אור ברסלב

דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא

סימן יג

סימן יב

ובדבר שאלת כת"ר בענין לשמש בחדר שיש בו ספרים נדפסים בכתב רש"י וע"י נכרים הנה כבר נשאל כעין זה בחו"י סימן קפ"ד הביא פ"ת ביו"ד סי' רפ"ב שצידד לומר דאין באלו הספרים שנדפסים ע"י נכרים שום קדושה יעו"ש וני"ד עדיף דהא דעת הרב בית דוד ביו"ד סימן קמ"ה שמותר לעשות מנהג בזיון בספרים שנכתבים בכתב רש"י וראייתו מהא דמס' ידים תרגום שכתבו עברי אינו מטמא את הידים ומה שהרשד"ם בסי' קפ"ד אסר להכורכי ספרים לעשות וליתן באלו הדפין שום כתבי קודש וקרא תגר על הנוהגים היתר בזה (וכן המג"א בסי' קנ"ד ס"ק י"ד תמה על זה שאין מוחין בהם) כתב עלה הבית דוד דהרשד"ם לא איירו אלא בכתב אשורי וא"כ בני"ד דתרתי איתא כתב רש"י וע"י נכרים פשיטא דלדידהו יש להתיר אמנם בשו"ת זרע אמת ח״ב סימן קל"ג הביא דבריו ודחה אותם:

ברם את זה מצאתי להרב בני חיי בסי' רפ"א. שם דהר"א הלוי הרבה לשפוך חמה על המתפללים בסידורים הנדפסים ע"י נכרי שאין זה מברך אלא מנאץ והו"ד בסי' עין זוכר מערכת א' אות ע"ט ונטה לדעתו עפ"י מ"ש בספר החסידים סי' רמ"ט יע"ע וע"ש בס' משה"ר ס"ט מערכ' ש' אמ"א שכתב שהשיבו על דבריו דגוים שבזה"ז לאו עובדי עכו"ם הן אלא מעשה אבותיהם בידם אולם לפענ"ד זה אינו תשובה כמו שנראה דעת הרמב"ם בפיה"מ רפ"ק דע"ז ועי' בשו"ת הריב"ש (דקו"ש) סי' רנ"ו שכת' וז"ל והרמב"ם ז"ל בפי"א מהמ"א כתב שהנוצרי' יינן אסור בהנאה יעו"ש וכן היא דעת מהריט"ץ בתשו' סי' י"א בד"ה ועוד ראיה אחרת אמנם גם הרב משה"ר סיים לדינא דלדעת רוב הפוסקים אין בהם קדושה כשנדפסים ע"י נכרים וכתב שם דכן הוא דעת הרב הלק"ט ח"א סי' ט"ו ועי' בבית שמואל סי' כ"ה דבכיסוי כל דהו סגי להם וזה כסברת התוס' בפ' מי שמתו ודלא כהרא"ש ורוב הפוסקים שמצריכים כלי בתו"כ וכן נפסקה הלכה ביו"ד סי' רפ"א ובהכרח לומר דס"ל להב"ש דהגם דבספרי כת"י בעינן כלי הו"כ מ״מ בספרי דפוס די בכיסוי בעלמא יען דנחתינן דרגא בין זל"ז ודלא כדעת הג"פ בסי' קכ"ה אות ט"ו וכמ"כ י״ל דנחתינן טור דרגא בין הנדפסים ע"י ישראל לנדפסים ע"י נכרי לזאת נראה דאין לחוש לסמוך בזה בשעת הדחק כמ"ש בשו"ת חו"י ועו"ע עצה לזה במג"א סימן שט"ו סק"ג מ"ש בשם מהר"ם ובט"ז סי' תק"יד סק"ב ושם ביד"א:

והנה על מ"ש שם בט"ז דהמכבה הנר ביו"ט בשביל לשמש כשאין לו מחיצה ולא כלי שאין עליו חטא ראיתי בס' נהר שלום שם שכתב ח"ו לא תהא כזאת בישראל ובס' שבעה עינים להרש"ק בסופו נדפס תשובה מהח"ס והביא שם דברי הרמב"ם פ"ד דיו"ט ואסור לשמש עד שתכבה מאליה וז"ל וצ"ע לשון זה הליועץ נתנוהו לומר עד שתכבה מאליה ולולי דמסתפינא היה נ"ל אע"ג דהה"מ כתב דהרמב"ם ס"ל כההלכות לאסור מכשירים לגמרי וס"ל נמי משאצ"ל חייב והוי כיבוי מלאכה דאורייתא מ"מ ביו"ט קיל טובא משום דשייך מתוך שהותרה ומדרבנן בעלמא איסורא ובמקום מצוה והנאת הגוף כגון בעילה הו"ל להתיר אלא דמיירי דאפשר לבעול אחר שיכבה ולא בעי לכבוי אלא למהר המצוה ומשום מיהר המצוה לא התירו לכבות כו' אבל אם א"א באופן אחר מזה לא מיירי הרמב"ם עכ"ל וכנראה שהסכים להט"ז זהו מה שמצא ידי להודיע בזה ויהיו דברי אלה מספיקים להלכה ולא למעשה ידידו המברכו שיתברך ממקור הברכות ואני תפלה לה' צבאות שיצילנו משגיאות שלא נכשל בדבר הלכה קל וקשה ולקיים החיובא דעלינו רמיא לעסוק באורייתא אף ביומי ניסן ותשרי וכ"ש בכולי שתא וזה ברור כקרא דנפק מן שמיא כ"ד הכו״ח ה"ק

מרדכי לוריא.

תוכן העניינים

דברי מרדכי (לוריא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה