אור ברסלב

דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא

סימן מח

סימן מז

פעזה"י יום ג' לש"ק לך לך פעה"ק ירושלם תר"ן לפ"ק.

מני ירושלם. שוכן שמים. יאיר עינים. פי שנים, לכבוד הרב הגדול בתורה ויראה יורד לעומקה של הלכה עלי באר לחי רואי כש"ת מו"ח מרדכי לוריא נ"י בע"מ ס' כנסת מרדכי כעיה"ק טבריא על כיף ים כנרת. לשם ולתפארת:

הגיעני מכתבו עם הערותיו היקרות בצירוף מכתבי גדולים העמק שאלה ע"ד הומיה סוררת:

והעמיס עלי להשיב וטרם אפתח פי הנני מקדים תנאי כפול קודם למעשה שלא יסמכו עלי להורות כ"א ליראות כי חסר כח אני עוסק ברפואות ועמוס התלאות. ומצפה לישועות אכי"ר:

וזה דבר השאלה. אשת איש שאמרה והוחזקה שהית' פנויה ועי"ז נשאת לאיש ואח"כ נתברר הדבר שהיא א"א וגרשה הראשון אח"כ ובטרם נתגרשה משני נסעה למקום אחר ונשאת לשלישי ועתה בא השלישי ושאל אם מותרת לו בלא גט משני או אם גם אחרי הגט אסורה לו ע"כ השאלה:

והנה מעכ"ת הרחיב דבורו סובב הולך על דברי מהריב"ל והראב"ד מובא ברא"ש (יבמות דף ק"י) שם בסוגין צלל במים אבירים ואנא נפשאי נקיטנא בקצרה כאשר עלה בריוני במשקל הראשון בס"ד. שורש הלכה זאת היא (יבמות דף פ"ט) רישא דעבדא איסורא קנסוה סיפא דלא עבדא איסורא לא קנסו רבנן. נמצא כאן שעבדא איסורא היתה צריכה גט. אמנם אין לו דמיון התם עבדה איסורא לא במרד ומעל כ"א לא דייקית היטב כאשר אמרו לה מת בעלה וע"כ קנסו ואמרו תצא מזה ומזה כי היכי שתידק. ועליו ג"כ אסורה שלא יאמרו מחזיר גרושתו כיון שכשרה הוא. משא"כ בזאת אשר נתפרסם רשעתה שהיא א"א גמורה ובמזיד הכשילתו. אם נימא צריכא גט יאמרו קדושין תופסין בא"א. וה"ז כמקדש אחותו ואחות אשתו שאין צריך גט (אה"ע סי' ט"ז סעיף כ"ז וכו') ולא עוד לא לבד מצד אין קדושין תופסין בא"א אינו מקודשת כזה היה שייך אם ידע שהיא א"א לא כן בלא ידע בלא"ה אין קדושין שהן הנה קדושי טעות כחרס הנשבר ואפילו היה אומר כה"ג בלבו היה להתקדש כמו (קדושין מ"ט) ואין לך מום יותר מזה מקו"ח (סי' ט"ל) דאינו מקודשת. ועוד הרי אמר כדת משה וישראל וה"ז שוברו עמו שא"א אינו מדת משה ולא ישמע כן בישראל. ואין לך קדושי טעות וקנין בטל יותר מזה וכזנות נחשב כמו (סי' ד' סעי' ט"ז) ואין קדושין ואין גירושין אפילו ריח גט אין בו (ויעי' סי' קי"ז) וכ"ת הא מפורש כתב היפך זה בב"י סוף סי' י"ז בשם רשב"א במעשה כזה בא"א שאמרה פנויה אני ואצרכה גט משני היפך דעת התלמידים כמובא בב"י התם מיירי שישבה תחתיו גם אחרי נודע לו שהיתה א"א וגרשה ואיכא חשש כנס ובא לשם קדושין כמבואר שם. לא כן בזאת כאשר נשמע לו שהיא א"א לא קרב עליה וגרשה מביתו מיד כזונה. כה"ג גם הרשב"א מודה לדעת התלמידים שאין לגרש שלא יאמרו קדושין תופסין בא"א. וכיון שאין אישות ולא צריכה גט משני וראשון כבר נתגרשה מקודם א"כ לא היתה אסורה על השלישי ועל מזידה לא קנסו ולא תקנו רז"ל גט מעולם כמו שלא תקנו על זנות ועד"ז כתוב מפורש בתוס' (יבמות צ"ב) ד"ה נותן בנשואי מזיד לא שייך למקנס ומגזר כמו שלא גזרו וקנסו על זנות משום דלא שכיח ע"ש וכ"כ תוס' דף מ"ט ועד"ז כתב בכנה"ג אה"ע סי' י"ז בב"י אות תקצ"ה דוקא באשה שהלך בעלה למדה"י ונשאת בטעות קנס הוא שקנסה לה משום דלא דייקי אבל באשה שנשאת במזיד או בזנות אין בה צד אישות משני. ולא שנו חכמים את משנתם בזה כ"א כאשר הוא ידע אפילו במזיד לדעתי' אך כה"ג שלא ידע ונכשל לית דינא ולית דיינא אין קדושין ואין גט ואין על השלישי מצד זה כלום. אמנם מצד אחר לא אדע היתר לזונה זאת לא לשלישי ולא לכל עלמא והוא. כי א״א שאמרה גרושה אני נאמנת רק מצד הפה שאסר הוא הפה שהתיר (כתובות כ"ב וכו') והיינו שיש לה חזקת פנוי' וחזקת כשרות משא"כ זאת המרשעת אבדה חזקתה ונימא דיימי מעלמא (יבמות ס"ט) כמו דיימי מזה ע"ש יבמות כ"ה בתוס' ואמרינן מי יודע כמה אנשים כבר היו לה בינתים וזה בעלה אשר גרשה מי יודע אם הוא האחרון הלא מצח אשה זונה אין לה שום נאמנות:

ועוד הרי כתב (אה"ע סי' ב') דאם רואין סימני עזות חוששין לפסול וכתב הטור בשם רמ"ה דאם אין משפחתו ידוע לנו אין סומכין על חזקת כשרות ואיתא בירושל' כתובות י"ג בסוגיא כאו' מדברת דחוששין לנתין וממזר נגד הרוב משום דזנות רצה אחרי פסולים אם כל זה באקראי בעלמא כש"כ כזאת אשר קבעה עצמה לדבר עבירה באיסור א"א להכשיל אין לך חשש פסולות יותר. זאת ועוד אחרת הא בנאמנת אשה בנדה מגזה"כ וספרה לה כו' והקשה תוס' (גיטין ב') הא זה נגד חזקת איסור ותי' התוס' בידה לטבול צ"ע דאין זה בידה כל עת טרם יעברו ימי לבון ויע' תוס' נזיר ס"ד. ומתרץ הרמב"ן בחדושיו מתוך שנאמנת על עצמה נאמנת על בעלה. ועכ"פ אין לך בו אלא חדושו למי נמסר נאמנות לאשר לה חזקת כשרות עכ"פ וגם בזאת חששו שלא תשמש נדה בסיבה כ״ש כמו (א"ה סי' כ"ו כש"כ בזאת אשר אין לה חזקת כשרות וכ"ת א"א שאני שלא מצאה לה הכשר משא"כ בנדה בידה ליטהר זה אינו התם ג"כ היה בידה להמתין על גירושין כאשר גירש עתה ואין בידה ליטהר תמיד ואבדה חזקתה ובת חנק היא ואיך להאמין לה על הכשר נדה ע"כ אסורה היא לכל עלמא ואשר כת"ר בא ללמד זכות אם אמרה לעשות תשובה דלא גרוע ממומרת הנה בשל"ה כ' מעשה כזאת אשר בקשה תשובה והשיב לה גדול כים שברך מי ירפא לך. ומסתבר הענין דאם המירה הלכה לעם אחר משא"כ המחטיא רבים אין מספיקין בידה לעשות תשובה. (ותימה דלפי"ז כל אשת איש שזינתה ברצון תאסור לכל אדם ובאמת אינו כן) וכי תחנן קולה לא תשמע לה ומחוייבים לפרסם קלונה בשער בת רבים למען לא תכשיל עוד ולעשות אם ידינו תקיפה כמעשה רא"ש מובא סוף סי' קע"ז יע"ש. ובפרט לפי דברינו הנ"ל יש חשש ממזרת דאין מקבלין בתשובה כה"ג כמובא אה"ע סי' ד' סעיף ל"ב והתם תנינן (בכורות ל"א) תנו רבנן וכולם שחזרו בהן אין מקבלים אותם ופליגי שם אם עשו דבריהם במטמוניות וכ' תוס' משום גונבי דעת הבריות כו' יע"ש וע"כ לא מצאתי לה תקנה ואין מרחמין בדין וכאשר אמרו (נדה נ"ג) עד נתקן את הסיטות נתקן את הכשרות שלא תהיה כזאת בישראל. ואין מי מעכב על ידה אם חפצה לעשות תשובה באמת ובוחן לבבות הוא ימחול כי עמו הסליחה. אך גלמודה תישב ולא תנשא עוד (ועיין א"ה סי' קט"ו פ״ח סק"ג דברגילה לעבור על דת כופין להוציא) וחוץ אם ברבות הימים לפי הראות עיני החכם שנעשית בעלת תשובה גמורה כהלכה (לאפוקי מהא דאמרי' בפ' זה בורר דף כ"ה ודילמא איערומי קאמערים ועיין יו"ד סי' קי"ט) אולי ימצא לה תקנה עוד להעמידה בחזקת כשרות ימים ידברו אי"ה. וכבר מילתי אמורה כי אני רק מגלה דעת ויציע הדבר לפני חכמי הדור אשר יראתם קודמת לחכמתם להוציא לאור משפט איום קדוש ונא"נ א"נ הדוש"ת השפל:

עקיבה יוסף

תוכן העניינים

דברי מרדכי (לוריא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה