דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא
סימן לא
שאלה חתיכה של בשר כחוש ששהא במלחה כשיעור וקודם שהודחה ממלחה נפלה לחלב ואין ששים בחלב ויש בזה הפ"מ מהו. תשובה לכאורה עלה בדעתי לומר כי יש למצוא היתר לני"ד מהא דפסק הרמ"א בסי' ק"ה דבה"מ אנו בקיאין בין כחוש לשמן וכחוש אינו אוסר אלא כדי קליפה והש"ך שם בס"ק י"ז העלה דחלב מקרי כחוש וכן הוכיח שם הט"ז בס"ק ט"ו דחלב כחוש הוא (אמנם בסי' פ"ז סק"י הוכיח שם מהש"ע דחלב מקרי שמן ונשאר בצ"ע):
ברם כד נעיין פורתא אנו רואים דזה הסברא לא שייך אלא בהיתר גוש שמונח על איסור גוש וההיתר לבד מליח בזה אמרינן דההיתר לא דקי"ל תתאה גבר וההיתר שעליו נצטנן ואינו בולע אלא כדי קליפה אבל בניד"ד שהבשר רותח מחמת מליחה דלא שייך גבי תתאה גבר לדידן אפילו בשמן ולמרן המחבר בכחוש דוקא עיין ש"ך סי' צ"א סקי"ב ונפל לחלב שהוא דבר צלול אמרינן דבולע מהחלב לתוכה בכולה ולגמרי אסור כמו שפסק הרמ"א שם וע"ש בש"ך סקט"ו:
אמנם כיון דהוא הפ"מ יש להתיר מהא שפסק הרמ"א שם ובסי' ס״ט דבה"מ יש לסמוך על הסוברים דלאחר ששהא הבשר במלחו שיעור מליחה לא מקרי רותח והט"ז בסי' ס"ט סקמ"ז והש"ך בסי' צ"א סקי"א שניהם לדבר אחד נתכוונו לפלוג על הרמ"א ולחלק יצאו בין כשהמלח עושה פעולה דאז אמרינן דאחד שעשה פעולתו לא מקרי רותח להיכא שהמלח לא עשה פעולה דהיינו בשר שנמלח והודח כדינו ומלחוהו שנית בזה אמרינן אף לאחר ששהא במלחו מקרי רותח וכתבו דלפי"ז יש להתיר היכא שהמלח עשה פעולתו אפילו בלא ה"מ אכן להלכה העלו דאין להקל כ"א בה"מ וסעודת מצוה וא"כ בני"ד דהמלח עשה פעולתו ויש ה"מ יש לסמוך על הרמ"א וט"ז וש"ך להתיר הבשר ע"י הדחה ואף דהפר"ח לא ס"ל כן מ"מ הא חזינן להפמ"ג שם שפ"ד סקי"א שלח חש לדבריו:
ואמנם החלב נאסר מחמת דם או ציר והמלח שעל גבי החתיכה אכן אם יש ס' בהחלב היינו שני פעמים כגודל החתיכה מותר דאין לך חתיכה שאין בה שלשים נגד הדם והמלח שעליה ועי' בט"ז סי' ס"ט ס"ק כ"א דיש דעות שהחתיכה היא ס' נגד הדם והמלח שעלי' וע"ש בפמ"ג שצירף זה לעוד ספק והתיר מכח ס"ס וזה פשוט דהמלח אינו אוסר מחמת דבר העביד לטעמא דהא אין איסורו מחמת עצמו והמחבר והרמ"א פסקו בסס"י ק"ה כן ובטור הביא שם דעות החולקים ולדידן קי"ל דאין הנאסר חמור מהאוסר הן לענין מעמיד והן לענין טעם כמבואר בסס"י ק"ה ובצ"ח ובכמה דוכתי ותו לא מידי: