אור ברסלב

דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא

סימן כא

סימן כ

ובמאי שדקדק כת"ר בהא דשלהי כתובות בהא דאמר ר"י כל המהלך בארץ ישראל ד' אמות מובטח לו שהוא בן העוה"ב לפע"ד אפשר לומר דכונתם ע"ד שאמרו כל שאומר תהלה לדויד בכל יום ג"פ מובטח לו שהוא בעוה״ב דפירש מרן הב"י בסי' נ"א בשם אהל מועד דהכונה בזה שמצוה זו מכרעת אבל משום זו בלבד לא ועוד נ"ל כמו שכתב המהרי"ט בח"ב יו"ד סי' כ"ח דמיירי במי שנקבר שם אבל בעליה לבד ליכא מצוה (אכן בישיבה ס"ל שיש מצוה גם בזה"ז וסתר שם דעת ר"ח כהן שבתוס' שלהי כתובות ד"ה הוא אומר ועיין כנה"ג אה"ע הגהב"י סי' ע"ה אות כ"ה שהביא קצת פוסקים דס"ל כר"ח כהן) ברם איברא בשו"ת פני משה ח"א סי' ה' תמה על מהרי"ט בזה והעלה דגם בעליה לחוד איכא מצוה וכתב שכן דעת זקנו הרב המופלא בתשו' השניות סי' מ"ג (עיין מים עמוקים חלק הראנ"ח ד' ברלין סי' מ"ד):

ולדידי חזי לי בס' אורים גדולים למוד רי"ט שמתרץ תמיהת הפני משה יעו"ש אמנם בנידון ישיבת הארץ לו יהא דספיקא הוי מ"מ לשיטת מוצל מאש סי' י"ג דבספק מצוה לכו"ע ספק דאורייתא מה"ת לחומרא א"כ גם מספיקא חייב בישיבת הארץ דהא אליבא דהרמב"ן ישיבת הארץ הוא מצוה דאורייתא כמו שדרשו בספרי מקרא (במדבר ג"ל) והורשתם אותה וישבתם בה עיין עשין לרמב"ן עשה ד':

ומאן דבעי לידע הריעותא וההפסד שיש בישיבת חו"ל יעי' תוס' פ"ק דסוטה דף ה' ד"ה כל אדם שהקשו למה לא חשיב התנא הא דפרק בתרא דכתובות מתים שבחו"ל אינן חיים במשנת חלק שבסנהדרין יעו"ש:

ואמנם לא אמנע מלהפך בזכות הדרים בחו"ל ולהודיע מ"ש בשו"ת מהריט"ץ סי' פ"ה בהא דכתב הרמב"ם בפ"ה מהל' מלכים שכל היוצא לחו"ל כאילו עוע"ז דקשה טובא במאי דקאמר היוצא דבגמרא לא אמרו אלא שכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין כו' דכונת הרמב"ם להפך בזכות הדרים בחו"ל לכך כתב שמאי דקאמר הגמרא אל ידור בחו"ל כו' וכל הדר כו' ר"ל אל יצא לדור בחו"ל שכל היוצא לדור בחו"ל דומה כמי שאין כו' אבל אם מעולם היו דרים אבותיו בחו"ל אינו אסור והביא עוד שם בבחור אחד שבא מאשכנז לא"י והוצרך לצאת לישא אשה והתיר לו רב מפורסם לצאת אפילו להשתקע שם וגזר חרם שלא יוציאו לעז על אותו הבחור ששב לארצו לומר שעבר על דת לצאת מא"י לחו"ל כי כדין עשה כו' יעו"ש (ובאגב הנני להפך גם בזכות היוצאים לחו"ל ובהכרח באים לידי נידון ספינה שהגיע לנמל בשבת ויורדים ממנה ליבשה שכן התיר בשו"ת מהר"ם אלשקר סי' ק"ח ועיין בספר כס"א סי' של"ט בהיתר זה וכתב עוד שם כי כן שמע מכמה גדולי עולם שהגיעו לנמל בשבת ויצאו ליבשה) ומעתה נחזור לענין דירת הארץ יעי' במה שכתבנו לעיל ועי"ע בכנה"ג יו"ד סי' רכ"ח בהגב"י מ"ש בשם מהר"ש על פסק שהובא בש"ע שם סעיף ל"ו מתשו' הרא"ש כלל י"ב שגם הרא"ש סובר כר"ח כהן אבל קושטא קאי הא מהרי"ט ועוד פוסקים לא הבינו כן בדעת הרא"ש. וגודל השבח שיש בכללות ישיבת הארץ יעי' ברמב"ם פ"ה מהל' קדוש החדש וז"ל כיון שאנו יודעין שעל חשבון זה בני א״י סומכין אנו מחשבין לידע יום שקבעו בו בני א"י איזה יום הוא וקביעות בני א״י אותו הוא שיהיה ר"ח או יום טוב לא מפני חשבון שאנו מחשבין עכ"ל הרי שאינו מועיל קביעות ר"ח ומועדים לבני חו"ל אלא אם דרים ישראל בארץ ישראל וע"ש במפרש מ"ש בשם ספר המצות שלו מ"ע ד' וע"ש ברמב"ן וע"ע בשו"ת הרדב״ז ח"א סי' תפ"ד שנשאל בענין תשו' הרשב״א סי' שס"ט אם מותר לתת סיד על גופו של מת למהר העיכול וכתב שם הרדב"ז וז"ל אמרו במדרש שאין מכניסין את הנשמה למחיצתה עד שיתעכל הבשר ובזה נשתבחה ארץ ישראל שנאמר ארץ אוכלת יושביה ואמרו מתוך גנותה למדנו שבחה שממהרת לאכול את יושביה אשר בתוכה כדי שהנשמה תמצא מנוחה נכונה בישיבה עליונה אם היא ראויה לכך עכ"ל הארכתי במקום שיספיק הקיצור למען ציון וירושלים תובב"א שמאד חביבה היא בעיני השי"ת וכמו דאיתא בפרק הנודר מן המבושל ה"ח חביבה עלי כת קטנה ת"ח קטנים שבא"י יותר מסנהדרין גדולה שבחו"ל ובספרי פ' ראה אמרו דישיבת א"י שקולה כנגד כל המצות שבתור' יע"ש ובשו"ת יוסף אומץ סי' י"ט מש"ב:

תוכן העניינים

דברי מרדכי (לוריא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה