אור ברסלב
דברי מרדכי (לוריא) קונטרס דרך ים › ח

דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא

קונטרס דרך ים · ח

ז

חק תוכות לא מיקרי כתיבה הן לענין סת"ם והן בגט כדאיתא בפ"ב דגיטין ד"ב ועפי"ז פסק בש"ע א"ח סי' ל"ב ובא"ה סי' קכ"ה דאם נפלה טיפת דיו לתוך האות ואינה ניכרת האות אין תקנה לגרור הדיו שע"י כך יהיה ניכר האות או אם טעה וכתב דלת במקום ריש אין תקנה למחוק התג לתקן האות משום דהוי חק תוכות (ועי' בר"ן סו"פ הבונה שכתב בשם חידושי הרשב"א דזה לא מקרי חק תוכות ואף שהר"ן גופי' סתר דבריו מ"מ נ"ל דלענין טופס הגט דס"ל לכמה פוסקים שאין פוסל בי חק תוכות יש לסמוך על הרשב"א דאין זה חק תוכות) אלא צריך לגרור כל מה שנעשה בפיסול ויחזור ויכתבנו אמנם בגט אין מועיל תיקון זה אלא עפ"י תנאים הנזכרים בב"ש שם סק"ח ובתפילין אין מועיל התיקון אלא רק כשמתקן קודם שיכתוב אות שאחריו אבל לא אח"כ דאז הוי שלא כסדרן ופסול בתפילין וכמ"ש הט"ז בסי' ל"ב סקט"ז:

וע"ש עוד בט"ז סקי"ח על הא שכתב המחבר נדבקה אות לאות דאם גרר הדיבוק והפריד כשר ולא מקרי חק תוכות וע"ז כתב הט״ז דכתב הב"י בשם הרשב"א דאפילו אינו גוררה כשר וכדר״ז דאמר (מנחות דק"ג) כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת (והב"ח כתב דה"ה אם נמצא כן בשבת וי"ט שאי אפשר לגררו אפ"ה כשר כיון שיש תקנה לגררו ורק דאיסור שבת רביע עלי') וזה תימא שהוא סותר א"ע למ"ש בט"ז סי' נ"ה בדין הישן אם מצטרף לעשרה דלא אמרינן כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת אלא בדבר שכבר נעשה אבל לא דנעשה כן לכתחילה וא"כ לפי"ז אין מועיל הטעם דכל הראוי לבילה אלא לענין אם קראו שיצאו ידי קריאה אבל לכתחילה צריך להוציא אחרת ודלא כמ"ש שאין להוציא אחרת מטעם דכל הראוי לבילה משום כו' ואולי משום טלטול הספר וטרחא דציבורא חשיב ליה שעת הדחק שהוא כדיעבד דמי וכמ"ש בת"ח שהביאו בט"ז יו"ד סי' צ"א בענין הולכי דרכים שאוכלים הערינג"ש מלוחים על כלי עו"ג דשעת הדחק כדיעבד דמי אבל זה דחוק וצ"ע:

ודע דמצאתי בשו"ת מעיל צדקה סי' כ"ה בנטף שעוה על האות והאות אינה ניכרת שכתב דמותר לקרות בו ורק במקום השעוה אסור משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומר' ע"פ כיון דלדעת הב"ח אסור לסלקו בשבת כו' יע"ש ומבואר שם דבגרירת השעוה אין חשש משום חק תוכות וכמ"ש במג"א סקכ"ו ולאפוקי ממ"ש בפ"ת אה"ע סי' קכ"ה דאפשר שזה דמיא לחק תוכות והנה ידוע כי הרב מעיל צדקה גדול בדורו היה ויש לסמוך עליו והן עתה ראיתי בשו"ת ישמח לב חא"ח סי' יוד שעמד בדבר מה שנהגו לפסול הס"ת ע״י דיבוק שעוה באיזה אותיות כשמוליכין אותם ממקום למקום כדי להביאם פסולים והאריך שם בזה ברם נעלם ממנו (וכן מבה"ט א"ח סי' קמ"ג סק"ט) דעת שו"ת מעיל צדקה דדיבוק השעוה אינו פוסל את הס"ת כלל וכלל וכמ"ש שס עוד וז"ל ורוב ס"ת שלנו מלאים נטיפות שעוה והנלע"ד כתבתי:

תוכן העניינים

דברי מרדכי (לוריא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה