אור ברסלב

דברי נגידים על הגדה של פסח· רבי יהודה יודל רוזנברג

מגיד · עשר המכות

ארמי אבד אבי

פסקה ד

ד״א ביד חזקה שתים וכו׳. הנה כאשר תעיין בפסוק תמצא בה׳ מכות הראשונות לא היה הקב״ה מחזק לבו. ואילו בה׳ מכות האחרונות היה הקב״ה מחזק לבו. שמזה תראה כי ה׳ מכות אחרונות הן כפולות על הראשונות. וכאשר בא עליהם כפל מכות לא היו יכולים לעמוד והיו שולחים את ישראל. לכך כאשר הגיע לה׳ אחרונות נאמר ויחזק ה׳ את לבו. וכאשר תעיין תמצא שהמכות היו כפולות לגמרי שהרי המכה הראשונה מן ה׳ ראשונות היתה דם. מכה ראשונה מן האחרונות היתה שחין. שאין השחין רק תוספת דם. ואין חלוק ביניהם רק שהמכה הראשונה מן ה׳ ראשונות היא בתחתונים. והשחין הוא בעליוני׳ שהרי האדם הוא התחלת העליונים מפני שיש בו הנשמה מן העליונים. המכה השנית מן ה׳ הראשונות צפרדעים. שרץ הבא מן המים בתחתונים. והמכה השנית מן ה׳ האחרונות ברד שהוא מים העליונים. כדאמרינן בפרק קמא דתעני׳ ובבראשית רבה בפ׳ בראשית שהמטר מן מים העליונים. וכן הברד בודאי מן מים העליונים. שאין ברד רק מטר שנקפא. מכה שלישית מן הראשונות כנים והם שרץ הארץ בתחתונים. ומכה שלישית מן האחרונות ארבה מן העליונים כי הארבה הוא שרץ העוף מעופף בשמים. שנאמר ועוף יעופף על פני רקיע שמים. מכה רביעית מן הראשונות ערוב מן חיות הארץ שבתחתונים. ומכה ד׳ מן האחרונות חשך שהוא מניעת האור הבא ממזלות העליונים. המכה החמישית מן הראשונות הוא הדבר למטה בבהמות הארץ ומכה ה׳ מן האחרונות מכת בכורות נטילת נשמת האדם שהוא מן עליונים. הרי לך ה׳ מכות הראשונות נגד ה׳ מכות אחרונות. מן התחתונים ומן העליונים. ומפני שהעליונים והתחתונים מתחברים זה לזה דרשו ביד חזקה שתים ובזרוע נטויה שתים כי המכות מצורפות ומזדווגות יחד. וכאשר תבין זה תבין למה במכות הראשונות לא היה מחזק לבו ואילו במכות האחרונות היה הקב״ה מחזק לבו. שכל עוד שלא הגיעו המכות למדרגת האדם היה פרעה מחזק לבו מעצמו וגובר על המכה עד שחין שהוא באדם עצמו. ואע״ג שהכנים היו גם כן באדם. אין זה באדם לגמרי שהרי הכנים באו מן הארץ. אבל השחין התחלתו באדם. ומאז לא היה יכול לעמוד. ואם לא היה הקב״ה מחזק לבו היה שולח מיד את ישראל. והתבא׳ לך היטב מדרש זה:

פסקה יז

רבי יהודה היה נותן בהם סימנים דצ״ך עד״ש באח״ב. ויש לדקדק מה חידש רבי יהודה בסימן הזה. ובודאי שרבי יהודה נתן לסדר שלהם סדר ראוי בכוונה מיוחדת. וזה שראה כי היה מכת הדם בהתראה ומכת צפרדע בהתראה ומכת כנים בלא התראה. ואח״כ חזר לסדר הראשון מכת ערוב בהתראה ומכת דבר בהתראה ומכת שחין בלא התראה. ואח״כ חזר לסדר הראשון מכת ברד בהתראה ומכת ארבה בהתראה ומכת חשך בלא התראה. ומכה אחרונה שהיא מכת בכורות ג״כ בהתראה. ולסדר הזה נתן סימן דצ״ך עד״ש באח״ב. ועדיין צריך עיון למה באו המכות שתים בהתראה ואחת בלא התראה. דע כי כאשר רצה הקב״ה להביא המכות על המצרים בקטנה התחיל ובגדולה כלה. שכבר אמרתי לך כי התחלת המכות הם למטה במדרגה. שאלו התחיל במכה האחרונה היה שולחם מיד. ולכך התחיל במכה שהיא למטה במדרגה. והנה מציאות הארץ והמים וכל התחתוני׳ זהו מציאות אחת. עד חלל העולם שהוא ממוצע בין הארץ והשמים שהוא מציאות שני׳ והשמים אשר הם למעלה מחלל העולם הוא מציאות שלישית. נמצא כי המדרגות הן שלש. התחתונים והעליונים והחלל ביניהם ממוצע בין שניהם. והאדם הוא בחלל. שם משכנו ושם ישיבתו. והנה שלש מכות הראשונות דם צפרדע כנים היו בתחתונים. כי הכנים עיקר מושבם בעפר הארץ כמו הצפרדע במים. ומכת ערוב דבר שחין לא היה בתחתונים כלל כי אם בשוכנים בחלל העולם. כי הערוב מן החיות רעות השוכנים בחלל העולם. ודבר בבהמות ושחין לאדם ולבהמות הכל בבעלי חיים שהם בחלל העולם. ושלש אחרונות היו בשמים. כי הברד מן השמים כדכתיב בקרא. והארבה הוא עוף יעופף ברקיע השמים. והחשך שלא ישמש למצרים מאורות השמים. הרי שלש מכות האחרונות בשמים. ואחר כך מכת בכורות היא על הכל שהרי היא לנשמת האדם. שהנשמה יש לה מעלה יותר מן השמים. לפיכך יש סדר מיוחד למכת דם צפרדע כנים. וסדר מיוחד למכת ערוב דבר שחין. וסדר מיוחד למכות ברד ארבה חשך בכורות. לכך אמר הכתוב בסדר ג׳ מכות הראשונות. במכה הראשונה השכם. שלא הרשהו ללכת אל ביתו כי אם כאשר יצא פרעה המימה. שזה מורה שאין לו רשות כל כך על פרעה שאינו נכנס לביתו להתרות בו כי אם כאשר יפגע בו. ובשניה הוסיף למשול עליו ולבוא אל ביתו ולהתרות בו. ומכל מקום כיון שהיה מתרה בו היה יכול לומר אין אני חפץ במכתו רק להכנע. ובשלישית היה מכה אותו בלא התראה לגמרי וזה יותר ממשלה עליו. וכן כאשר התחיל במדרגה השניה המכות שהם בחלל העולם חזר להתחלת הסדר כבראשונה. וכאשר עוד התחיל במדרגה השלישית שהיה מביא עליו מכות שבאות מלמעלה חזר עוד לסדר הראשון כאלו מתחיל מחדש. וזה שכלל רבי יהודה בהסימן שנתן דצ״ך עד״ש באח״ב. והוא פירוש נכון מאד:

פסקה יט

רבי אלעזר אומר מנין וכו׳. ענין רבוי כל מכה לד׳ וה׳ מכות יתבאר בטבע. למשל המכה לאחר במקל. שבכלל היא מכה אחת. ובפרטיות נסתעף מזה פרוק וצער וחמום ומורסא או שחין. וכן אפשר לומר באלו המכות שבמצרים ועל הים שכל מכה כללה ד׳ או ה׳ פרטים. כי גרמה הרבה שנוים בהם. ובזה תבין פירוש דברי ר׳ אליעזר ור׳ עקיבא לאמיתו:

תוכן העניינים

דברי נגידים על הגדה של פסח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה