דברי נחמיה אבן העזר· רבי נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה
סימן לא
בדין כתיבת שם ישעי' וטין:
הנה אם שם העיקרי (מעריסה ולימה ועליה לס"ת) ישעיהו בוי"ו. ובפ"כ נקרא יויה. פשיטא שצריך לכתוב ישעיהו דמתקרי ישעיה כיון שישה שם בפ"ע כמ"ש הב"ש אות ח' גבי חנניה וחזקיה. ואף בט"ג שם מפקפק ע"ז דלא דמי לאלחנן חנן ע"ש אינו מובן דנראה ממנו שם ובכמה דוכתי שהבין הטעם שצריך לכתוב בקיצור השם כשהוא שם בפ"ע. היינו משום דחיישינן שמא מת ניתן גם שם קיצור זה למגרש זה לעיקר מעריסה ואמרו ויקרא שמו מישראל אלחנן חנן כו' (או עכ"פ ניתן שם זה מעריסה להיות נקרא בו בפ"כ כו') והוא תמוה מכמה טעמים ואין להאריך (וכן מ"ש בל"ש סק"ג דא"צ לכתוב ראובן שמעון דמתקרי ראובן כ"א הרוצה לחוש כו' ע"ש צ"ע). דודאי הטעם פשוט דאף דבאמת ידוע שלא ניתן לזה כ"א עיקר השם מעריס' (וכ"ה חותם ועולה לס"ת) מ"מ יש לחוש ללעז. שהעולם יסברו ששם זה שנקרא בו המגרש הוא לו שם עיקר בפ"ע ואיננו השם הכתוב בגט. וק"ו הוא מקיצור השם שיש לו שם קודש אחר. ולכן אף דשם שייך לומר דאם הקיצור הוא מובלע בשם קודש זה אף דיש לו שם קודש אחר א"צ להזכירו. כמ"ש הב"ש אות א' גבי אלימלך פילטא (ע"ש דגם בזה מסיק דכותבין). אבל כאן לא שייך זה כלל דודאי עכ"פ קרוב לעצמו יותר מלאותו שם שהוא מובלע בו. לכן כתב רש"ל והב"ש כאן בפשיטות בחנניה וחזקיה דכותבין דמתקרי. אף דחנני' מובלע בחנניהו. ועכ"פ ע"ש בט"ג דלמעשה ודאי לא פליג על הרש"ל וב"ש. (אלא שכתב דאם נכתב בגט חנניהו לבד א"צ גט אחר וגם זה אינו מוכרח וכנ"ל. וע"ש גבי חזקיה כתב והשעה דחוקה כו') וכמ"ש הוא גופא גבי חזקיה ואות ג' מגדלי' עי' מ"ש ש"נ אות נ' גבי נוחה. וכ"כ עוד בל"ש סי"ט גבי שמעיה וסל"ח גבי גדלי'. ואף שבאות א' סקל"ג בשם אליהו כתב בשם ס"מ דא"צ לכתוב דמתקרי אלי' וע"ש שנראה לכאורה כמסכים לדבריו. היינו דוקא באליהו דלא שכיח להיות שם אלי' לעיקר כמש"ש (וכנודע שם שמסתמא כותבין אליהו) משא"כ כל הנך עכ"פ מצוי בלא וי"ו כמו בוי"ו או יותר. ע' עליהם. ובאמת גם בשם אליהו ע"ש בט"ג בסקל"ב כנראה דפשיטא ליה דבכשנותנים גט א' עכ"פ יש לכתוב דמתקרי אלי'. וצ"ל (דהדין עמו) דבסקל"ג נתן טעם לדברי הס"מ וז"ל דס"ל כמ"ש רש"ל גבי קיצור שם שיש לו שם קודש אחר דאזלינן בתר רובא. עי' ט"ג גבי אייזיק. וס"ל לס"מ דה"ה והוא הטעם כאן כשהקיצור הוא שם בפ"ע. אבל לדידן דקיי"ל כהב"ש גבי אלימלך פילטא דחולק על רש"ל (לפ"ד הט"ג) וס"ל דכותבין פלטיאל המ' פילטא אף שאינו מצוי כינוי פילטא לאלימלך וגם הוא מובלע בשם פלטיאל. אם כן כ"ש גבי אליהו דשם אלי' הוא שם בפ"ע ועדיף מקיצור שיש לו שם קודש אחר כנ"ל ודאי יש לכתוב דמתקרי אלי' (אף אם נאמר שאינו מצוי כלל כ"א א' בעיר. וכ"ש שיש לומר שבאמת שם אלי' הוי מיעוט המצוי כו'. ועי' ב"ש גבי אלימלך פילטא שכתב בשם ס"מ גופא שצריך לכתוב פלטיאל המ' פילטא. וע"כ צ"ל דמיירי (כמ"ש הט"ג שם על הרש"ל) במקום שיש מיעוט המצוי עכ"פ כינוי פילטא לאלימלך. ובשם אלי' צ"ל דס"ל שאינו מצוי כלל להיות עיקר שם אלי' בפ"ע) אמנם ע' ט"ג בל"ש עיירות ססקי"ג כמתמי' על שמצא בגט אליהו דמתקרי אלי' כו' ע"ש שדבריו צ"ע וסותרים ד"ע למ"ש גבי אלי' סקל"ב וכנ"ל. וע"ש עוד דמשמע דגם בגדליה וחנניה הוא רק לרווחא דמילתא. וכנראה דשם מחזיק בשיטתו שפקפק באות ח' גבי חנניה והוא תמוה וכנ"ל. עכ"פ מכל הנ"ל נראה ברור דכותבין ישעיהו דמתקרי ישעיה כו' שהרי ישעיה ודאי מצוי עכ"פ. וע"ע בט"ג אות ט' טוביה כתב ג"כ בפשיטות דצריך לכתוב טוביהו דמתקרי טוביה וכמ"ש הב"ש גבי חנניה כו'. ושם תוך כ"ד גבי מי שנקרא בפי כל טובי כתב לחלק בין כשידוע שם העריסה טוביה או שא"י (פי' רק חותם כו'). כנראה שזה סובב הולך לשיטתו הנ"ל בטעם שצריך לכתוב קיצור השם כשהוא שם בפ"ע כו'. ובאות מ' מתתי' לא זו בלבד שנראה דעתו ג"כ שצריך לכתוב מתתיהו דמתקרי מתתי' אלא אף גם כשנקרא בפי כל מתת כנהוג העביר המדה וכתב להחמיר לכתוב דמתקרי מתת מחמת חשש ספק אולי שם מתית שמצא בתה"ד הוא שם אדם כו' ע"ש שזה סותר לגמרי מ"ש גבי אליהו. שהרי התם פשיטא שיש עכ"פ כמה מחברים נקרא אליה כמו הרא"ם וכה"ג כו'. (ובאמת בגוונא דשם מתת הנ"ל נראה דגם להב"ש אין לחוש לחשש ספק אדם א' (בעולם). בשגם שאף אם הפי' בתה"ד שהמחבר ההוא נקרא מתת אולי נקט השם בקיצורו כדרכם כו'. אלא שבשם מתת בלא"ה יש לצדד שצ"ל מתתי' דמתקרי מתת מחמת שהרי יש למתת ב' שמות הקודש מתתי' ומתתיהו כו' ויתבאר לקמן אי"ה). וכ"ש שדבריו אלה סותרים למ"ש בל"ש סק"ג ע"ש. ואינו מוכרח כ"כ ע"ש. ודרך כלל לא עמדתי על שרשי דרכיו בכ"ז. וע' מ"ש אות ח' ססק"ח. וכיון דאשכחן שם כזה אז יש לכתוב הכינוי אעפ"י שאין לתפוס אותו לשם. וע"ע אות יו"ד סקט"ז אעפ"י שידוע שלקוח עתה מאלחנן כו' ע"ש. (מזה נראה דטעם שצ"ל הקיצור כשהוא שם בפ"ע הוא כפשוטו כו') וע"ע אות מ' סק"ה וש"נ אות נ' סק"ה ואות ש' סק"ז גבי שבע. שוב ראיתי בתשו' סי' פ"ה כמסתפק כו'. ובשם חבי' כתב שדברי הב"ש סותרים למ"ש באות ר' דחבי' קיצור מרחביה דמשמע שא"צ לכתוב דמתקרי חבי' ואינו כדאי לתמוה דמה בכך דהוי קיצור מ"מ מאחר דלפעמי' הוא שם בפ"ע כמ"ש הט"ג (וכ"ה בב"ש בסמוך חויא כו'. יש לכתוב חבי') כותבין הקיצור אף אם הוא מובלע כו' וכנ"ל ועי' תורת גיטין בחי' סקכ"א. ואין להאריך דעכ"פ ברור דכותבין ישעיהו דמתקרי ישעיה (לכ"ע):
אמנם כ"ז אם היה נקרא בפי כל ישעיה. אבל עתה בזמננו שקורין שעי' בלי יו"ד בראש. יש לעיין דלכאורה א"צ לכתוב הכינוי מאחר שאיננו שם בפ"ע כלל. וכמ"ש הב"ש אות ס' בשם רש"ל בשם ישעיה ולכאורה ה"ה והוא הטעם כשנקרא ישעיהו בוי"ו. אך לכאורה באמת צ"ע בשניהם מאחר דב' שמות הן כמ"ש באות יו"ד א"כ לכאורה היה ראוי בשניהם להזכיר הכינוי שעי' דהרי לכל א' הוי ליה שם שעי' קיצור שיש לו שם קודש אחר. דהיינו ישעי' וישעיהו כו'. דבשלמא מה שיש לשם שעיה עוד שם קודש סעדי' יש לומר דאינו מפסיד שהרי שעיה מובלע בישעיה (ובישעיהו) יותר מבסעדיה. ובכה"ג יש לומר דא"צ לכתוב הכינוי לפמ"ש הב"ש לתרץ דברי רש"ל בהכי גם שם אלימלך פילטא (ע"ש דהב"ש מסיק דגם בכה"ג צריך לכתוב פלטיאל המ' פילטא כו'). אבל מה ששם שעי' כינוי לישעי' וישעיהו ה"ה מובלע בשניהם. א"כ הוי כאלו אינו מובלע בשניהם והיה ראוי להזכיר הכינוי בשניהם. והנה ראיתי בט"ג בכעין זה סתירה מדידיה אדידיה (ונראה שמסתפק כו'). שבאות ה' סק"ז משמע בהדיא דאם היה הושע ויהושע ב' שמות דשכיחי (או להב"ש אף דהושע לא שכיחי כו') היה צריך לכתוב דמתקרי הושקא (אף אי לא היה ליהושע כינויים אחרי' ואף לרש"ל כו') ולכאורה נראה ודאי דדמי לנ"ד ממש. ובאות ב' סקי"ט כ' כיון דברוך וברכי' הם שמות הדומין כו' לא יטעו לומר שזה הנקרא ברכה הוא כינוי לשם אחר כו' ע"ש מילתא בטעמא (ואף שלכאורה אינו מוטעם כ"כ. מ"מ ע"כ לומר כן לתרץ שם דברי הב"ש. ויש להטעים יותר ואין להאריך). א"כ לפ"ז ה"ה והוא הטעם בנ"ד יש לומר כן כמובן. וצריך לומר דמהיות באות ב' כ"כ רק דרך אפשר ואין הסברא מתיישבת אצלו כ"כ לכן גם באות ה' הקשה רק דרך אפשר ע"ש ותירץ בתירוץ מרווח לפי שיטתו בד' הרש"ל. אמנם לפ"ד הב"ש אות א' גבי אייזיק ואות יו"ד. וגבי אלימלך פילטא דגם הרש"ל לא אזיל בתר רובא א"כ ע"כ לתרץ לדידיה דברי רש"ל באות ה' כדרך שתירץ הט"ג דברי הב"ש באות ב' ברכה הנ"ל. וא"כ נראה לכאורה דכן עיקר. ובזה אש"נ הכא גבי ישעיה דא"צ לכתוב המכונה שעי' וא"כ גם אם נקרא ישעיהו א"צ לכתוב הכינוי שעיה. אך אפשר להיפוך דהעיקר כהסברא של הט"ג באות ה'. ומ"מ לק"מ שם אף לדעת הב"ש בדעת הרש"ל הנ"ל דלא אזלינן בתר רובא. שהרי התם ס"ל לרש"ל דגם אם נקרא הושע בפי כל כותבין יהושע כו' ע"ש והט"ג הקשה רק לשיטתו בסק"ו שם ע"ש. וכן אש"נ מ"ש כאן גבי ישעיה דהרש"ל לשיטתו באות יו"ד דסתם ישעיה בלא וי"ו דמאחר דישעיה הנביא נהרג לא מסקינן בשמי' כלל כו' אבל באמת לדידן דישעיה וישעיהו ב' שמות הן יש לומר דצריך לכתוב הכינוי שעי' גם לישעי' כו' והב"ש כאן באות ס' לא נחית להכי והעתיק דברי רש"ל כו'. ומאות ב' ברכה אין ראיה כ"כ דיש לומר דהתם לא כתב כלל דשם ברכה כינוי לברוך או לברכי' כמ"ש בכל הכינויים דאינו מצוי כלל לא לשם בפ"ע ולא לכינוי גם ברוך כו' (ואפשר, שזהו כוונת רש"ל במ"ש גם לא מצינו שהוא כינוי נש"א כו' פי' גם לא לברוך וברכיה). רק לפי שמ"מ הוא נזכר במקרא פ"א. לכן כתב ברכה פי' דאי איתרמי שנקרא כן כותבין כן וכמ"ש בט"ג שם והדר כתב דאי איתרמי שהוא כינוי לברוך או לברכיה א"צ להזכירו כלל מאחר דלא שכיח כלל לא לשם בפ"ע ולא לכינוי לשום שם גם לא לברוך וברכיה כו' ע"ש (ומש"ש בט"ג בשם רש"ל דהוא שם מצוי לאיש כו' היינו רק דרך כינוי מעשה לסימן טוב ואין כותבין כינוי כזה כלל כו' (וצ"ע לע"ע). ולפ"ז עכ"פ מידי ספיקא לא נפיק. א"כ גם מספיקא צריך לכתוב לכתחילה עכ"פ ישעיהו דמתקרי ישעיה או המכונה שעי' כו' כמ"ש בכללים (רק דאם עיקר השם ישעיה אין ספק הנ"ל מוציא מידי ודאי דרש"ל וגם הב"ש מדשתיק כו' ועי' כללי' סי"א). אמנם אחר העיון קצת נראה דאף אם נתפוס כהס' של הט"ג אות ב' ברכה. ומה גם שנראה יותר כן וכנ"ל וכן משמע לכאורה ממ"ש הב"ש גבי אליעזר ליזר שהרי עכ"פ לפעמים כינוי ליזר לאלעזר ועכ"ז כשהוא כינוי לאליעזר א"צ כו' (אם קורין בחירק עכ"פ). אף שלדעת הב"ש ודאי לא תליא ברובא כו'. א"ו מוכח לכאורה כסברא הנ"ל (וכ"ש כאן בנ"ד דגם אדם אחד נקרא לפעמים בוי"ו ולפעמים בלי וי"ו). וגם הסברא מצ"ע מתקבלת דטעמא מאי אמרו שכשיש להכינוי שם קודש אחר צריך להזכירו משום אולי העולם כשקורין אותו בכינוי זה מדמין שהוא כינוי לשם האחר וכשיראו בגט שם הקודש זה אולי לא אסקי אדעתייהו כו' אבל בכה"ג שב' שמות הקודש הם דומין זל"ז (וכ"ש כשנוהגין גם באדם א') בנקל לאסוקי אדעתייהו ששם קודש ש"ז כן הוא ואין ספק כלל שיוציאו לעז וכן יש להוכיח משם קודש כשיש לו ב' כינויים מובלעים כו':
אבל עכ"ז נראה פשוט דצריך לכתוב ישעיהו דמתקרי כו'. וממקומו מוכרע. והוא כשנבין מ"ש הב"ש עמ"ש הרש"ל גבי סעדיה אע"ג דקיי"ל כו' מ"מ שם שעי' נכלל כו' כמ"ש בשם חיאל. ולכאורה אינו מובן כוונתו דאם בא לתרץ למה לא נכתוב ישעיה דמתקרי שעי'. הלא זה פשיטא דקיצור השם אין כותבין. ואף אם בא לתרץ דלכאורה שם שעי' הלא יש לו שם קודש אחר היינו סעדיה. עכ"ז היה די שיאמר לפי שהוא מובלע בשם ישעיה וכמו גבי אליעזר ליזר. מה ז"ש מחמת שפולטין היו"ד נשמע שעי' והראה מקום לדוגמא לשם חיאל. וע"ש שגם שם הראה מקום לכאן נראה מזה שרק שתי אלה נפרדים בדינם ממ"א כו'. אמנם באמת יש לפרש דברי הב"ש בב' אופנים. א' ע"ד הנ"ל דהוי קשה ליה למה אין כותבין ישעיה דמתקרי שעיה שהרי יש לו שם קודש אחר סעדיה (או ישעיהו ולפי הנ"ל כו') ואף שהוא מובלע בשם ישעיה מ"מ באמ' לדעת הב"ש לא מהני מובלע כ"א כשיש לשם קודש כינוי אחר דחמיר טפי וכדמסיק בההיא דאלימלך פילטא דהעיקר דכותבין פלטיאל המכונה פילטא כו' רק שלדעת רש"ל צידד תחילה לומר דהיכא דנבלע שאני. אבל במסקנא נראה דס"ל דהעיקר כמ"ש רש"ל אות פ'. ומ"ש אות א' ע"כ מוקי לה במקום שאין כינוי פילטא לאלימלך כלל. וכאשר נדחק א"ע הב"ש לפרש דברי רש"ל באות ב' גבי בנימין בונמא וכן באות מ' גבי מיכאל מיכל ע"ש. וכ"ש דעת הב"ש עצמו ודאי דלא מהני מובלע לענין זה וכנראה בהדיא מדבריו בכללים דלא הזכיר תועלת המובלע כ"א גבי כשיש לשם קודש כינויים אחרים כו' ע"ש. וגם הט"ג מודה בהא עכ"פ דעת הב"ש עצמו כן שתופס עיקר כמ"ש רש"ל באות פ' גבי פלטיאל. ומה שתמה על הב"ש אות ב' סק"ה ל"ל לדחוקי כו' כבר פירש דבריו אלה בעצמו אות יו"ד ססק"ב דכוונתו דלפמ"ש רש"ל אות א' אין צריך לדחוקי אבל לפמ"ש אות פ' וכ"כ דמש"א וס"מ שפיר צריך לדחוקי כו' ע"ש. וממילא דע"כ לפרש כן גם מה שתמה הט"ג על הב"ש באות מ' גבי מיכאל ע"ש ובאמת אין כ"ז כדאי לתמוה על הב"ש דאף שצידד לומר כן באות א' גבי אלימלך לסברת הרש"ל אות א' אבל ודאי לפי המסקנא דהעיקר כמ"ש רש"ל אות פ' דכ"ד דמש"א וס"מ ע"כ מ"ש רש"ל אות א' צריך לדחוקי דמיירי במקום שאין שם כינוי פילטא לאלימלך כלל. כדי שלא יהיו דבריו סותרים זא"ז וכדי שיהי' מסכים להלכה ג"כ כו' ע"כ שפיר כתב הב"ש לדחוקי גם בדברי רש"ל באות ב' ובאות מ' הנ"ל ואף שהט"ג באות מ' גבי מיכאל נתקשה בטעם הדבר עכ"ז לדינא לא פליג ומה גם לפ"ד הט"ג עצמו דפי' דברי רש"ל דרק ברובא ובמצוי תליא וכמ"ש בכמה דוכתי. אמנם עכ"פ הרי מובלע לא מהני כלל לדידי' בכה"ג. וכמ"ש בהדיא אות א' סקל"ז דאם מצוי כינוי פילטא לאלימלך צריך לכתוב כינוי פילטא גם לפלטיאל אף לרש"ל כו' (אף שהוא רק מיעוט המצוי עכ"פ ע"ש) וכ"כ גבי מיכאל. וא"כ בנ"ד גבי כינוי שעי' דנראה ודאי דעכ"פ מיעוט המצוי הוא כינוי זה לסעדי' היה צריך להזכירו גם לישעיה לכ"ע. וכ"ש להב"ש אף אם הוא מיעוט שאינו מצוי כינוי שעיה לסעדיה כו' כנ"ל ואינו מועיל בכה"ג מה שהוא מובלע בשם ישעי' זהו דהוי קשה ליה להב"ש אות ס'. לכך הוצרך לחלק ולומר דכאן אינו דומה לשאר קיצור השם אף לא למובלע כי כאן ה"ה ממש כאלו היה נקרא בפי כל ישעיה אלא (איידי דטרידי) פולטין היו"ד נשמע שעיה. וזהו שהראה מקום דוגמא לזה רק משם חיאל. דהרי התם ודאי מאחר שהוא שם בפ"ע. אנו היינו תופסי' זה לכינוי עכ"פ כמו שנקרא בפי כל חיאל הי' מהראוי לכתוב דמתקרי חיאל (לכ"ע) ולא היה מהני כלום מה שהוא מובלע בשם יחיאל דעכ"פ קרוב הוא אצל עצמו יותר וכנ"ל וכדמוכח בכמה דוכתי. אלא דאמרינן דאין זה חשיב כינוי כלל כמ"ש הב"ש שם רק מחמת שפולטין היו"ד נשמע חיאל והראה ב"ש מקום דוגמא לשם שעי' דכאן דרק בשתי אלה אין אנו תופסי' לכינוי כלל אלא הרי זה ממש כאלו היה נקרא גם בפי כל ישעיה או יחיאל. לכן פשיטא דאינו מזיק כלל מה ששם שעיה לפעמים כינוי לסעדיה דגם אז איננו כמו שהוא כינוי נמשך מסעדיה אלא שאז שם ישעיה כינוי לסעדיה ומחמת שפולטין היו"ד נשמע שעיה. וכן מדויק לשון הרש"ל שכתב וקצת אנשים נקראים ישעיה ועולים לס"ת בשם סעדיה כו' ובארצות האלו קורין לכל ישעיה שעיה כו'. פי' דאז ממילא נמשך גם כשעולים בשם סעדיה להיות נקרא בשם שעי' ונמשך זה מחמת שהכינוי הוא ישעיה כו' (וכעין שכתב רש"ל בשם העשקע שהוא כינוי להושע והושע הוא יהושע כו'). ולכן למד מזה הב"ש דאם חותם א"ע ישעיה עכ"פ אף שעולה לס"ת בשם סעדיה כותבין דמתקרי ישעיה אף שבשביל החתימה לבד אין כותבין דמתקרי כמ"ש בכ"ד בשם הט"ז. אלא דכאן ה"ה כאלו נקרא גם בפי כל ישעיה. ואף כשאינו חותם ישעיה הרי דעת הס"מ ונ"ש לכתוב דמתקרי ישעיה (וכ"ה נוסח ביש"ש של הגאון בעל הט"ג) כמ"ש בט"ג. אלא שמ"מ דעת הרש"ל דאז יותר טוב לכתוב המכונה שעי' מאחר שמ"מ הרי מפורסם ומשתמע שנקרא כן בפי כל כו' (גם דאולי חושש שמא כינוי שעי' זה שנקרא בו מגרש זה דרך מקרה הוא נמשך משם סעדיה שעולה בו לס"ת. משא"כ כשחותם א"ע ישעיה ניכר ומובן שגם מה שנקרא שעי' אינו נמשך מסעדיה ה"ה כאלו נקרא ישעיה כו'). אבל בדיעבד נראה שגם לרש"ל אם כתב דמתקרי ישעיה ש"ד (דוגמא לדבר מ"ש הב"ש בש"נ אות ב' דאם שם העריסה שארקע לכתחילה כותבין שרקע ואם כתב שרה ש"ד כו' ואין להאריך). ובכ"ז אש"נ מ"ש הב"ש אות ש' שעי' כינוי לישעיה כו' ולמה לא הזכיר ג"כ שהוא כינוי גם לסעדיה כדרכו בכ"מ. אלא דבאמת גם כשהוא בא לפעמים כינוי לסעדיה איננו כ"א עובר דרך שם ישעיה היינו דאז אמרינן דישעיה הוא הכינוי רק שמשתמע כאלו קורין שעיה כו' כנ"ל (רק דאם אינו חותם ישעיה אז חושש רש"ל למקרה כו' כנ"ל מאחר דעכ"פ לכתוב המכונה שעי' ש"ד דהרי כתב משתמע ונודע בפי כל כו'). (ונ"ל זכר לדבר לעיקר ס' הנ"ל ממציאות שהרי גם לגדול הדור אשר כבר שבק חיים כו' רגילים לקרות בפ"כ ר' שעי' כמו ר' שעיה פיק ר' שעיה דונעויצר וכה"ג מה שאין רגילים כן בשארי קיצורי שמות שהם דרך געגוע וקטנות מאהבה שאין קורין כן למי שנסמך בשם רבי פלוני. כמו ר' אברהם ר' יצחק ולא ר' אברמל ר' איצעק ר' בעריל וכה"ג א"ו דשם שעיה שאני דגם כשרוצים לקרות ר' ישעיה משתמע שעי' ומחמת הרגילות הורגלו לקרות ר' שעיה אבל לא דרך קיצור וקטנות כו'):
כ"ז הוא פי' א' בדברי הב"ש אות ס'. ועוד יש לפרש והוא העיקר (כי גם לפי, הנ"ל אינו מיושב כלל לשונו שכתב אע"ג דקיי"ל כו' דמשמע דהיה ראוי לכתוב רק שם שעי' כו' ע"ש) דהנה לשון הרש"ל שכתב אבל אם אינו עולה לס"ת בשם סעדי' כו' הוא לשון סתום ואינו מובן כ"כ דאם הכוונה דעולה לס"ת בשם ישעי' הרי עוד לא נשאר זכר למו לשם סעדיה בשום דבר ויותר הל"ל אבל אם גם עולה לס"ת בשם ישעיה כו'. גם דלפ"ז אינו ענין להביא זה כאן גבי שם סעדיה. לכן נראה דהב"ש ס"ל דכוונת רש"ל דאם אינו ידוע דעולה לס"ת בשם סעדיה אף דג"כ א"י אם עלה בשם ישעי' כגון באבי המגרש כו'. רק זה ידוע שנקרא בפי כל שעיה כותבין ישעיה ותו לא. פי' דאין חוששין אולי היה שמו העיקרי סעדי' כמו בכ"מ היכא דשם כינוי יש לו ב' שמות הקודש ולא נודע כ"א הכינוי כו'. וע"ז שפיר כתב הב"ש אע"ג דקיי"ל כו' פי' דבכ"מ שא"י לנו עיקר השם רק הכינוי הרי קיי"ל דכותבין השם כאשר הוא נקרא בפי כל ואין דורשין השמות לומר שהוא בא משם זה כו' כמ"ש בכ"ד וע' בש"נ ריש אות א' ועמ"ש הט"ז גבי לובקא וע' כללים. ובפרט דהכא הרי לפנינו יש כינוי זה ב"ש הקודש ישעיה וסעדיה. ולפי זה יותר היה ראוי כאן לכתוב השם כאשר הוא נקרא לבד היינו שם שעיה ולא להזכיר ישעיה כלל. ע"ז תירץ דשאני הכא דה"ה כאלו היה נקרא ישעיה רק מחמת שפולטין היו"ד כו' וככל הנ"ל באריכות. ולפ"ז א"ש טובא מה שסיים כמ"ש בשם חיאל דהיינו הך ממש ע"ש בשם רש"ל דמיירי כשנקרא בפי כל חיאל וא"י עיקר השם אין חוששין וכותבין רק יחיאל מסתמא כו' וזהו שסיים שם וכ"ה לקמן בשם שעיה (היינו שהרש"ל גופא כ"כ בשם שעיה דמסתמא כותבין רק ישעיה ואין חוששין שמא הוא בא משם אחר כו'). ואחר כל הנ"ל הרי לב' פירושים הנ"ל עכ"פ ממילא מובן דלא שייך כ"ז רק כשעיקר השם ישעיה (או לפי' הב' גם מסתמא כו') אבל אם עיקר השם ישעיהו פשיט' דצריך לכתוב גם הכינוי שעיה שהרי יש לו שם קודש אחר סעדיה (עכ"פ) ומה שהוא מובלע לא מהני בכה"ג כנ"ל. מה תאמר דה"ה כאלו נקר ישעיה בפי כל ממש ע"ד הנ"ל עכ"ז גם כשיעור שמו ישעיהו ונקרא ישעיה כבר מבואר דראוי לכתוב דמתקרי ישעיה אבל ודאי אין לומר דה"ה כאלו נקרא בפי כל ישעיהו דאין זה ס' כלל דהרי מתוספי' ג' אותיו' וגם שינוי בנקודות ופשיט' דלאי עדיף ממיכאל מיכל וכה"ג. ועוד הרי חנניהו חנני' ואינך יוכיח ואין להאריך. דודאי פשיטא דצריך להזכיר כינוי שעיה לישעיהו:
ולכאורה עדיין אין זה ברור דיש לומר דא"צ להזכיר הכינוי שעי' גם לישעיהו דלמאי ניחוש. אם שמא יטעו לומר שהוא כינוי לסעדיה הרי כבר נתבאר דלא חיישינן להכי מחמת שה"ה כאלו קורין בפי כל ישעיה כו'. ואם לשמא יטעו לומר שהוא כינוי לישעיה בלא וי"ו הרי נתבאר דנראה עיקר כהסברא שכתב הט"ג אות ב' ברכה דכשהשמות הקודש דומין זל"ז אין חוששין לזה דודאי נקל לאסוקי אדעתייהו כו' כנ"ל. אבל עפ"י האמת ודאי אין לומר כן דממ"נ דאם נאמר ששם שעי' זה כמו שהוא נקר ממש חשיב כינוי לישעיהו א"כ אין לתפוס אותו יותר מקיצור השם המובלע כו' וכבר נתבאר בכה"ג דצריך להזכירו מאחר שיש לו שם קודש אחר דהיינו סעדי' וכמו מיכאל מיכל וכה"ג. (משא"כ אם לא הי' חשש לטעות כ"א בשם ישעי' אז היה שייך הסברא הנ"ל מאחר שהן ב' שמות הדומין כו'). ואם נאמר ששם שעי' זה ה"ה כאלו היה נקרא בפי כל ישעיה (ולפ"ז אין לטעות בשם סעדי') עכ"פ לא עדיף מאלו היה נקרא בפי כל ישעיה. דכבר נתבאר דכותבין בכה"ג ישעיהו דמתקרי ישעיה וכמו חנניהו חנני' ואינך. ולהטעים הדבר נ"ל דאינו דומה להסברא שכתב הט"ג אות ב' ברכה דע"כ לא אמרינן הכי אלא כשנקרא בפי כל בשם כינוי שהכל יודעים שאיננו שם לעצמו ודאי (ע' במהרי"ק שפ"ו דכה"ג ס"ל דבדיעבד כשר כשכתבו שם קודש שלו לבד אף אם הכינוי זה אינו שייך לשם קודש זה דרך קיצור כו'). אז ודאי מאחר שידעו שהוא רק כינוי אף שטעו בדעתם מתחיל' לומר שהוא כינוי לשם קודש אחר מ"מ כשיראו בגט שם קודש זה הדומה לשם קודש שטעו בתחיל' נקל לאסוקי אדעתם שהוא באמת כינוי לשם זה הנכתב בגט. אבל אם הכינוי יכול להיות שם בפ"ע אז חיישינן שתפסו שם זה שהוא לעצמו ולא עלה ע"ד כלל שהוא כינוי אז כשיראו בגט שם אף שהוא דומה להכינוי לא אסקו אדעתייהו לומר שהוא כינוי לזה כו' וזהו טעם חנניהו חנני' וכדומה. לכן גם כאן מאחר שאנו אומרים מה שהעולם קורין שעי' ה"ה כאלו קורין ישעיה כו' כנ"ל הרי אין בדעתם שהם קורין כן לזה בשם כינוי כ"א בתור שם העצם כו' לכן הרי זה ממש כמו חנניהו חנני' וכה"ג:
אמנם מעתה יש לעיין איך לכתוב דמתקרי אם ישעיה או ישעיהו. דלכאורה אם נאמר דכינוי שם שעיה זה כמו שהוא. הוא נמשך משם ישעיהו (אלא שצריך להזכירו מצד שיש לכינוי שם קודש אחר סעדיה כו'). היה ראוי לכתוב המכונה שעי' ואם נאמר דכינוי שעי' לישעיהו (עובר דרך ישעי'). היינו שמדרך העולם לקרות לכל אותן שעיקר שמם מלא וי"ו כמו חזקיהו ירמיהו ואינך לקרותם חסר וי"ו וכן היו אוחזים דרכם גם בשם ישעיהו לקרותו בפה ישעי' וכמו שהעיד הס"ס בכם הר"ש חיות שבט"ג אות א' סקל"ג (ואפשר שבימיו עדיין היו קוראי' ישעי' ולא שעי'). לכן גם כשנשתרבב לקרות לכל ישעי' שעיה ממילא גם לישעיהו קורין כן דכשרוצין לקרותו ישעיה כדרכם כנ"ל ממילא משתמע בפיהם שעי' וע"ד הנ"ל. וא"כ הרי זה ממש כאלו היה נקרא בפי כל ישעיה וצריך לכתוב ישעיהו דמתקרי ישעיה (וממ"ש אות ה' בשם רש"ל גבי האשקא אין ראיה כ"כ לנ"ד):
ולכאורה היה נראה דזה תלוי בפלוגתא גבי מי שנקרא לס"ת סעדיה ובפי כל שעיה כו' אמנם באמת אין ראיה כ"כ ויש פנים לכאן ולכאן. דיש לומר דגם למ"ד שם לכתוב סעדיה דמתקרי ישעיה היינו משום דס"ל דמסתמא שעיה לא נמשך מסעדיה שאינו דומה לו כ"כ ולכן אמרינן דעיקר כוונת הכינוי לשם ישעיה ואגב ריהטא פולטין היו"ד כו' כנ"ל (ולמאי דס"ל להנ"ש דגם בנתנאל סענדר כותבין נתנאל דמתקרי אלכסנדר א"צ לסברא הנ"ל דשעיה מחמת שפולטין היו"ד כו'. אלא דבכל כינוי שאיננו שייך להיות נמשך משם קודש שלו כ"א הוא רגיל להיות קיצור משם קודש אחר כתבינן דמתקרי כפי השם קודש דקיצור זה ע"ש בנ"ש ויש לחלק בין זה לבין וואלבליין או הערצקא) אבל בנ"ד יש לומר דשם שעיה בזה נמשך כמו שהוא מעיקר שם ישעיהו כו' כנ"ל וכן להיפוך גם למ"ד שכותבין סעדיה דמתקרי שעיה יש לחלק קצת ולומר דשאני התם דסעדיה חלוק לגמרי מישעיה וא"כ אין זכר בלב העולם לשם ישעיה כלל לכן יש לחוש שמה שקורין לזה שעי' דרך מקרה נמשך ובא כמו שהוא משם סעדיה (לכן כשחותם ישעיה כו') משא"כ בנ"ד ישעיהו וישעיה קרובים זל"ז ומעולם אין מדרך העולם ליתן לב לחלק ביניהם רק קוראים לכולם בשם ישעי' א"כ גם עתה שקורין לכולם שעי' מאן פליג להו ולומר דכשקורין כן לאיש שעיקר שמו ישעי' אז פיהם כלבם לשם ישעיה ממש (דע"כ צ"ל כן כנ"ל באריכות) וכשקורין כן לזה ששמו ישעיהו לבם כפיהם לשם שעיה ממש ובא להם דרך קיצור משם ישעיהו ממש ודאי אין לחלק את השוין בדעתם. ובכולם ה"ה כאלו היו קורין בפי' ישעיה (דמה שרואים אותו חותם ועולה בשם ישעיהו זה גופא מביאם לקרותו בפה ישעיה כדרכם שאין נותנין לב להבחין להבדיל ביניהם כלל וממילא משתמע שעיה כו'. משא"כ בסעדיה כשאינו חותם ועולה כ"א בשם סעדיה אין מה שיביא לעורר בלב העולם לקרותו ישעיה שהוא שם חלוק לגמרי ע"כ יש לחוש שבזה שם שעי' שקורין אין כוונתם לישעי' כ"א כמו שהוא הוא קיצור מסעדי' כו' ואף אם נאמר דגם לשם סעדיה (הי') הרגילו' לקרות לכולם ישעיה מ"מ אין זה כ"א דרך כינוי רחוק שהרי רחוקים במבטא כו' משא"כ ישעיה וישעיהו אין העולם מבחינים להבדיל ביניהם ושניהם אצלם שם א' הוא כו' לכן גם מה שמכנים לשניהם שעי' כוונתם שוה כו'). אך אחר עיון קצת נראה יותר דעכ"פ למ"ד גבי סעדיה דכותבין דמתקרי שעי' וכפי שהכריע הב"ש. גם בנ"ד יש לכתוב כן דבאמת לכאורה עיקר טעמו אינו מספיק כ"כ ע"ד הנ"ל דמ"מ מאחר שאנו אומרים דמה ששגור בפי העולם שעי' ה"ה כאלו דברו בפה מלא ישעי' נראה ודאי דגם בזה ששמו סעדיה כוונתם בקרותו שעי' כמו בכל שם שעי' השגור בפיהם. (ואף ששם סעדיה וישעיה אינם קרובים כ"כ במבטא הרי המנהג מחברם). ועוד דלפי הנ"ל דעיקר טעם דעה זו דחוששין שמא בזה הכינוי שעי' נמשך כמו שהוא משם סעדיה א"כ איך למד מזה הב"ש דלא כנ"ש גבי נתנאל סענדר הרי התם ודאי כינוי סענדר לא נמשך מנתנאל עצמו כו'. (אף דמצד א' ק"ו הוא דגבי שעי' אנו אומרים דה"ה כאלו נקרא בפי כל ישעי' ממש כנ"ל משא"כ גבי סענדר א"ל כאלו נקרא אלכסנדר מ"מ מצד הנ"ל הוא להיפוך ולא ראי זה כו' ואין ללמוד כ"כ זמ"ז כו' ע' ט"ג שם בכעין זה להיפוך לדעת ס"מ דכותבין דמתקרי ישעיה כתב תחילה א"כ כ"ש בנתנאל סענדר ואח"כ דח' להיפוך) אמנם כן נלע"ד דעיקר טעם דע' זו היינו דאף דגם בזה שיקרא סעדיה מה שקורין לו העולם שעי' כוונתם לשם ישעיה כו' מ"מ אין זה מועיל כ"א היכא שאין כותבין כלל דמתקרי כ"א רק עיקר השם בלבד דאז מועיל לענין דא"צ לכתוב לישעיה דמתקרי שעיה שהרי בזה עכ"פ אין ספק דלא סגי דלא לכתוב כלל שם ישעיה שהרי עכ"פ הוא עיקר השם דכותבין לכתחיל' עכ"פ רק דהיה סברא לומר לכתוב גם דמתקרי שעיה משום חשש לעז שיטעו העולם לפי שהוא כינוי גם לשם קודש אחר כו' ע"ז מהני סברא הנ"ל דהעולם לא יטעו בזה כלל דגם בשעה שקורין אותו שעי' לבם לשם ישעיה (ולא לשם אחר כמו סעדיה כלל) לכן תיכף שיראו בגט שם ישעיה ידעו שזהו המגרש כו'. אבל כשכל עיקר שם ישעיה ושעיה אינו כ"א כינוי. ועיקר השם כבר כתב בגט סעדיה ודאי כשכותבין דמתקרי דהיינו השם שזה ניכר ומתקרי בפי העולם יותר טוב עכ"פ לכתוב דמתקרי שעי' דסוף סוף הוא השם המשתמע בפי הבריות. ולמה לנו לכתוב דמתקרי ישעיה שאיננו נקרא ונשמע עכ"פ בפי העולם כן (ואפשר שעוד יזיק זה דכשהעולם רואי' שם ישעיה וידוע להם שאין זה שמו העיקרי וגם לא נקרא כן בפיהם כ"א שעי' יאמרו שאין זה המגרש משא"כ כשעיקר שמו ישעי' כו'). ומה שכתב הב"ש דכשחותם א"ע ישעיה כותבין דמתקרי ישעיה היינו לפי דאז קשה להשמיט שם ישעיה לגמרי דיש מקום לומר שהוא העיקר כו' ע' ט"ג בכללים מ"ש ע"ז. לכן אף דבשביל החתימה לבד אין נופל הלשון דמתקרי עכ"פ כאן מועיל לזה מה שנקרא בפ"כ שעיה (דעכ"פ נופל גם ע"ז לשון דמתקרי ישעיה מטעם הנ"ל). משא"כ כשאינו חותם בשם ישעיה דאז ודאי אין לו עיקר לשם ישעיה ואינו בא כ"א רק להודיע איך מתקרי בפי העולם (יותר) נכון לכתוב שעי' כו'. וכ"מ בהדיא כוונת הט"ג ע"ש. ומשום הכי למד מזה הב"ש שפיר (דרך ק"ו) דלא כנ"ש בשם נתנאל סענדר ולפ"ז ה"ה והוא הטעם כשנקר' עיקר שמו ישעיהו וכן נכתב בגט כשבא לכתוב דמתקרי דהיינו השם שנקרא ושגור בפי הכל ראוי (יותר עכ"פ) לכתוב שעי'. (ולפ"ז אף כשעיקר שמו ישעיה בלא וי"ו אלא שיש לו עוד שם עיקרי כמו בנ"ד ששמו העיקרי ישעיה יוסף. ובפ"כ נקרא רק ישעיה שכותבין תחיל' עיקרי שמותיו ישעיה יוסף כשבא לכתוב דמתקרי ע"ש המורגל בפי כל הי' ראוי לכתוב שעי' עפ"י הנ"ל ובפרט לפמ"ש בט"ג דכשעיקר שמו ב' שמות ונקרא בפי כל בא' מהם הרי זה כאלו נקרא בפי כל בחצי השם כו'):