אור ברסלב

דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא

סימן יח

סימן יז

עוד אעתיק מה שכתבתי בזה שנשאלתי מאחד מיוחס עיין תוספות כתובות דק"ה ד״ה דחשיב) חכם ונבון דשם נ"י בענין פאת הראש והזקן ומתוך התשובה יובן השאלה הנה לדעתי יש מקום להנזהרים שלא לגזוז הזקן במספריים כעין תער כי דעת החינוך במצוה רנ"ב אליבא דהרמב"ם שכתב בהל' ע"ז פ' י"ב דבמספריים פטור דדוקא פטור אבל אסור מדרבנן ודלא כמרן הכ"מ שם ובב"י סי' קפ"א שפירש בדעתו דפטור ומותר אפילו כעין תער וגם בשו"ת מכתם לדוד פארדו יו"ד סי' כ"ח תפס על מרן שפירש פטור ומותר ודעתו דפטור ואסור וחלק על החכם הכתוב שם בסי' כ"ז שדחה את דברי הגאון מעשה רקח על משניות דפירש בהרמב"ם דפטור ואסור:

והן אמת דבשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ז"ך יצא לישע מרן והביא ראיות דפירש מרן בהרמב"ם אמת ונכון אבל עכ"פ הא רבו האוסרים ה"ה החינוך ומעשה רקח ומכת"ל וגם בצ"צ החדש החמיר בזה מאד והוכיח שם דמלבד איסור דלא תשחית פאת זקנך יש עוד לאו דלא ילבש גבר ולפי טעם זה לא לבד שאסור במספריים כעין תער אלא גם שלא כעין תער אסור ואפשר דגם שלא יגע בזקנו כלל דגם בקציצה כל דהו שייך לומר דיש בזה לאו דלא ילבש גבר:

אמנם בשו"ת כפי אהרן יו"ד סי' ג' הוכיח דכל היכא שכותב מרן מותר לא נשאר עוד שום צד נידנוד איסור ולכן אין שום חשש בזה משום לא ילבש גבר ודלא כהרב המגיה לס' חמרא וחיי ד' מ"ח שס"ל דגם המסירים במספריי' או בסם שאינם עוברים משום לא תשחית מ"מ עוברים משום לא ילבש דליתא לזה והביא שם לשון הריטב"א בחידו' למכות כ"א וז"ל משורת הדין כל שהוא במספריים מותר אפי' כעין תער אבל מדת חסידות שלא לעשות כן מפני הרואים עכ"ל ומבואר מזה דלא כהרב המגיה יעו"ש ועיין בהרא"ש סו' ר"ה ובטור סי' תקפ"א בלשון המדרש ע"פ ומי גוי גדול שהביאו מגלחין זקנם וכן איתא זה הלשון בירושלמי פ"ק דר"ה הובא בשו"ת הריב"ש סימן תקי"ג אכן בש"ע השמיט זה וגם ילבש גבר דהא בכגון זה אפילו שער של לבית הערוה בילקוט שם פ' ואתחנן גריס במקום תיבת זקנם שערן ומזה שהעיד בתשו' ב"ע סי' ע' בשם הרמ"ע דהוה מסתפר בדיקניה כמנהג איטליא אין להביא שום ראיה דכבר כתב ע"ז בשו"ת דברי יוסף סי' כ"ה כי כל דבר זר אין ראוי להאמין שיצא מפי אדם גדול (וכעין זה מצאתי בספר כפופ"ר בדף י"ב וז"ל ושמעתי מפי כו' שכשהרמב"ם ז"ל היה חותם שמו באגרת שלוחה היה מסיים הכותב העובר בכל יום שלשה לאוין כו' וכתב עלה שם בקונט' תקונים וז"ל כתב ע"ז הגאון יעב"ץ לא אאמין זה על הרב החסיד החכם הרמב"ם שיפרש חטאו ללא יועיל כו' יעו"ש ובכנה"ג א"ח בלשונות הרמב"ם פ"ה מהלכות מלכים הביא טעמי דהתירא בזה וס"ל דאף לילך מא"י לשם ג"כ אינו אסור ואפי' ע"מ לדור שם שכתב שלא אסרה התורה זה אלא בזמן שישראל שרוין על אדמתם אבל לא בגלות החל הזה יעו"ש ונ"ל דכוונתו בסיום דנא לדחות הקושיא שהקשו האחרונים מסוכה דף נ"א שנענשו אנשי אלכסנדריא וס"ל כמ"ש רבינו בחיי בפ' שופטים שאיסור דירת מצרים אינה מצוה לדורות רק איסור שעה מפני שהיו רשעים מאד ולזה י"ל דבזה"ז אחר בית שני אין שייך זה משא"כ מעשה דלאכסנדריא היה כמה שנים קודם גלות החל הזה ודו"ק היטב באלו הדברים ותבין שכן הוא וסעד לזה החילוק של רבינו בחיי שלא כל הנכרים היו שוין מצינו בשלהי מנחות שאמרו מצור ועד קרטיגני מכירין את ישראל ואת אביהם שבשמים ומצור כו' אין מכירין כו') ועי"ע בזה בשו"ת דברי יוסף סי' ל"ו ובשמש צדקה יו"ד סי' ס"א ובח"ס א"ח סי' קנ"ט באמצע התשובה (ולשון מגלחין לאו דוקא אלא ר"ל מסתפרין:)

והן עתה אחר כל זה אנו רואים שיש אוסרין ויש מתירין וא"כ אותם הנזהרין חוששין לדעת האוסרים והנכון עמהם דמצאתי בחידו' הרשב"א ברכות דף י"א בהא דאיתא שם באחד שאמרו לו זקנך נאה ומגודל אמר להם יהא כנגד המשחיתים דפירש שם (דלא כפירש"י) דה"ק דלכך הוא מגדל זקנו כדי להוציא מן הצדוקים המשחיתים את זקנם:

ברם איברא לדינא במספריים שלא כעין תער ודאי דאין בזה שום חשש אפי' החשש דלא ושל בית השחי מותר ואפילו במקום שאין מעבירין אותו אלא הנשים כמו שהעלה לדינא בשו"ת פרח שושן יו"ד כלל ו' סי' ב'. זאת ועוד הבט ימין וראה מ"ש הרב שכנה"ג סי' קפ"א הגהב"י אות ח' וז"ל וכבר ראיתי מי שנהג שלא להסתפר אלא ע"ג מסרק של ספרים שבזה אין המספרים נוגעין בבשר כלל ובדרך זה ירא שמים יוצא ידי ספיקות כלם עכ"ל הרי דבשלא כעין תער גם לירא שמים מותר להסתפר ומבואר מזה דס"ל דאין שום שייכות בכאן לאו דלא ילבש גבר כנ"ל:

ובענין פאת הראש ראיתי בשו"ת זרע אמת ח"ג דף קצ"ג בלקוטים שהביא בשם כמה פוסקים דא"צ להניח כל הרוחב ודלא כהש"ע שכתב דכל רוחב מקום זה לא תגע בו יד דבגמרא מבואר דלא כוותיה אלא די שלא ישוה אחורי אזנו לפדחתו יעו"ש אכן לענ"ד קשה להקל נגד הוראת מרן בש"ע וגם ראיתי בשו"ת כתונת יוסף יו"ד סימן א' שהאריך להחזיק דעת הש"ע וגם דעת הב"ח שכתב דהתולש ב' שערות חייב כדין תולש ב' שערות בשבת כי כן הוא דעת הסמ"ג אכן לסרוק במסרק מתיר גם לדעת הסמ"ג מטעם שהוא דבר שאינו מתכוון ומה שאמרו נזיר חופף אבל לא סורק ע"ז כתב שם שיש לחלק בין מסרק שלנו למסרק שלהם דשלהם היה באופן שמשיר את השער בודאי ומסרקות שלנו אינו ודאי שמשיר את השיער יעו"ש:

ועפי"ז ניחא ליישב שאלת הרעק"א להח"ס יו"ד סי' קל"ט מנא לן היתר סריקת פיאת הראש אכן לדבריו קשה מש"ע א"ח סס"י ש"ג שפסק דאסור לסרוק במסרק בשבת וגם לא אישתמיט אחד מהאחרונים לבאר זה החילוק וזה ידוע דדין דשא"מ קיל גבי שבת מבשאר איסורים חדא דהא לדעת השאלתות בשאר איסורים הלכה כר"י דדשא"מ אסור ועוד אפי' לדידן דבכל איסורין קי"ל כר"ש מ"מ הא דעת בעל הערוך להצריך בשבת פסיק רישי' דניחא לי' ובשאר איסורים גם הוא מודה דלא בעינן דניחא ליה כדכתב כל זה הרא"ש במסכת שבת בסו"פ ש"ש איברא דקשה לפי"ז על מ"ש הב"ח יו"ד סי' ש"א סק"ד בדין הלובש כלאים כדי להבריח המכס דמותר שכתב דאע"ג דבפסיק רישיה לכו"ע אסור אפ"ה כיון דל ניחא ליה שרי יעו"ש והלא בשאר איסורים לא בעינן דניחא ליה ועוד קשה דבהא דסיים שם הב"ח לעי' בתוס' כתובות ד"ו ד"ה האי מסיכריתא והנה התוס' כתבו כן משם הערוך אבל דחו כל ראיותיו וע"ש בט"ז סק"ז בהיתר דכלאים ואכמ"ל) ועיין מג"א סי' ש״ך סק"ל וב"ש סימן ה' סקי"ג ובשו"ת הריב"ש סי' שצ"ד מה שהעיד השואל ובשו"ת זרע אמת ח"ב סי' פ"ט בד"ה ואין לסמוך נופלים שהאריך להחזיק תרי טעמי דהריב"ש דהסרת שער חשיבא מלאכה הצל"ג וחייב אפילו לר' שמעון וגם אפי' לדעת הערוך ומה שלא העיר מסריקה דחול חוץ מאיסור שבת בודאי משום דלשיטתו אזיל כמ"ש לעיל בשמו אבל עכ"פ הא מיהא חזינן דטעם של הכתונת יוסף אינו טוב טעם ודעת ואין לסמוך על טעמו כלל הנלע"ד לפו"ד כתבתי:

תוכן העניינים

דברי מרדכי (לוריא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה