דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא
סימן כט
שאלה בשר צלי או מבושל והוא צונן שנפל לחלב צונן ושניהם אינן מלוחין אכן בבשר יש בקעים מהו.
תשובה דעת הט"ז בסי' צ"א סקי"ב דצונן לא בלע מצונן אף שהיא צלי או מבושל אלא אם אחד מהם עכ"פ מלוח קצת אבל הוא מבטל דעתו לגבי דעת הסוברים דאפילו בלא נמלח כלל צריך קליפה ואי מתובל בתבלין או יש בו בקעים כולו אסור ואין חילוק בין רותח לצונן אלא בחי אבל לא בצלי או אפוי ומבושל וגם הש"ך חוכך בזה להחמיר אמנם דעת הרמ"א שם להקל בהפסד מרובה לסמוך על המחבר דצלי צונן אינו בולע ובהדחה סגי אף שהוא מתובל או שיש בקעים ואפשר אפי' נמלח קצת ע"ש פמ"ג מ"ז סקי"ב:
אבל באין ה"מ בודאי דאין להקל דהא הש"ך שם בס"ק כ"א הביא הרבה פוסקים דס"ל דבשר מתובל או יש בו בקעים אפילו שהוא חי בולע וכולו אסור אבל החלב מותר ולא אמרינן דמפליט הצלי והמבושל לתוכה כיון שלא נמלח אחד מהם אינו בולע מהבשר אף שהיא צלי או מבושל אבל אם אפילו רק החלב לחוד מליח לדידן דקי"ל באין ה"מ דגם מליחה מועטת חשיב רותח מטעם דאין אנו בקיאין בין מליחה מועטת למרובה גם החלב אסור וע"ש בש"ך סקי"ו ובחוו"ד ביאורים סקי"ג ומכי זה נראה דבני"ד אם אין ה"מ הבשר אסור והחלב מותר ובה"מ די שידיח הבשר וע"ש בש"ך סק"י דגם בהיתר שנפל לאיסור ושניהם צוננים דינא הכי דסגי בהדחה ודלא כאו"ה דסובר דהיתר גוש צריך קליפה דחמור מבב"ח שלא נאסר אלא דרך בישול משא"כ בשאר איסורין:
ודע דזה שכתבתי דבני"ד החלב מותר זה אינו אלא לפי פסק הרמ"א והש"ך שם בסק"ט דבמקום שצריך קליפה ולא שייך בו קליפה מותר בלא קליפה וכ"ש בדבר שדי בהדחה וזה דעת ר"ת תוס' בפסחים דף ע"ו אכן לדעת מהרא"י ומהרש"ל והט"ז שם סק"ז שפסקו כריב"א שם בתוס' דבדבר דלא שייך קליפה צריך ס' נגד הקליעה והוא הדין בהדחה וא"כ גם החלב אסור אם אין בה ששים נגד הקליפה וע"ש פמ"ג שפ"ד סק"י דמשמע שם מדבריו כמו שכתבנו דלדעת ריב"א בדבר דלא שייך הדחה צריך ס' נגד הקליפה:
אמנם דעת המג"א סי' תס"ז סקל"ג לחלק בין דבר הצריך קליפה מדינא כמו עירוי דמבשל כדי קליפה להיכא דהקליפה אינו אלא משום חומרא בעלמא כמו חם לתוך צונן דאינו אלא מחשש דאדמיקר לי' בלע דקליפה כגון זה לכו"ע אינו צריך ס' נגדה א"כ יש לומר דכ"ש הוא דבדבר שדי בהדחה ולא שייך בהדחה דאין צריך ס' נגדה:
היוצא מכל זה דבני"ד החלב מותר לכו"ע והבשר דוקא בה"מ ובהדחה ואם אין ה"מ כולו אסור ואף ששים לא מהני כמ"ש החוו"ד ביאורים אות י"ד מטעם דאין אנו יודעים עד כמה הוא מתפשט מחמת הבקעים ואומר שם דמה"ט יש לומר גבי תנור שטחו אותו באליה דלא מהני ששים בפת דהא הפת יש בו בקעים ולא דמי לרותח דודאי מתפשט בכולו עכ"ל והוא עפ"י מה שכתב הר"ן בפ' גי"ה גבי גדי שצלאו בחלבו בשם הרא"ה דבדבר שנאסר ע"י צלי לא מהני ששים דדוקא בקדירה הוא שאמרו ששים מפני שהרוטב מוליך הא יסור בשוה והנראה לפע"ד לפו"ד כתבתי: