דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא
סימן כ
ב"ה לק"ק מינסק יע"א. שלמה שמו ושלמה משנתו שלום למר ושלום לתורתו שואל כענין ומשיב כהלכה דין הוא הדר האמור בתורה מאת ה' ישא ברכה:
אחד"ש וטובתו הנה כתבי דמעלת כת"ר הגיעני וידעתי שלא מחסרון הידיעה דרש ממני רק כדי שיתברר לו ספיקותיו על נכון ולהקל מעליו החיפוש בספרי שו"ת ולעשות רצוניו חפצתי והנני להודיעו כי בקשתי ומצאתי כל הדברים אחת הנה ואחת הנה מפוזרים בשו"ת חדשים וגם ישנים וכלם מדבש ונופת מתוקים:
פתח דבריו יאיר בנידון יעקב איש ממונה ולו שני בנים ונפטר לבי"ע ונתמנה בנו הגדול ראובן במקומו מצד ירושתו מאביו ואח"כ נפטר גם הוא ויש לו בן ממלא מקומו ורוצה לירש זה הזכות מכח אביו ראובן ובא שמעון אחי ראובן ורוצה לירש מכח אביו יעקב הדין עם מי עכ"ד הנה כעין זה ממש נשאל בשו"ת קול אליהו ח"ב חח"מ סי' כ"ד והעלה שם לדינא דשמעון בן יעקב זכה ואחת וראיותיו מהשימ"ק בפ' הנושא גבי ההוא דאמרינן שמעון בני חכם גמליאל בני נשיא שכתב שם עפ"י גירסא אחרת בגמרא שיש גורסין דלכך היה מזהיר רבה"ק על רבן גמליאל אף שהוא בכור כדי החזקה או שהפסידה וכתב שם דהפסיד חזקתו שאחר מות ר"ג יחזיר נשיאתו לשמעון זת"ד:
ועי' בשו"ת מר ואהלות לר"א ענתיבי ח"א סי' ט"ו שדחה דבריו וכתב שזה אינה ראיה דשמא משום זה הזהיר רבה"ק כדי שלא יטעו איזה אנשים בסברת הרב קו"א ויבא לידי מריבה ואדרבה משם יש ראיה להיפוך דאל"כ הרי לא בא רבי להזהיר אלא שיעשו בה היפוך מהדין וזה בודאי דלא יתכן לומר כן ח"ו על רבה"ק ועינא דשפיר חזי יעי' בס' חק"ל א"ח סי' כ"ב מ"ש בזה באורך ואולם את קול אליהו לא הזכיר אף שכבר יצא לאור אכן לדינא ס"ל לעיקר כהרב קול אליהו ועי"ע בשו"ת משיב כהלכה יו"ד סי' כ"א אודת רב שנפטר ובנו לא היה ראוי עדיין למלאות מקומו וקבלו רב אחר ואח"כ נפטר זה הרב ובן הרב הראשון ראוי כעת למלא מקומו אם יש לו דהואיל ונדחה נדחה וכמ"ש באשל אברהם שעל ש"ע א"ח סי' ג"ן בדין שו"ב (ועיין במג"א סס"י קנ"ג מ"ש בשם הרשד"ם) ולא דמי להא דפ"ק דיומא גבי כה"ג שנמצא פסול דממנה אחר תחתיו ואח"כ משיעבור פסולו חוזר לעבודתו דהתם שאני שהוחזק בעצמו לא מצד אביו אבל כשלא הוחזק בעצמו רק שבא מכח אבותיו אמרינן כיון דנדחה נדחה:
ובהכרח לחלק כן דהא אמרינן שם כשמת ראשון שני חוזר לעבודתו ומשמע אפילו שיש בן להראשון ולמה לא אמרינן שבנו ימלא מקומו אלא שמע מינה דלגבי בנו שעדיין לא הוחזק אמרינן כיון דנדחה נדחה וא"כ לפי"ז בני"ד אם כשמת יעקב עדיין לא היה ראוי שמעון בנו פשיטא דהפסיד מטעם כיון דאדחי אדחי וזכה בה בן ראובן אליבא דכו"ע:
שוב ראיתי בשו"ת מים עמוקים להראנ"ח סי' ע' בד"ה נראה שכתב שאפשר לפרש שמ"ש הגמרא שאם מת ראשון שני חוזר לעבודתו שאין הכוונה שחוזר לשררתו מן הדין והוא הקודם לכהונה גדולה אלא לומר שאם רצו למנות אותו לכה"ג יכולין למנותו ולא חיישינן דלא להוי ליה איבה יעו"ש ונשמע מזה שאם יש בן לכה"ג הראשון שבודאי שהוא ממלא מקומו ולא כ"ג השני וא"כ נסתרה הראיה שכתבנו להחילוק בין שהוחזק עצמו או שבא מצד ירושה וא"כ הדרא הקושיא על אשל אברהם מדוע בכ"ג כשיעבור פסולו חוזר לעבודתו ולא אמרינן הואיל ונדחה נדחה ואולי יש לחלק בזה עפ"י מ"ש שם במים עמוקים בין אונס שהוא שכיח שיעבור כגון בכ"ג שיודע שהוא עתיד ליטהר וכן זה שכתבו התוס' שם דנ"מ לפרנס שעבר מפני אונס היינו באונס שהיה מקוה שיעבור דבזה לא אסח דעתיה ולא מחיל זכותיה אבל באונס שאינו שכיח שיעבור בההוא אבדה חזקתו מטעם דאסוחי אסח דעתיה מחזקתו ולכן בנידון דאשל אברהם שהוא אונס דלא שכיח שיעבור כמבואר במשנה רפ"ט דנדרים אלו היית יודע שהוא נעשה סופר וכן פסק ביו"ד סי' רכ"ח סעיף י"ב משום זה פסק דהפסיד חזקתו ומה שיש להעיר על חילוק זה מהא דש"ע א"ח סוס"י קנ"ג במי שהוא רגיל בשום מצוה כו' יעו"ש במי"ע תירוץ לזה אבל לפי מה שכתב התוס' כתובות רי' ס"ג דבהולך ללמוד אין זה מלתא דלא שכיח שיעשה סופר א"כ עדיין יקשה על א"א מדין דכ"ג:
ואחרי עיוני בזה מצאתי בשו"ת זרע אברהם ח"מ סי' כ"א שהאריך בכעין ני"ד ויש ללמוד מדבריו שתים חדא דלא ס"ל כהרב קו"א ושנית בנידון כשהבן קטן ס"ל דלא הפסיד זכותו וכן נראה בשו"ת ד"ח ח"א יו"ד סי' ג"ן ודלא כאשל אברהם וטעמו משום דקטן כאונס דמי וכמו שמצינו ביהוידע שעשה ליואש כשמר לו המלוכה ועיין בשו"ת הריב"ש סי' רע"א בד"ה בראשונה. אמור מעתה דהא ודאי דמכל האמור מבואר דבני"ד בן ראובן זכה להיות ממונה ברם למודעי אני צריך דבהא דסיים כת"ר שאף אם בן ראובן יסלק עצמו מזה ההתנונות ג"כ לא זכה שמעון דודו בזה לגמרי יען שהיה ליעקב אביהם עוד בן לוי שמו ומת והניח בן הראוי לזה המינוי יותר משמעון דודו וא"כ מן הראוי שבן לוי יזכה בזה והנה אף כי לכאורה דבר פשוט הוא שגם בן לוי הוא יורש את דודו ראובן כמו לוי בעצמו מ"מ לדידי יש לעיין בזה כי חזי הוית בס' דרך המלך בהלכות נחלות ד' ק"ד שהעתי' מס' שבולי הלקט וע"ע בתשב"ץ ח"ג סי' קמ"ו) וזת"ד שאלה ראובן שמעון לוי אחים ומת ראובן והניח בן מת שמעון בלא בנים אם חולק בנו של ראובן עם לוי בנכסי שמעון או שלוי לבדו יורש את שמעון והאריך לדון שם לפני מהר"ם ארוטונבו' דלוי לבד יורש ולא אמרינן בן האח כאח אלא לענין לירש עם אחיו בנכסי אביו אבל בנכסי האח לא והר"מ מרו"ב השיב לו דזא אינו אלא דבן האח נוטל חלק בנרסי האח כאח ממש וחזר השבה"ל לחזק דעתו מכמה ראיות ואחד מהם ממ"ש רש"י ע"פ וגם יש גואל קרוב ממני שטוב היה קרוב יותר מובעז שהוא אח ובעז בן האח וכן לענין יבום ג"כ אינו חשוב בן האח כאח יעו"ש באורך ועכ"פ אנו רואים שדעת השבה"ל בני"ד דשמעון אחי ראובן קודם לבן לוי לירש זכות ראובן דהא לדעתו אין בן האח יורש עם אחי אביו בנכסי האח וגם מצאתי חבר לזה הסברא ה"ה הרשב"ם בפי"נ דף קי"ג ע"ב שכתב דאחות האב קודם לבני אחי האב וכיון שכן שאינו יחיד בזה שוב אין הכרח למ"ש התוס' שם דאגב חורפי' לא עיין בזה הרשב"ם די"ל דעינא שפיר חזי אכן הוא סובר כסברת השה״ל זהו מה שראיתי לכתוב בזה בקצרה ואסיים בתפילה השיבה שופטינו כבראשונה ובנה ביתך כבתחילה: