דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא
סימן מז
שאלה באיש אחד שבא לגרש אשתו ושמו מעריסה לא נודע לי' רק יש אנשים שאומרים שזוכרים ששמו מעריסה אפרים פישל צבי דוב ויש אנשים אחרים שאומרים ששמו מעריסה אינו אלא אפרים פישל צבי הירש והנה לתורה עולה בשם אפרים צבי לחוד וחותם את עצמו בשם צבי דוקא ובפי רוב נקרא בשם פישקא ופורתא קרו ליה הירשל והגוים קורין אותו בשם יאקאב ובכתובה כתוב בשם אפרים צבי דוב כיצד יש לכתוב שמו בהגט:
תשובה לענ"ד נראה דצריך לכתוב אפרים צבי (יען דאלו השמות נתנו לי מהלידה ובהם עולה לתורה וא"כ זה הוא עיקר השם שלו) המכונה פישל והמכונה הירש וכמ"ש הב"ש בסי' קכ"ט ס"ק כ"ט בשם מהר"מ מינץ במי שהכינוי שלו זלמן וזעמל וכמ"ש הפ"ת שם ס"ק ט"ל בשם מהרי"ש שפירא במי ששמו ארי' זאב והכינוי ליב וואלף שיש לכתוב ארי' זאב המכונה ליב וואלף ולאפוקי מלכתוב אריה המכונה ליב זאב המכונה וואלף כי ממילא כל חד תיקום אדוכתי' וזכר לדבר אבני שוהם ואבני מלואים לאפול"ח וזה נכון אפילו אם נימא כדעת הב"ש דהמכונה קאי על השם כמ"ש ממ"ש בס"ק כ"ד במי ששמו משה יהודה יע"ש וכ"ש אם נימא כדעת הנוב"י דהמשונה קאי על האדם דפשיטא דצריך לכתוב כן דהא האי גברא מכונה כן בפי הרוב בשם פישקא ובפי המועט בשם הירשל ואין נכון לכתוב פישקא והירשל מפני שזה אינו אלא קיצור השם כמו יצחק חקין בילא בילטא ע"ש סעי' ט"ו במרן המחבר ובב"ש וגם מבואר עוד שם בב"ש בשם ועלקיל בסש"ח אות ויו בענין שם דקטנות דתליא בקפידא וידוע דשם פישקא והירשל אינם לכבוד לו אלא שנשאר לו שם נערות וכמו ששמעתי דגברא בני"ד מקפד קפיד כשקורין לו
הערות המחבר גבי קדוש קטנה שהגדילה יש חשש שיאמרו שבעל הראשון ואיכא איסור דאורייתא להשני שבא עליה קודם הגירושין וראיה לזה דהא אינו אסורה לחזור לראשון אלא מחשש שיאמרו שבעל הראשון כמ"ש הח"מ והב"ש בסי' יוד ואפי"ה ס"ל דמותרת לשני ולא חיישינן שיאמרו שהוא דר עם סוטתו ואפילו לדעת הרי"ף וסייעתו דס"ל תצא גם מהשני מ"מ ס"ל דדוקא מחמת קנס הוא דתצא אבל לא מחשש שאם יאמרו כמבואר בדבריהם ומעתה לפי"ז דלא חיישינן שמא יאמרו דר כו' א"כ לסברת כת"ר דב"ה מתיר אף בנשואי מזיד י"ל דהכי נמי בניד"ד ס"ל דמותרת לשלישי ומ"ש כת"ר וראיה לזה דהא קיי"ל דתצא מן הראשון כו' משום הך חששא דשמא יאמרו דהוא מחזיר גרושתו עכ"ל עיין חידושי הרשב"א יבמות צ"ה ע"ב וז"ל דלכ"ע עיקר איסורא דא"א שנשאת ע"פ עדים לאו משום גזירה שמא יאמרו גירש זה ונשא זה אלא משום קנס דלא דייקא שפיר כו' ובית מאיר בסי' ט"ו סכ"ח הביאו וכתב כי לא מצא מי שחולק להמסקנא על הרשב"א בטעמו עש"ב:
ג) כוונתו דמר כי הגם שאינה צריכה גט מטעם קנס מ"מ צריכה גט משום מחלפא והנה מלבד אשר ס"ל להרשד"ם א"ה סי' ס"ב דאף בנתגרשה מהשני אחר האירוסין מותרת לחזור לראשון ולא חיישינן שמא יאמרו החזיר גרושתו אחר האירוסין וטעמו משום דבמלתא דלא שכיח לא גזרו רבנן ועי' מהרש"ך ח"א סי' קצ"ה וכן נראה מתוס' יבמות צ"ב ד"ה נותן עוד זאת הא פירש שם הריטב"א ז"ל דרב מיירי בנשאת כ"א ע"פ עד א' אבל בנשאת מזיד גמור באין שים עד שיעיד על מיתת היבם לא חיישינן למחלפא דזנות בעלמא הוא וכן כתב שם הנמוק"י בשמו אלא שקיצר שם בלשונו ועי' כתונת פסים בחידושיו ליבמות וחידוש על כבוד חכמתו אשר עיניו כיונים על אפיקי הש"ס והפוסקים איך לא עלה זאת ברעיוניו דהא לפי"ז גם בני"ד לא חיישינן למחלפא כיון דהיא היתה מזידה גמורה:
בקיצור שמות הללו (ועי' בטו"ג גבי נפתלי המכונה הירץ דא"צ לכתוב המכונה הירצל) ואיברא היכא דקרו ליה בלשון חיבה ר' הירשעלי או ר' פישעלי ואפי' בפניו קוראים לו כך לכבודו נראה דצריך לכתוב כמו שקורין אותו:
עפ"י מ"ש בשו"ת דרכי נועם סי' מ"ה וז"ל אע"ג דנימא דשם חנונה נקראת כך לגעגוע אעפ"י כן לא דמי ליצחק חקין דשם נערות קרנות לחוד ושם געגוע לחוד כו' כן לדעתי שם חכונה או חנולה דרך חיבה וגעגוע וחנולה הוא שם ערבי ע"ש רחמנות וחנינה כלל העולה שאלו השמות וכיוצא בהם אשר לא סרו שמות אלו מהם אפילו בגודלם ואין זה זלזול כבוד להם משא"כ בחקין מיצחק או יעקובינו מיעקב שאלו הוא זלזול כבוד להם לקראם כן בגודלם כו' ואמנם בבא מעשה לכתוב גט לאשה ששמה חנוכה אז יש לחקור אם נקראת בעת הלידה חנה וע"י געגוע קראוה חנונה רואים אם לפעמים קורין אותה חנה כותבים חנה דמתקריא חנונה כו' יע"ש ולמדנו מדבריו שתים דשם דקטנות שקורין לו בלשון כבוד צריך לכתוב כמו שקורין אותו (ועיין בשו"ת שם אריה סי' כ"ג בשם ר' אהרלי בד"ה אמנם) ושם דקטנות שנשאר לו בגודלו ולא בדרך כבוד אין צריך לכתבו ולכן בני"ד צריך לכתוב כמו שכתבנו:
ואל תשגיח בדברי הרב קב ונקי בסדר ש"א אות יו"ד שכתב יאנקל דזה אינו ומאי שנא יאנקל מיעקב לאיצק מיצחק שפסק הב"ש בש"א שאין צריך לכתוב יצחק המכונה איצק ולא דמי למ"ש הב"ש בס"ק כ"ז בשם מהרש"ל שיש לכתוב ליעקב יעקל דהתם שאני דיש שם קודש אחר היינו אליקים וכל כינוי שיש לו שם קודש אחר צריך לכתוב אותו הכינוי משא"כ יאנקל שאין לו שם קודש כ"א יעקב וקריאת היוד בפתח מורה שאין לו שם קודש אחר כמ"ש בש"א אות יו"ד דבזה אין ] צריך לכתוב הכינוי:
והן אמת דאם שמו יעקב ועוד איזה שם כגון יהודה צריך לכתוב יעקב יהודה המכונה יאנקל ליב משום דכיון שצריך לכתוב הכינוי של יהודה טוב לכפול גם הכינוי של יעקב אעפ"י שהוארק קיצור השם וכמ"ש בשו"ת ח"ס והובא בקונה״ש מפ"ה אות יוד בשם יאסל ליב שכתב יוסף יהודה המכונה יאסיל ליב אע"ג כינוי יאסל לחוד יהודה לכתוב שהוא שם קטנות כמ"ש בב"ש ש"ח אות יוד:
ומעתה נהדר אנפין לני"ד דצריך לכתוב אפרים צבי המכונה פישל והמכונה הירש עוד צריך לכתוב דמתקני צבי כמו שנראה ממ"ש ט"ז בדיני שמות בשם אליעזר דלא אזלינן בתר טעותו בחתימה ומשמע אבל אם אינו בטעות יש לכתוב דמתקרי ומ"ש שם הט"ז דעל חתימתו לא שייך לשון קריאה עיין בקונה"ש מפ"ת או"א מ"ש בזה בשם הח"ס ועי"ע בשו"ת ד"ן בסי' הנז' מ"ש בשם מהרח"ש במי ששמו יהושע וחותם א"ע יאושע באלף שאין חוששין לחתימתו אלא כותבין כמו שכתוב בכתובים יהושע ומה שכתבו הפוסקים דאזלינן בתר חתימתו היינו משם לשם כגון ראובן ושמעון שעיקר השם הוא אותו שחותם בו או עולה לתורה (ולענין אם החתימה והקריאה לתורה סתרי אהדדי עיין בס"ג מפ"ת אות י"ט או"ק ד' מ"ש בזה ועי"ע בזה בשו"ת פר"ש חא"ה כלל א' סי' ה' באורך) אבל בשם אחד בעצמו איך כותבין אותו פשיטא שעושין כאשר כתוב בספר כו' ועוד דמה שחותם יאושע באלף כדי שלא לכתוב יה סמוכין שהוא משם ההוי' בשטרות ובכתבי' כו' יע"ש ועכ"פ אנו רואים דמשם לשם אזלינן בתר חתימתו וא"כ כ"ש בני"ד דאיכא פורתא דקרו ליה בשם הירשל הכינוי לשם צבי דבכי הא פשיטא דצריך לכתוב דמתקרי צבי שהוא מורה על שם הטפל שלו והא ודאי דחתימתו והקריאה בפי המועט הוי טפל לגבי הלידה ועליתו לתורה והקריאה בפי הרוב ומילת דמתקרי מורה על המיעוט כההיא דהשולח דף ל"ד דהוו קרו לה מרים ופורתא שרה דס"ל לר"ת לכתוב מרים דמתקרית שרה ומבואר מזה דעל השם הטפל כותבין דמתקרי:
ואולם עלה בדעתי לתת לב להוראת מהרי"ט שהו"ד בב"ש שנא"א ובשו"ת זר"א אה"ע סי' י"ג ט"ו באורך וגם הביא דעת מהרנא"ח החולק עליו יע"ש באשה שנקראת אבגלי וספק אם זה שם העצם או הוא קיצור משם אביגיל שפסק מהרי"ט שיכתבו אנת אנתתי דמתקרייא אבגלי דבזה יצאנו מידי ספק דאפילו תימא דעיקר שמה אביגיל הוה לי' כחניכתה דכשר יע"ש ומבואר מזה דמילת דמתקרי מורה על שם שהוא ניכר וידוע לכל דמיא דחנינתה דנקיי הדעת שבירושלים יעו' תוס' גיטין דף פ"ח ד"ה וכך ודלא כמ"ש דמלת דמתקרי מורה על המיעוט ואפשר לחלק בין כשכותב אנא ראובן דמתקרי פלוני לשכותב בתחילה אנא דמתקרי ראובן או אנת דמתקרייא פלוני' וחילוק דלא מובן הוא ואמנם איך שיהיה הא ודאי דבני"ד דינא הוא דצריך עוד לכתוב דמתקרי צבי ועי' בב"ש ס"ק ל"ג בשם סעדי' ובפ"ת ס"ק ל"ו שנראה מדבריהם שכן הוא הנכון ושלא לכתוב דמתקרי בין שני השמות ר"ל אפרים דמתקרי צבי:
ואודות מה שאומרים כי גם שם דוב נתנו לו מעריסה וגם בכתובה כתוב כן הנה זה השם בודאי אין צריך לכתוב מטעם דנשתקע לגמרי ובפרט שהוא ספק וכמ"ש הב"ש ס"ק ל"ז וע"ש בפ"ת ס"ק ד"ן (ונראה להביא ראיה להסוברים דאם כתבו שם הנשתקע דפסול מפירש"י בגיטין דף ס"ג גבי ההוא דהוו קרו לה נפאתא וכבר העיר בזה בשו"ת חס"ל תאומים חא"ה סי' ל"ז יע"ש אבל אם כתב גם שם הנשתקע אפי' אם נאמר דכשר בשעת הדחק יע"ש סס"י ל"ב מ"מ לכתחילה אין לכותבו:)
ברם קושטא קאי שלדעתי נראה שצריך עוד לכתוב ודמתקרי יאקאב כמ"ש הרמ"א בסעי' י"ד וקושית הב"ח עליו שהוא סותר עצמו למ"ש בסעי' ט"ז יש ליישב עפ"י מ"ש הג"פ והו"ד בפ"ת ס"ק מ"ז וע"ש עוד בס"ק מ"ב ובב"ש ס"ק כ"ט ותו"ד דבנתחדש לו שם חדש ואין לו שייכות להשמות הראשונים כותבין לעולם דמתקרי וכן ראיתי בשו"מ מה"ת ח"ד סי' קנ"ח באשה ששמה מעריסה חיה ובפי כל נקראת באבא שהורה לכתוב חי' דמתקריא באבא ולא המכונה מטעם דאין זה כינוי בשם העצם רק שם געגועין ובפרט לסברת הב"ש דהמכונה קאי על השם בודאי אי אפשר לכתוב המכונה דהא אין זה השם יאקאב כינוי לשמות הראשונים כלל ועוד הא כתב הב"ש בס"ק ל' דלדינא נראה עיקר דהיכא דספק הוא כותבים דמתקרי כמ"ש בתשו' הרמ"א סי' פ"ד דסא על שם כינוי שייך נמי דמתקרי דהא קוראים אותו כך וכן הכנה"ג בהגה"ט או"ט ובהגב"י אות קכ"ב האריך להביא ראיות שאין קפידא אם כתב דמתקרי במקום המכונה וסיום דבריו שאם משפטו לכתוב המכונה וכתב דמתקרי אין קפידא משא"כ בהיפוך יע"ש:
ומה שאני אומר לכתוב ודמתקרי בוי"ו הוא עפ"י מ"ש הב"ש בס"ק ל"ז דבשינוי שאינו עוקר שם הראשון כותבין בויו וגברא דני"ד קא חזינן שאינו עוקר לשמות הראשונים לשם זה שקורין לו הנכרים דהא חותם א"ע בשם צבי ולכן מהאי טעמא כתבתי בפשיטות שיש לכתוב שם יאקאב ולא עמדתי בזה החשש שכתבו התוס' בפ' השולח דף ל"ד כי שאלו לר"ת בדין מומר שגירש את אשתו ולא נכתב בגט אלא שם של יהדות ולא שם של נכרית והשיב ר"ת חלילה לזהכיר שם נכרי בתורת משה וישראל ולכן קי"ל גם אנן לכתוב בגט מומר שם יהדות שלו וכל שום וחניכה דאית ליה וע"ש בפ"ת סקי"א ברם זה החשש לא שייך אלא דוקא במומר אבל לא במי שמשנה את שמו לשם נכרי וכמ"ש הח"ס בח"ב סי' ל"ח הו"ד בפ"ת סד"ג או"ב וכ"ש בני"ד שהוא לא שינה את שמו בחתימתו לשם נכרי דודאי שאין זה דומה לענין דר"ת:
והעולה מכל האמור דצריך לכתוב אפרים צבי המכונה פישל והמכונה הירש דמתקרי צבי ודמתקרי יאקאב מהטעם שביארתי לעיל ברם למודעי אני צריך כי אודות החשש לכתוב המכוב' על שם שנתנו לו בשעת הלידה דהיינו אפרים פישל שחשש הנוב"י בזה ודעתו לכתוב בכעין זה דמתקרי הובא בפ"ת ס"ק מ"ז ועוד החשש דשמא פישל אינו יוצא משם אפרים עי' ב"ש בש"א אות וישל הנה בכל זה סמכתי על מ"ש בקונה"ש אות זיין בשם נפתלי זימל ובשם יהושע פאלק וקלונימוס קלמן הכתוב בס"ג אות י"ט או"ק ז' יע"ש ותבין שכן הוא הנכון) ואמנם בפירוש אני אומר שלא לסמוך בזה על דעתי כי מיראי הוראה אני ובפרט בדבר גדול כזה ולא כתבתי כל זה אלא ע"ד דרוש וקבל שכר:
ולא נעלם מ"ש הרב החכם הגדול החסיד בעל חובת הלבבות בהקדמתו ד"ה ואמרתי שמא מה שהשיב אחד מן החכם להשואל בדיני גירושין אכן אמרתי הלא החכם מכל האדם אמר טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה אל תנח את ידך ולדעתי כוונתו שטוב אשר תאחז בלימוד אורח חיים ויו"ד הנוגע לכל בר ישראל בכל שעתא ושעתא וגם מלימוד אה"ע וח"מ ידך אל תנא כי לא יגיע האדם לתכלית השלימות בלי הלימוד פרושי ודיני כל התרי"ג מצות ובפרט הנוהגות בכל מקום ובכל זמן ועוד אמרתי לקיים מאמר הכתוב כ"א בתורת ה' חפצו עפ"י מ"ש בע"ז דף י"ט אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ והואיל דאתא לידי שאלה דנא חפץ אני ללמוד ולעיין בזה וגם שמתי ללבי מאמר רבא פ"ב דשבת בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו כו' פלפלת בחכמה ולכן כתבתי בזה הנראה לפענ"ד לפו"ד דתלמודא. והעליון יצילני משגיאות ויראני מתורתו נפלאות ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. הבעה"ח הק'
מרדכי לוריא