אור ברסלב

דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא

סימן נ

סימן מט

אעתיק מה שכתבתי לחכם אחד מיוחד ממדינת מעה"פ בדין מומר לחלל שבת בפרהסיא לענין ירושה וזה פשוט שאין להעלות על הדעת מה לנו לטפל בדיני מומרים אם יורש או לא הלא בודאי הוא לא ישמע לנו אם נאמר שאינו יורש דזה אינו טענה דהלא גם משפטי הגוים בירושה הודיענו רז"ל עיין בח"מ סי' רפ"ג ובספר הפרדס לרש"י ז"ל כתוב ששאלה זו נשאלה לר' צדוק הכהן מה עסקינו עמהם למימר גוי יורש את אביו ד"ת והשיב שאצטריך דאי אית לי' לגוי מלוה או פקדון לגבי ישראל ומת הגוי ההוא כי אמרינן גוי יורש מחייב לאהדורי ההוא פקדון או מלוה ליורשיו דההוא גוי ואי לא שאינו יורש לא מחייב לאהדורי וכל המחזיק בהם זכה כו' יעו"ש וצ"ל דמיירי שהיורשים יודעים מזה דאל"כ הא קי"ל בסי' שס"ט דהפקעת הלואתו מותר וכן פסק הרמ"א שם סי' רפ"ג בפירש דאם אינם יודעים אין חייב לפרוע להם אמנם באם היה הדין שאינו יורש אף ביודעין לא היה צריך לפרוע להם משום דכך דיננו דכל המחזיק בהם זכה וכמו גבי נכסי הגר שמת דקי"ל בסי' רע"ה דכל המחזיק בהם זכה ואמנם איך שיהיה בודאי שיש כמה נ"מ הנוגע לנו ואך למותר הוא לבארם ולזאת הנני להציע מה שנ"ל בזה:

ובטרם כל נקדים דבס' גט פשוט סי' קכ"ט אות כ"ב הביא כמה גאונים דס"ל דמומר אינו יורש את אביו ד"ת ודלא כהרמב"ם בהל' נחלות והרא"ש בפ"ק דקדושין דס"ל דאינו אלא מצד קנסא מתקנת חכמים ויש בזה נ"מ רבתי לענין בניו וגם שאר יורשיו דלמאן דס"ל דאינו אלא מצד קנסא אמאי נקנסיה ליורשיו ולמאן דס"ל שהיא מד"ת פשיטא דגם ליורשיו אינו מוריש זת"ד וצ"ע דבמרדכי שם פ"ק אות תצ"ב (הובא בתה"ד סי' שמ"ט) כתב וז"ל פסק רב צדק גאון דמומר אינו יורש את אביו ולראבי״ה נראה דיורש את אביו אך יש כח ביד חכמים להפקיע ירושתו כו' ונראה לראבי"ה דאפילו לרב צדק גאון האב יורש בנו המומר וכן בעל יורש אשתו המומרת כו' הרי דאפילו לרב צדק גאון דס"ל שמומר אינו יורש מה"ת (וכן הבין בס' חקרי לב חא"ח סי' כ"ג בדין ירושה בשררה מי קודם בעל בתו או אחי' והביא מ"ש בזה בסו' תשו' הרמ"א דאמ"ש ודחה דבריו) עכ"ז הוא מוריש ליורשיו וזה דלא כמ"ש בג"פ:

ומעתה נתחיל בני"ד במחלל שבת בפרהסיא דדינו כגוי (עי' יו"ד סי' ב' וסי' קי"ט ואה"ע סי' קכ"ג) אי אמרינן בי' שאינו יורש את אביו או לא ונ"ל דתלוי בפלוגתא אם אמרינן מחלל שבת כמומר לכל התורה מדאורייתא הוא וכנראה דעת הר' בצלאל בתשו' סי' ג' ורמז עלה הכנה"ג א"ח סי' שפ"ה או שאינו אלא מדרבנן עיין עירובין דף ס"ט וביבמות דף ואו ברש"י ד"ה וכי תימא ובחולין ברש"י ד"ה שכתב האי תנא חמירא לי' שבת כעכום ובפלתי סי' י"א ד"ה ועוד נראה ובמג"א סס"י ש"ו כתב בשם רש"י דחולין דשבת חמיר מעכו"ם ונשאר בצ"ע מנ"ל לרש"י זה אכן בפירש"י שלפנינו אינו כתוב אלא כעכו"ם ולאפוקי אתי ממאן דס"ל שאינו חמיר כעכו"ם ואם נאמר דמחלל כעכו"ם הוא מה"ת וגם הא דמומר אינו יורש מן התורה הוא (עי' בתשו' הגאונים שערי צדק ח"ד שטר ג' אות כ"ד ובשו"ת מהרד"ך בית כ"ד ובית כח ובשו"ת מנשפטי חסון סי' חית מ"ש בשם מהרש"ך סי' קל"ו ומה שהשיב עליו לחזק דברי הדר"ך) פשיטא שגם מחלל שבת אינו יורש הואיל דשניהם מדאורייתא נינהו:

אמנם אם הא שדינו כעכו"ם אינו אלא מדרבנן א"כ לא מבעי להסוברים דמומר שאינו יורש אינו אלא מצד קנסא כמ"ש בש"ע סי' רפ"ג די"ל לדידהו דדוקא בעובד עכו"ם ממש קנסו שלא יאכל הממון בגיותו הא במחלל שבת שלא יאכל אותם בגיותו י"ל שלא קנסו אותו בהפסד ירושתו ורק לענין מה שאמרו בפירש שדינו כגוי הרי הוא כגוי אבל לשאר דברים לא זאת ועוד אפילו להסוברים שמה"ת המומר אינו יורש עכ"ז י"ל כיון דמחלל שהוא כעכו"ם אינו אלא מדרבנן אפשר דלענין ירושה לא אמרו שיהא דינו כעובד עכו"ם ממש וכמ"ש בשו"ת יהודא יעלה חיו"ד סי' נון לענין איסור מגעו ביין דלהסוברים דמחלל שבת כעכו"ם אינו אלא מדרבנן י"ל דאינו אוסר יין במגעו:

ועי' בשו"ת משה ח"א סי' נ"ד שכתב דעפ"י תה"ד בסי' שמ"ט בחילוקו הראשון דגם להרמב"ם וכ"ש להרא"ש יעו"ש וא"כ היכא שעדיין בנשתמד ממש היכא דלא אביק במינות כולי האי ועדיין יש תקוה ממנו יש להב"ד לשמור ירושתו אפי' אינו מוחזק לשאר עבירות ואדרבה רואים שהוא הולך בדרכי ישראל בודאי די"ל שלא הפקיעו חכמים ירושתו ודינו בזה כישראל כדי שלא לדחותו בשתי ידים כאלישע לגחזי וגם בשו"ת ראנ"ח ח"ב (ד"ב) סי' ס"א כתב וז"ל כל מה שכתבתי אינו אלא במומר שיצא מן הכלל ואין רואין בו סימני תשובה אבל כשרואין בו סימני תשובה אין מפקיעין ירושתו עכ"ל וא"כ כאשר הולך בשאר הדברים בדרכי ישראל אין לך סימני תשובה יותר מזה אך בזה שכתב הרמב"ם בפ"ג מהל' גירושין וכן כתב בש"ע אה"ע סי' קכ"ג דמחלל שבת הרי הוא כגוי לכל דבריו עי' בהרד"ך בית כ"ד חדר ב' מ"ש בזה ובספר מעשה רקח ס"ט בפ"ג מה"ג כתב על הרמב"ם דלשונו מגומגם בזה שכתב לכל דבריו שלא הי"ל לכתוב אלא הרי הוא פסול או הרי הוא מומר לכל התו"כ דהא לענין לגרש את אשתו וכן לענין קדושין הרי הוא כישראל זת"ד:

ומצאתי עוד בשו"ת מרן ב"י בדיני גיטין וגירושין (ד' לבוב) שאלה יוד שכתב שם הר' מנחם הבבלי דטעם של האוסרין שליחות המשומד בגט וטעם של המתירין דפליגי בפירוש בן ברית דהאוסרין סוברין דפי' בן ברית הוא שלא פרק ממנו עול המצות ומקיימם והמתירים סוברים דפי' בן ברית הוא שקבל עליו עול המצות כבר אפילו שאינו מקיימם עתה בן ברית אקרי וכתב עליו מרן הב"י לדחותו וז"ל כיון שהוציא את עצמו מכלל ישראל לדברי הכל אינו נקרא בן ברית והרי הוא כגוי זולת לענין גיטין וקדושין דכיון דאיתיה בתורת גו"ק לדברי הכל שייך בשליחות גט עכ"ל הרי דלא כתב מרן הב"י שאינו נקרא בן ברית אלא משום שהוציא את עצמו מן הכלל (ועי' במג"א סי' קפ"ט מ"ש לחלק בהסתירה דתוס' דסנהדרין דף ע"ב על הרמ"א אה"ע סי' קמ"א) הא זולת זה גם הוא מודה דבן ברית מקרי:

וא"כ בין אם נאמר דמומר אינו יורש מה"ת הוא (משום דכתיב לזרעך אחריך ומומר לא מקרי זרע) או שנאמר דאינו אלא מקנס חכמים שלא ליכול בגיותו כל זה אינו שייך במי שלא הוציא את עצמו מן הכלל דהא מקרי בן ברית ומומר לעכו"ם אינו נקרא בן ברית וכמ"ש שם במג"א הרי שיש לחלק בין מומר לעכו"ם ובין מומר לשאר עבירות ולא הוציא את עצמו מן הכלל וכ"ש כשאנו רואים אותו בכל הדברים (לבד משבת) שהולך בדרכי ישראל ומוציא ממונו על כמה מצות שבתורה דודאי די"ל דלא קנסו אותו להפקיע ירושתו ועיין בפ"ת יו"ד סי' ב' סק"ח מ"ש בשם משנ"ח ועי"ע בס' העטור אות ק' בדיני קדושין בד"ה שליחת מנא לן מ"ש בענין מחלל שבת והו"ד בתשב"ץ ח"ג ענין ט"ג ובשו"ת הרא"ם ח"ב (ד"ב) סי' ל"ב אמנם מה שכתב שם הרא"ם בשמו אלא בעבודת הקרבנות נ"ל שהוא טעות הדפוס דבהעטור עצמו ראיתי כתוב בעבודת קרקע וכן העתיק שם התשב"ץ והב"י אה"ע סי' מ"ד ובשו"ת ד"ן סי' מ"ו והנה הגם שכתבנו דלרב צדק גאון בעל יורש אשתו המומרת אפילו בירושה שנפל לאחר שנשתמדה ומזה רצה ללמוד בחק"ל הנז' בדינו שהבעל יורש שררת חמיו יע"ש כן עתה הגיע לידי תשוה"ג חמ"ג וראיתי שם בסימן ג"ן דס"ל לר' צדק גאון דאינו יורש אשתו המומרת ועוד מבואר שם דס"ל שמומר אינו יורש מד"ה וכדעת הרד"ך ושם בהגה' שבצדה העיר בזה (וגם הא שכתבנו לעיל בשם ספר הפרדס כתוב ג"כ שם בסי' ב"ן) אמנם לני"ד נ"ל כמו שכתבנו ודוק:

תוכן העניינים

דברי מרדכי (לוריא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה