דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא
קונטרס דרך ים · ס
ספק דאורייתא אם הוא מה"ת לחומרא או מדרבנן יעוי' בפנים סי' כ"ו מ"ש בענין הגירסא הישנה שהביא הכ"מ פ"ט מהט"מ דבספק איסור כרת גם הרמב"ם מודה דמה"ת לחומרא והרב הגאון בעל מנחת משה נ"י דחה זה מכח טענת המהרי"ט מיבמות דף קי"ט ויע"ש שכתבתי ליישב זה והנה עתה נ"ל להביא ראיה לקיים זאת הגירסא מהא דפריך ביבמות דף י"ד מאי שנא מן הודאי דאיסורא הוא ספק נמ' איסורא הוא ופירש"י שם ספק כגון מגרש אשתו ולנה עמו בפונדקי דליכא אלא ספק דשמא בא עליה לשם קידושין ע"כ ואם נימא דגם בספק כרת ס"ל להרמב"ם דמותר מה"ת דכל איסורי תורה שוים לענין זה א"כ מאי פריך מאי שנא מן הודאי ספק נמי איסורא הוא הא בכאן לא אתחזק איסורא ולא איקבע איסורא ואינו דומה לודאי איסור דספק כזה מותר מן התורה ומאי פריך ובע"כ לומר דבספק כרת מודה הרמב"ם דאסור מה"ת אף דלא איתחזק ולא איקבע ודלא כהוכחת בעל ס' בציר"א דלהרמב"ם אין ספק אסור אלא באיסור כרת וגם איקבע איסורא:
ואמנם צריך אני לבאר שלא יעלה על הדעת להשיב לו יהיה דבספק כרת לבד מודה הרמב"ם דאסור מה"ת מ"מ עדיין קשה מדוע לא תירץ הגמרא על הקושיא ספק נמי איסורא דכאן לא מיירי בספק איסור כרת אלא בספק איסור לאו זה אינו דהא עכ"פ אסור מדרבנן וא"כ אף דלהקשות מאי שנא ודאי מספק לא שייך להקשות דהא ודאי אסור מד"ת וספק אינו אלא מדרבנן מ"מ לתרץ דמשום הכי לא נמנעו מספק משום דספק לאו אינו אסור אלא מדרבנן ג"כ לא ניחא ליה ובפרט כשמצא תירוץ מרווח מזה: