אור ברסלב
דברי מהריא חלק ב דרשה לראש השנה מאאמ"ו הג' מהרי"א זצ"ל תקצ"ט

דברי מהריא חלק ב· רבי יהודה אסאד

דרשה לראש השנה מאאמ"ו הג' מהרי"א זצ"ל תקצ"ט

דרוש לראש השנה תרכ"ב מאאמ"ו הג' מהרי"א זצוק"ל

אתם נצבים היום כלכם לפני ד' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל טפכם נשיכם וכו' וכתב רש"י החשוב חשיב קודם, וקשה מה בעי רש"י בזה וכי לא ראינו שהקדים החשוב וביותר ק' על גוף הקרא דכיון דכתב כל איש ישראל למה צריך לפרוט ראשיכם זקניכם וכו' ונ"ל רק נבאר תחילה המ"ר א"ר יאשי' מה דכתיב אשרי העם יודעי תרועה וכי אוה"ע אינם יודעים להריע כמה קרנות יש להם כמה בוקינוס יש להם ואמרת אשרי העם יודעי תרועה אלא שהן מכירין לפתות את בראן בתרועה והו' עומד מכסא הדין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים והופך להם מדת הדין למדת רחמים אימתי בחדש השביעי עכ"ל ותמוה מה הי' סברת המקשן שמקשה וכי אוה"ע אין יודעין להריע אם סבר שפשטא הקרא קאי על תרועת רשות ושמחה וכי הי' דהע"ה אמר ע"ז אשרי אלא ע"כ שקאי על תרועת מצוה וא"כ מה מקשה מאוה"ע וכי המה מצווים לתקוע ועו"ק למה מאריך כ"כ שהן מכירין לפחות את בראן ועומד מכסא הדין לכסא רחמים ומהפך מדה"ד למדה"ר? ונ"ל דאיתא ביומא פ"ו אר"ל גדולה תשובה שזדונות נעשה לו כשגגות שנא' שובה ישראל עד ד"א כי כשלת בעוניך האי עון מזיד הוא וקר' לי' מכשול אינו והאמר ר"ל גדולה תשובה שזדונות נעשה כזכיות כאן מאהבה כאן מיראה - והנה על גוף הקרא שובה ישראל עד ד"א איתא במדרש עד ד' אל תקרא עד אלא עד בילקוט ראוביני אית' אמרו כנ"י רבש"ט מי מעיד בנו שעשינו תשובה אמר הקב"ה אני מעיד אל תקרא עד אלא עד ע"כ, ותמוה למה הי' מבקשים על התשובה עדות ולא על שאר מצות ונראה דאיתא באבות העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד והעובר עבירה אחת קונה לו קטיגר אחד ועתה בר"ה כשישוב האדם באו המקטריגים ושאלו האם יאות המשפט והלא מעט התשובה שעשה לא יגיע אפי' למחצית עונותיו אבל באמת יש תירוץ על קושיתם בזה האופן דכלל גדול הוא דמחשבה רעה אין הקב"ה מצטרף למעשה חוץ מע"ז אבל מחשבה טובה מצרף למעשה וא"כ כשישיב האדם יש תרתי למעליותא חדא המעשה והשני המחשבה אבל גבי החטא אינו רק המעשה בלבד וא"כ שפיר התשובה מכריע כל העונות אך מי יודע מחשבות בני האדם הוא רק הקב"ה בלבד ולפי"ז מתורץ הילקוט דכך אמרה כנסת ישראל מי מעיד בני שעשינו תשובה שיוכל לכפר על עונות דהא המקטריגים מקטרוגים עלינו שיודעים ממעשינו הרעים וע"ז השיב הקב"ה אני מעיד שאני יודע המחשבה שלכם ואני מצרף אל המעשה ואוכל למחול לכם והנה נשמע מכאן שיש ב' מיני תשובה האחת מיראה והב' מאהבה ובעלי מוסר כתבו שהתקיעה מורה על הצדיק פשוט, והתרועה מורה על בעלי תשובה ובזה מיושב המדרש דלעיל דר' יאשי' הי' קשה לו למה נקט קרא תרועה ולא אמר אשרי העם יודעי תקיעה אלא ע"כ שמרמז על בעלי התשובה אפי' מיראה כי תרועה מרמז על תשובה מיראה דכ' וכי תבא מלחמה וכו' והרעתם וכו' ולכן מקשה שפיר וכי או"ה אינם יודעים להריע דהיינו לשוב מיראה והא מצינו גבי נינוה ששבו וע"ז מתרץ לא כן רק הכתב מרמז על התשובה מאהבה וכמו שמוכיח אח"כ שאמר ד' באור פניך והליכון המה יזכו לחזות בנועם ד' כיון שיש להם רק זכיות ולכן מסיים המדרש שיודעין לפתותן את בוראן דהיינו בתשובה מאהבה אבל אם הי' תשובה מיראה לא הי' יכולין לפתות את בוראן כיון שעדיין יש שגגות ומבאר עוד שהרי עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים וכל זאת עושה משום שעשו תשובה מאהבה ושמעינן שכל אדם צריך לשוב טרם יצא דבר המלך בר"ם אבל כד נעיין בה איננו שוה לכל איש כמו שאמר שהע"ה מלכים א' סי' ח' כל תפלה כל תחינה אשר תהי' לכל האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה והנה שהע"ה לא אמר שיבקשו מאת ד' בכלל רק אמר אשר ידעון איש נגע לבבו מכש"כ כשבאו לשוב שצריך כל אדם לידע נגע לבבו והנה הראשים צריכים יותר לדקדק מפני שהם חשובים לפני המקום והוא מדקדק ג"כ עמהם כחוט השערה כמו שפירש"י באלה הדברים על הפ' לא אוכל לבדי שאת אתכם וכן אמר שלמה כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה אפשר מי שכתבו בו ויחכם מכל האדם אומר מי יוכל לשפוט אלא כך אמר שלמה אין דייני אומה זו כדייני שאר האומות שאם דן והורג ומכה וחונק ומטה את דינו וגוזל אין בכך כלום אני אם אם חייבתי ממון שלא כדין, נפשית אני נתבע שנא' וקבע את קובעיהם נפשי עכ"ל חזינן מהכא שצריך הראש לזהר מאד שלא יטה הדין מחמת אהבה או שנאה כי זה חמור יותר מן הגזלן כי הגזלן מגיע לו הנאה מהגזילה אבל זה מה הנאה מגיע לו אם גזל מזה ונתן לזה לכן צריך לזהר מאד שלא יתגאה טל הציבור כדאמרי' כל פרנס שמתגאה על הציבור וכו' כדאמרי' בר"ה וכן הזקנים צריכים לשים על לבם אילי זכו לזקנה כדי שישובו כמ"ש הבינה לעתים בדרוש נ"ח על הא דאמר ר' שמואל ב"נ א"ר יוחנן גדולה תשובה שמארכת ימיו ושנותיו של אדם ויש לדקדק מה גדולת מעלה היא זו לתשובה שמארכת ימיו הרי אין לך מצוה קלה שבתורה שאינו מארכת ימיו כאשר למדו חז"ל משליח הקן וכיבוד או"א דכתיב בהם אריכת ימים ומהם למדו לשאר מצית ועוד סגנון לשון זה גדולה תשובה שמארכת למה לא אמרו כמו שאר מקומות כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו וכאן ג"כ יאמר כל העושה תשובה מאריכין לו ימיו ושנותיו - האמנם לדעתו אין הכונה למי ששב בתשובה שנותנין לו אריכת ימיו אלא דעתו למה שאמר שמואל הקטן ע"ה בקהלת רבה על מה ששאלו מה הדין דכתיב ויש רשע מאריך ברשעתו והשיב שכל זמן שאדם חי הקב"ה מצפה לו לתשובה מת אבדה תקותו ובאופן שהקב"ה מאריך ימים לרשע אם שאינו כדאי לכך בעבור תוחלת התשובה וא"כ בהכרח צריך שנא' שהתשובה היא גדולה הערך מאד כיון שבשביל תוחלת על צד הספק מתרבה הקב"ה לתת חיים לאשר הוא חייב מיתה והם דברי ר' יוחנן גדולה תשובה בלי ספק גדולתה רבה עד מאד שהרי ראינו שמארכת ימיו של אדם כי בעבורה ולתכלית השגתה מאריך הוא ימים לאדם ואעפ"י שאין לו זכות לזה למען יהי' לו זמן לעשות תשובה בסוף עכ"ל - לכן אל יתרשל להשיג הגדולה הזה ופן ואולי לא יאריך הקב"ה ח"ו עוד יותר ושאר עמא דבר לא ידעתי על מה ישובו ואם על מה שיפסיקו בתוך התפלה וק"ש וממהרים בתפלתם כבני רשף יגביהו עוף או על מה שלא החזיקו בניהם לת"ת וזה עון גדול כמו שאמר הושע ח' לי יזעקו אלקי ידענוך ישראל זנח ישראל טוב אויב ירדופו ויש לכון ע"פ מה שאמרו רז"ל שאמר הקב"ה הלואי שאותי עזבו ותורתי שמרו אלמא שהקב"ה מקפיד על כבוד התורה יותר מכבודו וזה שאמר לי יזעקו אלקי ידענוך ישראל כלומר כיון שאכיר שאתה אלקינו שוב אינו צריכים לשמור התירה לכן קאמר הנביא לא כן כאשר אמרתם רק כיון שזנח ישראל טוב דהיינו התורה שנק' טוב אויב ירדופו לפי שצריכים לשמור אותה ביותר או להתפלל בעד טפכם ונשיכם אשר לא ידעו להתפלל היום ועל הנחות הללו יתפרשו יפה הפסוקים שהתחלנו בהם דכך אמר משה רע"ה אתם נצבים היום כולכם ראשיכם שבטיכם והי' קשה לרש"י למה הוכיח הראשים תחלה לכן כתב החשוב חשוב קודם דהיינו מפני שהם חשובים לפני המקום צריכים להזהר ביותר ואח"כ התעורר הזקנים שישובו כי לכן מאריך השם את ימיהם כדי שישובו כדלעיל ואח"כ אמר כל איש ישראל צריכים לשוב ולהתפלל בעד טפכם נשיכם ולעזוב דרך רשע ולקבל עליו לילך בדרך טוב והישר ולחדש מעשינו לטובה כמו שאיתא במד' תקעו בחודש שופר חדשו מעשיכם שפרו מעשיכם ובזכות זה יקבל הקב"ה ברצין סוד תקיעתינו ברחמים א"ס:

עוד יש לדקדק למה נאמר אתם נצבים היום לפני ד' אלקיכם למה נקט שתי שמות הקדושים הלא די הי' אם אמר רק לפני ה' או לפני אלקיכם אך לפי דברינו שמוכיח אותם על יום ר"ה כמו שמצינו כמה פעמים שסתם היום קאי על ר"ה כמו שנא' ויהי היום ויבואו בני אלקים וכו' ויש שתי תשובות אחד מיראה ואחד מאהבה ומי שישוב מאהבה דן אותו במדה"ר אבל מיראה דן אותם במדה"ד וזה שאמר אתם נצבים היום בריה לפני ד' שהוא מדה"ר אם ישוב מאהבה או לפני אלקיכם שהוא מדה"ד מי ששב מיראה וק"ל - ויתן ד' לשוב מאהבה - ממרן אבי הג' מהרי"א זצוק"ל:

תוכן העניינים

דברי מהריא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה