אור ברסלב

דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא

סימן מא

סימן מ

וזאת תשובתו.

החיים והשלום יחדיו יהיו תמים על ראש גבר צדיק תמים ה"נ ידידי הרב הגדול בתורה עיניו כיונים על אפיקי ים התלמוד כש"ת מו"ה מרדכי לוריא נ״י.

אחרי דרך מבא השלום עתה באתי לקיים הבטחתי לשים עיני על דבריו הנחמדים אשר מסר לי זה כמה שבועות ולהשיבו כיד ה' הטובה עלי מעכ"ת יצאו לדון על דברי מהר"י באסאן כו' ואשר התפלא מעכ"ת על השוחטים אשר מורטים הנוצות בכנפי העופות ועדיין היא מפרכסת ואין מי שימחה להם משום צער בע"ח שהוא דאורייתא כמו שהעלו רוב הראשונים להלכה וכל זמן שמפרכסת הרי הוא כחי' לכל דברי' ואי משום דהוי לצורך הא ודאי דמשו' צורך קל כזה לא הותר איסורא דצב"ח ואי משום דאינה מרגשת אז גם טעם זה לפגם היא דהרי היא כחיה לכל דברי' ושחט בו שנים ורמז ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו כמבואר בגיטין זת"ד:

והנה חקרתי ודרשתי אצל השוחטים דקהלתינו וכן שאלתי שאר שוחטים ואמרו כי כן נהגו בכל אתר ואתר ועל כגון דא בודאי נאמר הנח להם לישראל אם אינם נביאים הם בנ"ל ולע"ד עכ"פ מידי ספיקא לא נפקא דניהו דהוא כחי לכל דבריו ושכלו עדיין עמו ודעת צילותא אית לי' מ"מ יכול להיות ואפשר קרוב לודאי שבאברים החיצונים כמו הכנפים כבר אין להם הרגשה והמה כמתים ממש וידוע דברי האר"י הקדוש הו"ד באפיקי יהודה דרוש ח' (אמ"ה עיין בב"א סו' שער או"ה מ"ש בשם הח"צ סי' ע"ז מ"ש בזה מהזוה"ק והאר"י ז"ל) בפי' הפסוק במלכים ויצאו בני הנביאים אל אלישע כו' שהוא פלא איך חשבו שאלישע נופל ממדרגתם ותמצית דברי האר"י שהנביא הגדול מאחיו הוא כמו הלב של האדם בין האברים וכמו שבהגיע מות האדם ימהרו שאר האיברים למות קודם הלב ולכן הם הרגשו קודם לאלישע יעו"ש (אמ"ה עיין בתוספ' דסוטה פי"ב שכתוב מלמד שכולם חביריו של אליהו היו כו':)

ולו יהא שאינו אלא ספק נלע"ד לצדד דאע"ג דצעב"ח דאורייתא מ"מ ספיקו מותר כי לכאורה אינו מבואר בקרא האי איסורא ורש"י בשבת דף קכ"ח ע"ב כתב דהאי תנא מפרש טעמא דקרא דעזוב תעזוב משום צבע"ח ויעוין בשיטמ"ק ב"מ דף ל"ב ע"ב ד"ה תדע דסובר אליבא דרש"י דהוי הלכה למשה מסיני והראב"ד מצדד דנפקא ליה מקרא מלא תחסום שור בדישו והוא דחוק דודאי תורא מדישי' קא אכיל כמ״ש הראב"ד בעצמו ד"ה דר"י ויעי' שם בשיטה ד״ה ולענין הלכה שהביא בשם מ"ה בתשו' (אליה זה בשו"ת הרדב"ז בלשונות הרמב"ם ח"ב סי' קס"ח דאפילו זקן מכובד ואינו זקן שקנה חכמה אינו פורק משום דגדול כבוד הבריות וכ"ש זה האיסור שאינו לא לאו ולא עשה עכ"ל והנה לא מבעי אם נימא דהוא הלל"מ הרי ספיקו לקולא (אמ"ה כמו שנראה דעת הטור יו"ד סי' רצ"ד ודלא כהב"י שם אמנם הריב"ש בתשו' סי' קס"ג כתב אליבא דהרמב"ם דספיקו לקולא ועי' כנה"ג אה"ע סי' ס"ח בהגה"ט אות חית שהביא סלוגתא בזה ועי' פמ"ג בפתיחתו להל' טריפות ד"ה אמנם מה שיש מהעיון ובסס"י ק"י במחודשים שלו אות ה'):

וגם לפי מ"ש מ"ה בתשובה דאינו לא לאו ולא עשה נראה דספיקו להקל דע"כ לא פליג הראשונים עם הרמב"ם אלא באיסור לאו או עשה אבל איסורא כי הא ודאי דמודי דספיקו לקולא וגדולה מזו צידד הפמ"ג בא"ח סי' שד"מ במ"ז סק"א דבא יסור עשה סדא"ו מותר מה"ת בכל השיטות דהחולקים ים על שלש סוברים מדגלי רחמנא בממזר להקל בספיקי מכלל דבעלמא באיסור לאו אסור אבל לא בא יסור עשה יעו"ש וא"כ ק"ו באיסור צבע"ח דאינו לא לאו ולא עשה:

ומ"מ כ"ז אינו אלא ללמד זכות אבל בודאי הנכון לכל י"ש להסתלק עצמו מכל חשש איסור ואי איישר חילא אבמלינה אי"ה ותנוח בזה דעתו הרמה ושלום אוה"נ הק' משה הרש פוקס:

תוכן העניינים

דברי מרדכי (לוריא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה