אור ברסלב

דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא

סימן יד

סימן יג

זאת תשובתי לחכם אחד מופלא בתורה וחסיד ביראה נרו יאיר באור הבחור;

נועם מכתבו הגיעני ובדברי קדשו עיינתי ואשר שאל שאלת תורה במי שמרגיש שיכול להעמיד עצמו בנקביו שיעור פרסה אם מותר להתחיל להתפלל ואת"ל שאסור אמתי אם דוקא כשלא יעבור הזמן עי"ז או אולי אפי' שיעבור הזמן ג"כ אסור להתפלל כי אפשר לומר אשר להתפלל בגוף נקי עדיף מתפילה בזמנה וכמו שראו עיניו מכמה בני אדם דאינן נזהרין בק"ש ותפילה בזמנה וטעמם שהמה מאחרי' וממתינים כדי להתפלל בגוף נקי עכ"ד:

והנה אמת אגיד כי תם אני ולא אדע מה לו' בזה דאעפ"י כי כוונתם רצויה מ"מ אם לדין יש תשובה כמו שאבאר אי"ה בס"ד כ' הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה"ת ה' יוד וז"ל הנצרך לנקביו אם יכול להעמיד עצמו כדי פרסה תפלתו תפלה ואע"פ כן לכתחילה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו יפה יפה וכתב עלה בכ"מ וז"ל בפ' מי שמתו ת"ר היה צריך לנקביו אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אמר רב זביד לא שנו אלא שאינו יכול לשהות עצמו אבל אם יכול לשהות עצמו תפלתו תפלה זו היא גירסת רבינו ודלא כהרי"ף דגריס מותר ועד כמה אמר רב ששת עד פרסה כו' ע"ש. כוונתו דלפי גירסת הרי"ף שגרס מותר במקום תפלתו תפלה ר"ל מותר לכתחילה להתחיל בתפי' וכמו שפירש"י שם דכ"ג בד"ה ועד כמה צריך שיכול להעמיד מנקביו שיהא מותר להתחיל בתפלה נשמע מזה דלשיטת הרי"ף ורש"י וסייעתם מותר להתחיל בתפילה אפי' אם יש לו פנאי לבדוק עצמו יפה קודם שיעבור זמנה ובלבד שיכול לעמוד עצמו כדי פרסה וכמו שהבין בדבריהם הב"י בסי' צ"ב ודלא כהב"ח דסבירא לי' בדעת הרי"ף וסייעתו דהא דמותר לכתחילה להתפלל היינו בסוף זמנה שאין עוד פנאי לנקות גופו יפה ולשיטת הרמב"ם וסייעתו אסור להתחיל בתפילה עד שיבדוק עצמו יפה ואפי' כשיעבור הזמן עי"ז וכן מבואר מדברי מג"א סי' צ"ב סק"א כי כן הוא דעת הרמב"ם דלכתחילה אסור להתחיל בתפילה עד שיבדוק עצמו יפה ואפי' כשיעבור הזמן עי"ז ועתה נשימה עיין לדברי מרן המחבר שכתב שם וז"ל אם יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה יצא בדיעבד אבל לכתחילה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו יפה וכתב עלה המג"א וז"ל כתב הב"ח אע"פ שבעור שיפנה יעבור זמן תפילה אסור להתפלל עד שיפנה אפי' יכול לעמוד עד פרסה ע"כ ול"נ דאפשר דבזה יש לסמוך על הרי"ף שמתיר לכתחילה ביכול לעמוד עד פרסה וכן משמע סי' פ' עכ"ל ובמחה"ש פירש כוונתו דשם כתב בש"ע מי שבריא לו שאינו יכול להעמיד עצמו מלהפיח עד שיגמור ק"ש ותפלה מוטב שיעבור זמן ק"ש ותפילה ולא יתפלל בגוף שאינו נקי נשמע מזה דביכול לעמוד עד שיקרא ק״ש די בזה ומותר לקרוא ק"ש עם תפילין וה"ה הכא אם יכול לעמוד עצמו שיעור פרסה דהוא שיעור תפילה מותר להתפלל שלא יעבור זמן תפילה עכ"ל ומראיה זו נשמע כי המג"א הבין דעת מרן כי דעתו דעת עליון לפסוק כהרי"ף בזה ודלא כהב"ח שפסק כהרמב"ם והרא״ש והטור והר"י אמנם רוב האחרונים פסקו כהמג"א דבזה יש לסמוך על הרי"ף:

ואחר עלות כל זה הדרן לדמעיקרא וקושטא קאמינא דאם לא היו מאחרים אלא עבור האי טעמא דוקא היה ג"כ קשה להתיר מאחר דהמג"א הביא דברי הב"ח וחולק עליו וגם דעת הש"ע פירש כן אשר דעתו לפסוק כהרי"ף בזה פשיטא דיש לומר כי כן קיי"ל להלכה אולם בכל זאת היה אפשר לצדד בזה ולו' כיון דהמג"א לא ברירא ליה הא אלא בדרך אפשר קאמר לה ולהב"ח פשיטא ליה וגם דעת הש"ע לא בא בפירוש מא מכח ראייתו שהביא מסי' פ' ובראי' הלז יש לשדות בה נרגא דהא לא אמרינן בגמרא ואם התפלל תפלתו תועבה אלא בנצרך לנקביו וזולת זה לא מצינו ולכך פסק שם ביכול לעמוד מלהפיח עד שיגמור ק״ש ותפילה יתפלל ואם לאו לא יתפלל משא"כ בתפילה דמצינו בה שאמרו תפילתו תועבה אולי צריך להמתין עד שיבדוק יפה ואע"ג דדוחק גדול לומר כן בדעת הש"ע ועיין פר"ח סימן הנז' מ"מ מאחר דכוונתם רצויה ובפרט כי יש להם לסמוך על דעת הב"ח בשם הרמב"ם והרא"ש טור ור"י אפשר כי יש מקום בראש לומר דשפיר עבדי בזה שמאחרים כדי להתפלל בגוף נקי וכמה פעמים אני בעצמי אחרתי מלהתפלל מהאי טעמא וסמכתי על הא שהזכרנו אך בזאת יש לעמוד ולהרגיש דידוע כי כמה פעמים מאחרים להתפלל בלא האי טעמא אלא כל אחד טרוד במסחרו זה בא בכדו וזה בא בחביתו ונמשך ג"כ כי זה משקר וזה מחרחר ומתוך כך יבא להתפלל בכעס ושנאה וטרדה הקדומה לתפילה וכל זה נעשה בעיניהם כהיתר גמור ע"ד שאמרו עבר ושנה וכו' הותרה לו ס"ד אלא כו'. ועיין בכסא רחמים להרב חיד"א אבות דר' נתן פ' כ"א ותראה כמה נצטער שם אותו צדיק בדבר זה ואשר על כן מי הוא אשר יוכל לראות כי חבירו טובע בנהר ואינו מרגיש אולי מצד חסרון ידיעה ואולי מצד ההרגל והוא ימנע עצמו להודיעו בודאי כי אם יעשה כן למנוע מלהודיעו יעבור על כמה אזהרות בתורה ועוד הא כתיב וחי אחיך עמך עוד אמרו בברכות י"ב ע"ב כל מי שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא:

אשר ע"כ בודאי דחיוב רמיא על כל איש שלא למנוע מלהודיע דעתו דעת תורה ועם כל זאת אפ"ה שמתי ידי למו פי מלהגיד לך חוות דעתי אלא לך בא וראה אחד קדוש מדבר ה"ה הגאון המפורסם מהרח"ף בספרו לב חיים סי' קמ"ד וז"ל חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש כי איככה אוכל וראיתי דיש כמה בני אדם דאינן נזהרין בימות הקיץ לומר ק"ש של שחרית בזמנה כי לפעמים מאחרים הרבה עד שעובר זמן ק"ש ועונשו גדול שמבטל מ"ע של ק"ש בזמנה וגם שהחמירו בזוהר בלק דף קפ"ו כל מאן דלא קרי קריאת שמע בעונתה בנידוי הוא כל ההוא יומא כו' וגם מ"ש הבאה"ט בסי' נ"ח סק"ג וז"ל מכאן תוכחה מגולה לבני אשכנז שמאחרים מאוד ק"ש גם בס' ראשית בכורים כו' כו' ושוב כ' ואם לדידי צייתי היה נראה שיכולים להכות מכת מרדות ע"ז כמו בכל מ"ע שאומרים עשה סוכה ואינו עושה כו' והן ה"נ באומרים אמור ק"ש בזמנה ואינו אומר כו' ואם יאמרו אלינו שהם מאחרים עד שבודקים נקביהם לזה יש הרבה תשובות כו' ועוד שיכולים לעמוד עד פרסה והאריך להוכיח בראיות דצריך להתפלל מקודם כדי שלא יעבור הזמן מטעם דכמה פוסקים פסקו כהרי"ף ע"ש:

ואולם שהמ"ר מכת"ר בזאת שכתב שם דחייבים מכת מרדות כמו בסוכה ולולב אם אינו עושה בזמנה הפריז על המדה ולא דק ואולי דפליטת הקולמוס הוה משום דסוכה ולולב כולי עלמא מחייבים אותו משא"כ בכאן אם יתפלל מקודם שינקה גופו יפה יעבור על איסור דרבנן שאמרו דאסור להתחיל בתפילה כו' לדעת הב"ח בשם הרמב"ם והרא"ש טור ור"י וא"כ כל אחד יכול לפטור עצמו בזאת הטענה לומר קי"ל כהני פוסקים ועיין מהרי"ק שורש קמ"ט דיש מי שסובר דאפילו באיסורא דאוריי' אמרינן קי"ל בשב ואל תעשה ועיין כנה"ג ח"מ סי' ע"ה בהגה"ט אות פ״ו וא"כ לפי זה לא דמי כלל לסוכה ולולב כמבואר ועיין יו"ד סי' פ"ט ט"ז סק"ב מ"ש בשם מהרא"י והגם דהוא הט"ז ז"ל החמיר וס"ל דראוי לגעור בבני תורה שלא להקל נגד הרי"ף והרמב"ם שאני התם דיכול לעשות על צד היותר טוב משא"כ הכא בניד"ד דחומרא של זה קולא לזה ואי אפשר לעשות אליבא דכ"ע גם הוא יודה דאין למחות אפי' בבני תורה וכן לפי מה שהובא בכנה"ג שם סי' כ"ה בכללי הקים לי אות ז' הטעם דאמרינן קי"ל בממון ולא באיסור משום דגבי ממון אפי' אי נימא דלא אמרינן קי"ל לא יצאנו מידי איסור גזל דשמא הלכה כדברי הפוטרים ואם אנו מוציאין ממנו ממונו כדברי המחייבין יהיה גזל ביד המוציא ולכך אמרינן היכא דקם הממון תיקום משא"כ גבי איסור אי אזלינן לחומרא ולא אמרינן קי"ל כהמיקל יצאנו מידי איסור וא"כ לפי"ז בנ"ד ג"כ שייך לומר קי"ל כהב"ח דהא לדעתו אסור להתפלל מקודם ובדבר שאי אפשר לצאת מידי איסור אמרינן קי"ל כמבואר:

ואחרי כתבי עלה על דעתי שלכאורה יש ליישב דברי הרה"ג הנז' דעד כאן לא פליג הב"ח אלא במי דצריך לילך לפנות אכן מתיירא דבתוך כך עד שילך וישוב יעבור זמן ק"ש בזה סבירא ליה להב"ח שאסור להתפלל עד שיפנה הגם דיכול לעמוד עד פרסה אבל במי שאין לו יכולת כעת לנקות גופו יפה אלא אם ימתין עד שיעבור הזמן אזי ינקה גופו יפה בזה גם הרב"ח יודה דצריך להתפלל מקודם שיעבור זמן ק"ש ותפילה). אמנם אין אתי כעת להאריך ולהרחיב הדיבור בזה להביא ראיה להאי גיסא או להאי גיסא כי טרדותי רבו כמו רבו ובין הפרקים סקתי מפני כבודו הרמה להשיבו לפום רהיטא:

ואולם כיון שהואלתי לדבר ראיתי לגלות אוזן ידי"ן מה שיש עוד לצדד בזה זכות כי הגם דהלבושי שרד בסי' כ"ח כתב שדעת הש"ע עיקר דאם עברה שעה ד' שהיא שליש היום ולא קראה אפי' באונס קוראה בלא ברכותיה וזה דלא כפר"ח שם וגם החוות דעת בסי' ק"י בית הספק סק"כ החמיר עוד בזה דלקרות ק"ש אדעתא דחוב איסורא אית ביה וז"ל וכן הוא בק"ש אף דמותר לקרות ק"ש כל היום בתורת נדבה מ"מ בספק אסור (ר"ל למ"ד ק"ש דרבנן) כמו בספק התפלל כו' ע"ש וע"ל ח"ר ד' ה' ד"ה אמר ר"ח כו' אבל אפ"ה אלו המאחרים כדי להתפלל בגוף נקי ודוקא עד שעה תשיעית לק"ש ועשירית לתפילה ע"פ הילוך ה שעות באירופ"א יש להם לסמוך על הא דכתב עמוד ההוראה והוא הרא"ש בתוס' ברכות ד"ג ד"ה כיון הביאו בשו"ת עמודי אש סי' ג' סק"א וז"ל מכאן משמע שלעולם יש י"ב שעות ביום וי"ב שעות בלילה כו' וכן ר' יהושע דאמר במתני' עד ג' שעות ולקמן בפ' תפלת השחר דקאמר תפלת השחר עד ד' שעות ואם היה השעות משתנות לפי סדר היום היה לו להזכיר שליש היום ורביע היום עכ"ל ועיין בהקדמת פמ"ג כיו"ד אות ט' מ"ש בשם שכנה"ג ובודאי כי תוספותיו היו בידו כת"י ואם כי לעיל ד' ה' רמזתי לעיין בתשו' ח"ס א"ח סי' קצ"ט דלא קיי"ל כן אלא כהמג"א ע"פ סברת הרמ"א סי' רל"ג בשם הרמב"ם מ"מ יש אילן גדול (הוא הרא"ש שכתב עלי' הרב"י בדיני עירובי חצירות בסי' של"א שכדאי הוא לסמוך עליו בכל התורה) לסמוך עליו בשעת הדחק למי שאינו מאחר אלא מטעם כדי להתפלל בגוף נקי וחושש לסברת הב"ח המבואר לעיל וע' תשו' משכנ"י א"ח סי' ע"ו שמצדד להקל בזה הן בחשבון דלעולם היום י"ב שעות והלילה י"ב שעות והן דחשבינן מהנץ החמה ונ"מ לימות החורף ועי' בספר פקודת אלעזר לחכם ירושלמי ס"ט מ"ש בזה באריכות ומאפס פנאי אקצר ושלומו בל יבצר מחסד נוצר והיה בזה שלום מידידו הדו"ש ומתעלס באהבת תורתו:

תוכן העניינים

דברי מרדכי (לוריא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה