אור ברסלב
דברי מרדכי (לוריא) קונטרס דרך ים › ד

דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא

קונטרס דרך ים · ד

ג

דינא דמלכותא דינא עיקרא דהאי דינא בפ"ק דגיטין ובפ' הגוזל ב בתרא דף קי"ג ובחו"מ סי' ס"ח ושס"ט ובש"ך שם סי' ע"ג סקט"ל ואם הוא מה"ת או לא הנה מדברי הב"ש סי' כ"ח סק"ג בדין קדושי אשה בגנב שאינו מפורסם שכתב שם ובזה"ז דדמ"ד צריכה להחזיר החפץ מ"מ מדאורייתא קנתה החפץ ודמי אחפץ צריך הנגזל ליתן לה ומקודשת מדאורייתא ומבואר מזה דד"ד אינו מה"ת ואמנם בס' אבני מלואים אות ב' תמה עליו וס"ל דהיכא דאמרינן דד"ד מה"ת הוי יע"ש ואני תמה על תמיהתו היכן מצא שדין זה הוי מה"ת:

ואולם טרם שאכתוב בזה ענ"ד. ראיתי לעמוד בדברי הב"ש לסברתו דהואיל שמדאורייתא קנתה החפץ הגם שמצד ד"ד צריכה להחזיר אפי"ה מקודשת ובהכרח לומר דד"ד אינו מועיל להוציא הממון מרשותו היכא שהוא נגד דין תוה"ק אף שהוא מהדברים דאמרינן בהן דד"ד (וטעם לזה משום דד"ד אינו מה"ת אלא מדרבנן) וא"כ קשה מהא דפסק הרמ"א ביו"ד סס"י קס"ה (ובחו"מ סס"י ע"ד אבל שם הביא יש חולקין משום דלא אמרי' בכגו"ז דד"ד) דאם גזר המלך לפרוע ממטבע החדשה דד"ד ואין בזה משום רבית וגזל אלמא דכל היכא דאמרינן דד"ד מועיל זה הדין להוציא הממון מרשות זה ולהעמידו ברשות אחר כמ"ש מהרש"ל ביבמות דף פ"ט ע"ב אפילו שהוא נגד ד"ת דהא עפ"י ד"ת היכא שלא נפסלה המטבע לגמרי אלא שהוזלה אינו צריך לשלם אלא המטבע שהלוהו ובע"כ לומר הטעם בז משום דס"ל לו יהיה דד"ד אינו אלא מדרבנן מ"מ בעניני ממון יש להם כח לתקן להוציא מזה ולהעמידו ברשות אחר מכח הפקר ב"ד הפקר כדמשני רבא בגיטין דף ל"ו על קושית הגמרא ומי איכא מידי דמדאורייתא כו' ע"ש ברש"י ד"ה רבא אמר וכן מה״ט קנין דרבנן מהני לדאוריי' לדעת הרשב"א והרן בסוכה דף מ"ו בדין דלא ליקני איניש הושענא לינוקא ביומא טבא קמא שכתבו דמיירי בינוקא שלא הגיע לעונת הפעוטות ואכ"מ להאריך ועיי' בח"ס חיו"ד סי' שי"ד אמנם עכ"פ הא חזינן דד"ד מועיל להוציא מזה ולהקנותו לזה להפקיע ממנו איסור כבית וגזל וא"כ קשה מאיזה טעם ס"ל דמקודשת מדאורייתא הא אמרינן בזה דד"ד כמ"ש הרמ"א בח"מ סי' שנ"ו וע"ש בש"ך ס"ק יוד וצ"ע:

ומעתה נהדר אנפין לדעיל אם זה הוי מה"ת או לא והנה מתשו' הח"ס חו"מ סי' ס"ב bראה דס"ל כדעת האבני מלואים דכתב שם הח"ס דמן התורה אינו יוצא ידי השבה מעליא עד שיחזיר כמו שתיקן המלכות לפרוע יע"ש ברם לענ"ד יש לעיין בזה טובא ואני לא אבוא אלא בקצרה להודיע מ"ש הב"י ביו"ד סס"י רכ"ח בשם תשו' הרשב"א (והיא בח"ה סי' רמ"ד) בדין שהמלך צוה שלא יחרימו שום חרם אלא ברשות ראובן ואם יחרימו בלי רשותו יהיה החרם בטל ואח"כ החרימו שלא ברשותו והשיב הרשב"א שאין אותו החרם בטל וא"ת מפני שאין השבועות והחרמות חלים ע"ד מצוה ומצוה לקיים דבר המלך דברים בגו עכ"ל וידוע שהרשב"א הוא מהפוסקים שפסקו כלישנא קמא בגיטין (דכמ"ש בב"י סי' ס"ח בשמו) דלא שנא שטרי מכר ולא שנא שטרי מתנה הנעשים בערכאות כשרים משום דד"ד בכל מידי דאית בי' הנאה ותועלת למלך ועכ"ז השיב על הקושיא דברים בגו ומוכח דכוונתו כדעת הב"ש וכמו דקי"ל ביו"ד סי' רל"ט סעי' ואו דשבועה חלה על מצוה דרבנן ולא נעלם שיש לדחוק לומר דאין זה כוונתו אבל כל ישר בדעת יודה דכוונתו כמ"ש שזה אינו אלא מדרבנן (וע"ל דט"ו מ"ש מהירושלמי תדע לך שד"ס כו') וכן נראה דעת הר"ן ממ"ש בנדרים דף כ"ח ע"א מיהו אין ממונה זה רשאי להכריח ישראל חבירו כו' יע"ש וע"ע במרדכי פרק הגוזל בתרא אות ק"נ בזה שכתב וה"ה בכל הדיוטות כו' ושמואל הא קמ"ל דכל הארץ למלך היא ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

דברי מרדכי (לוריא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה