דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא
סימן כז
עוד להנ"ל ועוד אעורר את כת"ר בפעם דנא לעיין ברמב"ם הל' שבת פ"ה הלכה ד' משתישקע החמה כו' והלח"מ הקשה על הה"מ על שהניח לר"ת להלכה כסברת חכמי ישראל בפ' מי שהיה דבלילה חמה מהלכת למעלה מן הרקיע והלא בגמרא שם אמרו דחא"ה נצחו לחי"ש בזה ולע"ד זה אינו קושיא דהא בשיטמ"ק כתובו' דף י"ג ד"ה השבתנו על המעוברת כתב בשמו של ר"ת דאע"ג דנצחו חא"ה לחי"ש היינו נצחון טענות אכל האמת היא כחכמי ישראל והיינו דאמרינן בתפלה ובוקע חלוני רקיע יעו"ש וגם ממים שלנו אין להוכיח שהאמת עם חא"ה שבלילה הולכת למטה מן הקרקע וכסברת הר"א ממיץ הובא בט"ז סי' תנ"ה די"ל דר"ת סובר כרש"י דלאו דוקא שלנו בלילה אלא שעבר עליהם י"ב שעות משנשאבו ולא איכפת לן אמתי נשאבו דלפי"ז דברי הה"מ מיושבים ונכונים והגם שמשכילי עמנו העוסקים בלימוד פלוסופיא שוחקים בלבם ע"ז הסברא מ"מ אין לנו אלא דברי רז"ל שכל דבריהם דברי קבלה וגם בפלוסופיא היתה להם ידיעה עפ"י מה שלמדו זאת החכמה באקראי בעלמא כי מה שאמרו אסור לקרות בספרים החצונים זה אינו אלא לעשות קביעות בהם אבל לא על להגות בהם לפעמים כמ"ש הריטב"א בב"ב הו"ד בכנה"ג סי' רמ"ה בהגה"ט ועפי"ז ניחא קצת ליישב דעת הרמב"ם והטור שהשמיטו להאי דינא אעפ"י שהרי"ף והרא"ש הביאו זה מטעם כיון דלהגות בהם לפעמים שרי שוב לא פסיקא מלתא דאסור אלא שהיה צריך לבאר שאינו אסור אלא בקביעות לכן השמיטו זה הדין וסמכו על המעיין בעצמו בש"ס:
ועוד רגע אדבר כי מ"ש שם הכנה"ג בשם רע"ז מן האדומים דכל שאין בו כפירה לתורה שבכתב או לתורה שבעל פה שרי ובספר באר שבע כתב שומר נפשו ירחק מהם ע"ז אני אומר כי ממ"ש המחב"ר בקו"א לא"ח סי' ש"ז מבואר בפשיטות שאין לסמוך עליו בשום דבר והנני להציע תו"ד בקיצור שמצא פתקא שכתב הרב הגדול מהר"א גאליקו ומהר"מ אלשיך שהובא לפניהם סי' מ"ע מן האדומים הנז' ואמרו המקיימו עובר משום בל יראה ובל ימצא וגם מרן הב"י אמר שראוי לשרוף ולהעביר באש את הספר הנז' ושתמה על הרבנים איך הניחו להדפיסו ולא חשו לכבוד התורה זת"ד ואם אמנם שיש לתמוה על הפתקא דנא דהא הרב כנה"ג הוא תלמיד מהרי"ט שהכיר למרן וכ"ש להרא"ג ולהר"מ הנז' ואיך אפשר שלא ישמע זאת מפיהם ולמסור דבר מזה לתלמידו המובהק הרב כנה"ג וזה פשוט שאם הי' יודע כנה"ג אפי' קצת מזה בודאי שלא הי' מביאו בתוך ספרו ואף שלא להזכיר שמו ואנן חזינן שמביאו בכמה דוכתי. זהו הגימגום שיש לי על פתקא הנז' ואמנם עכ"ז חזי מאן גברא רבה קמסהיד עלה ודו"ק היטב: