אור ברסלב
דברי מהריא חלק ב דרשה ליוה"כ

דברי מהריא חלק ב· רבי יהודה אסאד

דרשה ליוה"כ

דרשה לשבת תשובה

איתא ביומא דף פ"ה אר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנא' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם לפני ד' תטהרו וקשה דהא ודאי הקרא איירי שעשו תשובה כי בלתי זאת אין יו"כ מכפר כמו שדרש ר' ישמעאל ד' חלוקי כפרה ובכל אחד מהם חשיב תשובה וא"כ למה נקט הקרא ד' שהוא מדה"ר ולא נקט אלקים דהוא חידוש יותר דאפי' לפני מדה"ד טהורים ונ"ל רק נבאר מה שאמר ר"ל גדולה תשובה שזדונות נעשות כשגגות איני והאמר ר"ל גדולה תשובה שזדונות נעש' כזכיות ל"ק כאן מאהבה כאן מיראה והסברא כי מי שעושה תשובה מיראה דהיינו מיראת העונש שבא מדה"ד א"כ כל כונתו רק למדה"ד ומידת הדין אינו מוותר כלום לכן נשאר לו עוד שגגות אבל העושה תשובה מאהבה שיכיר בעצמו ערכו השפל וגדולת השם ית' אעפ"י שיודע שהוא בעל הרחמים ומוחל עונות בכל שנה ושנה ואינו מעניש את הבריות בפתע פתאום ואעפי"כ עשה תשובה זה מעלה גדולה כי עשה תשובה לפני מדה"ר ולכן יש לו מעלה יתירה שזדונות נעש' כזכיות וא"ש כי הכתוב אומר כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאותיכם דהיינו אפי' השגגות ואי הו' כתיב לפני אלקיכם דהיינו מה"ד הי' נשאר עדיין שגגות כדר"ל לעיל ולכן כ' לפני ד' דהיינו מדה"ר והכ' אמר הקרא אימתי יכפר מכל חטאותיכם שלא נשאר אפי' שגגות לפני ד' תטהרו אם תעשו תשובה לפני מדה"ר מתוך אהבה לפי"ז שפיר קדריש ר"ע אשריכם וכו' דזה יהי' אשורו ושבח לכם אם תעש' תשובה מחמת אהבה לפני ד' מדה"ר - מאאמו"ר הג' זצוק"ל:

היום הרת עולם היום יעמוד במשפט וכו' אם כבנים וכו' וצלה"ב אם כבנים מאי צריך בקשה ונ"ל לבאר גם ההמשך כולו עפמ"ש הכל"י פ' תצא על אזיל בן סורר ומורה ל"ה ולא יהי' ולמה כתב בתורה אלא דרוש וקבל שכר ומ"מ חל עלינו חובת ביאור למה כתבה תורה דבר שאינו בנמצא כלל ואולי הטעם כדי שישמעו הבנים פרשה זו ומשפטה ויראו הבנים מלמרות עיני כבודם של אב ואם אבל קשה וכל ישראל ישמעו ויראו הל"ל וכל הבנים כי א"צ לפחד זה כ"א לבנים אמנם יש מוסר נפלא לכל ישראל שהם נקראו בני אל חי ויש לחוש כי יסמכו ע"ז ויאמרו מאחר שאנחנו בנים גם אם נהי' סוררים לא הביט עון ביעקב וירחם עליהם כרחם אב על בנים ויוותר להם כאב לבנו וכ"א משה בניו מומם דור עקש כי סמכו ע"ז ועשו עבירות חבילות חבילות ר"ל מה שקראם בנים זהו מומם [ונ"ל לפי"ז המשך סיפא דקרא דור עקש וכו' ר"ל שהם מעקשים את הישרה ע"י שבח כשקראם בנים הם] ובטחו באביהם שלא ימסרו ביד מדה"ד ע"כ כתבה התורה שהדין דין אמת שאפי' האב חיוב להביא את בנו לב"ד ולמוסרה לב"ד למיתה ועי"ז ישמעו פ' זו וכל ישראל ישמעו ויראו את ד' ולא יסמכו ע"מ שקראם בנים כי גם בב"ד של מטה חיוב האב למסור את בנו לב"ד וכן הדין בב"ד של מעלה ובגמ' ספ"ק דקידושין פליגי רבנן ס"ל אם אין עושין רצש"מ עבדים נקראו ולא בנים ור"מ ס"ל בין כך וב"כ קרוים בנים א"כ מובן שעל זה אנו מבקשים אם כבנים אנו נידונים גם באין עושין רצשל"מ רחמינו כרחם אב על בנים ולא תדנינו כבן סורר ומורה דכיון שבן סורר ומורה לא היה ודאי לא יהי' דמה"ט כתב תורה דינו כדי שלא יהי' אם כן רחמינו וכו' ואם כעבדים וכו' כנ"ל: עוד כתב מרן אבי הג' זצוק"ל וז"ל עונ"ר דכ' למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך נ"ל פי' דהנה במשנה בפ"ק דר"ה אית' בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון וכתב הר"ן יש לשאול למה אדם נידון בר"ה יותר מבשאר ימים וכו' ותי' דבר זה למדנו מדגרסי' בפסיקתא בשם ר"א בפ' דרשו ד' בהמצאו דתני' בכ"ה באלול נברא העולם [ובגמ' אר"א בתשרי נברא עולם על גמר ברייתו קאמר דאה"ר שבו עמר העולם נברא ביום וי"ו היינו בא' בתשרי] נמצאת אומר בר"ה נברא אה"ר וכ' בעשירית סרח בי"א נדון בי"ב בדימוס יצא אמר הקב"ה זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין ביום זה ויוצאין בדימוס וכ"ז אימתי בחדש השביעי בא' לחדש ומכאן סמך למה אדם נידון בר"ה יותר מבשאר ימים ומיהו אכתי תמוה לי' ה"ת לר"א אבל לרי"ה דאמר בניסן נבר' עולם אכתי הדק"ל למה נדון בר"ה יותר מבשאר ימים ונ"ל דרצה ד' ית' לזכות לישראל בדינים לדונם בזמן שהוקבע לכפרה ולסליחה לפי שנתרצה הקב"ה ביוה"כ הוקבע יום סליחה לדורות לפיכך גזר ד' שיהי' אדם נידון בר"ה שצדיקים נו"נ לאלתר לחיים ובינונים הרי גז"ד שלהם אין נחתם אלא עד יוה"כ שהו' יום סליחה וכפרה הרי נתנה להם תור' זמן כדי שישובו אל ד' ואפשר שמר"ה עד יוה"כ התחיל ד' להתרצות למשה וביוה"כ נתרצה לו לגמרי לפי' רצה ד' לדון בריותיו זמן זה שהוקבע לכפרה וסליחה עכ"ל - ולענ"ד נ"מ טובא לטעם ראשון דר"ל לר"א דתשרי נברא עולם ודאי גם או"ה בני אדה"ר המה כולם נידונים גם הם בר"ה אבל לטעם ב' דר"ן לר"י בניסן נברא עולם וע"ש שנתרצה קב"ה ביו"כ על חטא עגל נקבע תחילת החדש לדון בו היינו לישראל אבל לא לאוה"ע אבל באמת קיי"ל כר"א שכן יסדו בתפלה זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון וכו' א"כ ז"ש דהטיה למשפטיך עמדו היום דייקא זה ר"ה סתם היום כמ"ש ויהי היום ה"ט כמו לעולם ד' דברך נצב בשמים לדור ודור אמונתך כוננת ארץ ותעמוד ר"ל לפי שאז תחילת הבריא' ויצא אדה"ר בדימוס לפניך לכן הוקבע יום זה למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך גם או"ה וכמ"ש בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו וכו' וז"כ הקליר היום הרת עולם בתשרי לכן היום דייקא יעמיד במשפט ומה"ט כל יצורי עולמים גם או"ה בכלל והטעם כדי שיצא בדימוס כמו אה"ר לכן אם כבנים אלו ישראל שנקראו בנים לד' רחמינו וכו' ויצאו בדימוס ואם כעבדים אילו או"ה עינינו לך תלוי' עד שתחנינו:

עונ"ל עפימ"ש הב"ל דרוש ס"ג אז"ל הרבה דברים אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע כשתהא רוא' בניך בצער ואין מי שיבקש עליהם רחמים מיד ענה אותם א"ל הקב"ה משה חייך בכל שעה שיקראו אותי אני אענה אותם כמ"ש בכל קראינו אליו ותמוה כי משמעו חייך בכל שעה כשיקראו אותי אני אענה אותם כן נראה שהוא ית' הסכים עם בקשתו של משה והבטיחו לעשות רצונו והלא הוא ביקש שאפי' כשאין מי שביקש עליהם רחמים יענם דהיינו בלי קריאה והיא ית' משיב שיענה בכל עת שיקראו משמע הא לא יקראו לא יענם וזה לא כשאלת משה וידויק לשון ענה אותם שאם און כאן בקשת רחמים ל"ש בהא עניה ולא הל"ל אלא הצילם או רחמם ולמה האריך אין מי וכו' יאמר וקיצור אין מי שיתפלל עליהם אמנם כי הם ז"ל אמרו ב"פ אמר הקב"ה למשה מי שיש לו בידו ורחמתי אני עושה עמו במדה"ר ומי שא"ל בידו וחנותי במתנת חנם אני עושה עמו נמצ' כי מי שי"ל זכיות אצלו ית' לא יקרא בעבור זה שיעשה עמו על צד הדין כי ס"ס אם צדקת מה תתן לו אלא עושה ד' עמו ברחמים להחשיב זכיותיו ולעשות לו בעבורם אבל מי שאנ"ל אצלו כלום ל"ש בי' רחמי' אלא במתנ"ח כי אין מאומה בידו וכיון שדבר זה הוא חנם בתורת חן אינו פטור כ"כ ומוכרח שיתרצה הוא ית' לתת חנם בכל עת וכל שעה כי שמ' בזמן מן הזמנים לא יהי' מקום לעשות חנם ע"כ קדם הרועה הנאמן ע"ה לבקש מלפניו על עמו כשיהיו בצרה ויהי' משוללי זכיות שאין להם בידו ית' כלום באופן שאין מי שיבקש עליהם רחמים דהיינו בתורת רחמים אשר לא יושגו מאת ד' כ"א לאשר יש לו בידו אלא בהכרח יוצרכו לבקש מתנ"ח בתורת חן לא בעבור זה ישיב פניהם ריקם אלא ענה אותם מיד עכ"פ והשיב לו ית' כי כן יעשה בכל שעה שיקראו בין בהיות להם בידו שיזכו אל הרחמים בין כשלא יהי' להם בידו שיצטרכו למתנ"ח לעולם אענה אותם ואל יעכב חסרון הזכיות וכו' ע"כ אפוא נ"ל ודאי כל שיש בידם קצת זכיות נקראים בנים אבל בלא זכות כלל ודאי רק מתוארים עבדים לפי"ז מבואר כונת הקליר אם כבנים שי"ל קצת זכיות א"כ רחמינו במה"ר כרחם אב ע"ב ואם כעבדים שאין בידינו שום זכות ואין כאן רחמים עכ"ז עינינו לך וכו' עד שתחנינ"ו במתנ"ח כהבכחתן וחננינו וחנינו וכו' ורחמתי וכו' - עכ"ל אאמו"ר הג' מהרי"א זצוק"ל:

תוכן העניינים

דברי מהריא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה