע"י צביע' כו' הדבר גלוי שלא הי' לפני חכמי הש"ס בדיקה אחרת בזה כו'. הנה שם אבגד שאבד בו כלאי' קאי ופי' שאבד היינו שידוע שנארג בו חוט פשתן וכבר בדק (בדיקה פשוטה) ולא מצא דבזה הוא דפשיט' להו דלא אישתרי בהכי דהחוט היכן אזיל והרי אפי' ע"י בדיקה דצביע' הקשה רבא מנא לי' להביא הא אלא דרפרם השיב שנלמד מרבנן דמתני' והיינו ע"י בדיקה ברורה דוקא דומי' דבודק עד שמגיע לסלע דמתני' אבל מ"מ אין ראי' מכאן להכחיש החוש שלנו דעכ"פ גם בלי צביע' אפשר להכיר ולא נפיק מכלל בדיקה (גרועה עכ"פ) להוציא מספיק' מחשש' בעלמ' וכבר הרגיש כת"ר בזה ולפענ"ד גם גבי גלים דמתני' הוזכר ב' בדיקות דהא דקתני בדקו אחת מהן הוא טהור כו' נרא' דהיינו אף שבדקו הגל בלבד ולא חפרו בקרקע כו' אלא כשבדקו (בדיקה כזו) שלשתן ע"ז אמרו רבנן בודק עד שמגיע לסלע כו' פי' דלא סגי בבדיקה (גרועה זו שכבר בדקו) להוציא מידי טומאה ודאית אלא בודק (עוד הפעם) בדיקה ברורה עד שמגיע לסלע כו' וביותר מבואר ומוכרח פי' זה (לפה"נ) מדברי הרמב"ם (פ"ט מה' ט"מ ה"י) ע"ש והגם ששם פ"ו גבי שכונת קברות דה"ז רק חשש' בעלמ' נזכר ג"כ בדיקה עד שמגיע לסלע כו' צ"ל דכאן גבי גל שאני דעיקר הטומאה הי' רק בגל ולא בקרקע כו'. ולפ"ז נשמע ממתני' שיש ב' בדיקות וכל זמן שלא בדקו שלשתן רק רוצים לטהר גל א' או ב' שאין כאן חזקת טומא' ודאית דאולי הטומא' בשלישית כו' לזה מועיל בדיקה קלה (כמו שהיא) להוציא מספק טומא' אעפ"י שהרי עכ"פ יש כאן חזקת טומא' בא' מג' גלים אלו כיון שבגל זה הוא רק ספק עכ"פ). וכשבדקו שלשתן (בדיקה קלה הנ"ל) ומצאו טהורין (דאז א"א כ"א או שנטהר כולם או שנטמא כולם אז כולן טמאי' (אף לרבנן) דאולי הטומא' טמונה בקרקע עד שיבדוק (עוד הפעם) בדיקה ברורה הנ"ל דבדיקה זו מועלת אף להוציא מחזקת טומאה ודאית (ולתלות בדבר הרחוק אימר עורב נטלה כו') וא"כ כיון דכאן גבי כלאים הך דגלים דמתני' אתו עלה אף אנו נא' שגם כאן יש ב' בדיקות ובדיקה קלה כמו שהיא מועיל להוציא מחשש' בעלמ' (ולא עוד אלא אף להוציא מחזקת כלאים בספק כמו אלו נתערב בגד זה שאבד בו כלאי' בב' בגדים אחרי' כו' דומי' דגלים דמתני'). אלא שכדי להוציא מידי ודאי כלאי' ולתלות בדבר רחוק אימר מנתר נתר ע"ז בעינן בדיקה ברורה דצביע' כו':
ומ"ש עוד מהא דאית' שם במאן דרמי חוטא דכיתנא כו' ונתקי' ולא ידע אי נתקי' א"ל נתקי' דחשבי' לי' לספיק' ובכלאי' דאוריי' דשוע טווי ונוז אסור ובדרבנן שרי. והרי בכאן דספיק' הוי ועכ"ז לא הוזכר בדיקה (עכ"ל בש"ל) הנה מדברי הטור וב"י ואחרוני' (לבוש ט"ז ש"ך) מבואר דס"ל דהא דאמרי' ונתקי' ולא ידע כו' ר"ל שנתק חוט א' סתם ולא ידע אי זהו אותו חוט דכיתנא או לאו ולפי"ז באמת רחוק לומר שע"י נתיק' זו יחשב לספק ממש דודאי יותר יש לתלות באלף ורבוא דחוטי צמר שבבגד מלתלות באותו חוט א' דכיתנא. וכדקיי"ל בסי' נ"ז סי"ג דלעולם תולין במצוי כו' וכ"כ עוד בכ"ד וכבר כתב הש"ך בכללי ס"ס אות ל"ג דבכה"ג לא מיקרי ספק כלל (ונרא' שזה מוסכם באחרוני' וע' ג"כ במ"א סי' תמ"ז סקט"ז וי"ח):
(עיין בסוף הספר הערת בן הגאון המחבר ז"ל):