אור ברסלב
דברי מהריא חלק ב דרוש לר"ה ת"ר לפ"ק מאאמו"ר הג' מהרי"א זצ"ל

דברי מהריא חלק ב· רבי יהודה אסאד

דרוש לר"ה ת"ר לפ"ק מאאמו"ר הג' מהרי"א זצ"ל

דרוש לש"ש מאאמ"ו הג' מהרי"א זצוק"ל

בפ' בהעלותך כ' וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם והי' לכם לזכרון לפני ד' אני ד' אלקיכם ואיתא בספרי ר' נתן אמר ותקעתם בחצוצרות הרי שופרות והי' לכם לזכרון הרי זכרונות אני ד' הרי מלכיות, א"כ מאי ראו חכמים לומר מלכיות תחילה ואח"כ זכרונות ושופרות אלא המלכוהו עליך תחילה ואח"כ בקש רחמים מלפני כדי שתזכר לך ובמה בשופר ע"כ ולכאור' תמוה מאחר שציוה ד' לתקוע שופרות תחילה למה עקרו חכמים ממקומו ואם מחמת טעמם הנ"ל קשה איפכא למה באמת לא ציוה ד' כן דהרי הסברא נכונה מאד שימלכהו תחילה ונ"ל דהנה הקרא ודברי חז"ל המה יחדיו צדקו אמת ויציב רק נבאר הפסוק שלפנינו וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצוצרות ונזכרתם לפני ד' אלקיכם וכו' וק' חדא מאי וכי תבואו מלחמה הול"ל למלחמה ועוד למה כ' בארצכם פשיטא דהשונא בא לארץ דחוץ לארץ מאי איכפת לי' ועוד מאי הצורר אתכם פשיטא דהצר הוא הצורר והו"ל רק על הצר וביותר קשה דלקמן בשופטים כ' כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם וכו' הרי כ' כי תצא למלחמה ולמה כאן שינה וכתב וכי תבואו מלחמה וכן ק' על קרא גופא מאי סוס ורכב וכי מפני הסוס ירא האדם ועוד מאי ממך ומאי עם רב פשיטא דצריכי' להיות רב כי בלתי זאת לא ירא ונ"ל לתרץ הכל ב"ה בהקדים מה דאיתא בפ"א פ"ד העושה מצוה א' קונה לו פרקליט א' והעובר עבירה א' קונה לו קטיגור א' תשובה ומעש"ט כתרים בפני הפורענות, והנה המפרשים כ' דהמקטריגים המה דומה לבהמות ולחיות רעות ולנחשים והסברא נכונה למשל מי שאכל בשר טריפה או בשר חזיר מאות' עבירה נעשה קטיגור והוא דומה לאות' בהמה או חזיר ואין האדם יוכל להכחיש ולומר מעולם לא עברתי על זה אמרו לו חזי מאן קאי קמך והמה בעצמם מצערים את האדם לאחר מותו כמ"ש כפועל כפיו נוקש רשע היינו מה שהוא בעצמו בכפיו פעל ועשה המה נוקשים אותו והנה היצה"ר מפחיד את האדם מלעשות תשובה כי אמר אל האדם שא עיניך וראה כל המקטריגים האלה שבראת כל השנה עם רב ממך שאתה בעצמך עשיתם אך האדם הישר וחרד על דבר ד' ישיב אמריו לו הלא גם אבותינו חטאו במצרים ואחר שישובו אל ד' הוציאים ובזה עולה יפה הכ' כי תצא למלחמה על אויביך כי כבר כשל אותך היצה"ר ונפלת בידו לכן צריך לצאת לקראתו אך אם תראה סוס ורכב היינו מקטריגים שדומין להם עם רב ממך שאתה בעצמך יצרתם ותרצ' לירא כמו שאמר היצה"ר על זה השיב הקרא לא תירא מהם רק תעשה תשובה והמקטריגים ממילא בטילים והא ראי' כי ד' עמך המעלך מארץ מצרים ואעפ"י שעבדו ע"ז כמו שטען השר של ים הללו והללו עע"ז וכו' וכיון שעשו תשובה וז"כ המשנה שמסיים תשובה ומע"ט כתרים בפני הפורענות וק' מאי שייכות האי סיפא לרישא וביותר ק' כיון שאמר תשובה למה לו להזכיר ומע"ט וכי יש לך מע"ט יותר מהתשובה רק על קושי' זו נוכל לומר דאיתא ביומא אר"ל גדולה תשובה שמזדונות נעשה זכיות והק' המרש"א למה יה' כזכיות די לו שימחול עונותיו ותירץ ע"י תשובה יעשה מצוה יותר ממה שהי' מחויב לעשות זהו נחשב כזכיות עכ"ל וז"ש תשובה ומע"ט היינו המצות שיתרבה אח"כ המה כתרים בפני הפורענות דהיינו כנגד המקטריגים שהם בעצם פורעין את האדם שלא די שהמה בטלים רק שהם עצמם נהפכו לפרקלטים ויהי' לך זכיות רבות והוי סיפא מעינין הרישא אבל התשובה בלבד נעשה הזדונות רק כשגגות כמו שאמר ר"ל בתחילה וא"כ לא נהפך המקטריג לגמרי כי עדיין נשאר השוגג לפי"ז יפה מתורץ ג"כ קושי' הראשונה לפי שאמר בתחילה והעושה עבירה א' קנה לו קטיגר וא"כ יתיאש לעשות תשובה לפי סברת היצה"ר לכן מסיים תשובה ומעש"ט כתרים בפני הפורענות שתחזיק עצמך לעשות תשובה, ועתה נחזור לתרץ הקושי' הראשוני' כי יש הבדל בין בעל תשובה לצדיק מעיקרא דבע"ת שנכשל פעם בעבירה ונפל ברשת היצה"ר צריך אתה לצאת לקראתו בחרבו ובקשתו דהיינו בחכמה ובתפלה ללחום כנגדו כיון שכבר נסית לו אבל הצדיק גמור אינו מניחו לנסותו רק בפעם ראשון כשבא להסיתו תיכף עומד כנגדו ואינו עובר אפילו על עביר' שאדם דש בעקביו ומצינו שכל אדם נקרא ארץ בפני עצמו כמו שנקר' בפי חכמים עולם קטן והשתא א"ש דפ' שופטים איירי מרע"ת כמו שמפורש לעיל מיני' לכן כ' כי תצא וכו' אבל בפ' בהעלתך איירי מהצדיק גמור שבא יצה"ר להסיתו לכן כתיב כי תבאו למלחמה בארצכם דהיינו יצה"ר בא ללחום עמו כי הצדיק לוחם תיכף בפעם ראשון עמו להציל מידו רק הוא משתוקק להסיתו כמו שאז"ל בכל יום מתגבר עליו הצורר יצרו של אדם ולכן כ' על הצר הצורר דייק מילת על שאתה מתגבר עליו הצורר אתכם תמיד שבכל יום הוא מתגבר ומסיים הקרא ונזכרתם לפני ד' ונושעתם מאויביכם פירש הקב"ה בעצמו יושיעך ממנו כמו שאחז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו איני יכול לו, ועתה פש לן לבאר קושי' הראשונה ונ"ל דאיתא בברכות דף ג' אר"י פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחרבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל בא אלי' זכור לטוב ושמר לי על הפתח ואמר לי בני מה קול שמעת בחורבה זו ואמרתי לו שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועינין אמן יהש"ר הקב"ה מנענע ראשו ואמר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שלחן אביהם ע"כ לענינינו וצריך להבין למה התחיל לשא' משל ולומר אשרי המלך ואח"כ מדמה לבנים שאומר אוי לבנים הול"ל ג"כ אוי לעבדים שגלו מעל שולחן המלך ונ"ל דנשא משנו בשני אופנים דידוע שבזמן שבהמ"ק קיים הי' שמו הגדול מפורסם בכל העמים כמו שמפורש בשירת הים שמעו עמים ורגזין נמוגו כל יושבי כנען וכו' והכל מודים שהוא מלך על כל הארץ ורבים מתיהדים אבל בזמן הגליות כל העמים מכחישים בו ואינו נשאר לנו רק שהוא אבינו וכרחם אב על בנים ירחם עלינו וז"כ התנא שאמר מתחילה אשרי המלך שמקלסין בביתו כך דייק בביתו דהיינו בבהמ"ק שהכל יודעים שהוא מלך על כל הארץ אבל אח"כ בזמן החורבן איירי שהגוים מכחישים מלכותו לכן אמר המשל אוי לבנים שגלו שמעתה אין לו לנהוג עמהם רק כאב עם הבנים ולפ"ז מתורץ הקושי' שפי' דהקרא איירי בזמן שבהמ"ק קיים כמ"ש וכי תבאו מלחמה בארצכם דהיינו שאתם יושבים בארצכם ואז הי' מפורסם כבוד מלכותו וכבר המליכו וא"כ שפיר קאמר קרא בתחילה שופרות ואח"כ זכרונות ואח"כ מלכיות אבל חכז"ל תקנו את התפילה בזמן הגלות ואז צריכי' אנחנו להמליכו בתחילה לתקן מה שאנחנו גורמים בכבוד מלכותו לכן ישיב כל אדם אל לבו לכוון שע"י תק"ש יזכור לנו השי"ת ויחזיר מלכות לקדמותו ויקויים מקרא שכתוב ביום ההוא יתקע בשופר גדול אמן סלה - [א"ה אני פירשתי גמ' על אופן זה פעם אחת נכנסתי לחורבה אחת מחורבה ירושלים להתפלל שהקב"ה ירחם עלינו ויבנה במהרה ירושלים עיר מקדשינו ואמר אליהו בני מ"מ נכנסת לחורבה זו דהיינו על צרכי גוף התפללת או על גלות הנפש והשיב ר"י שמעתי בת קול שמנהמת כיונה דייקא ושירת היונה שאמרה יהי' מזונותי מרורים כזית ומסורים ביד הקב"ה ולא יהי' מתוק מדבש ומסורים ביד בשר ודם ר"ל שהתפלל להיות מסור ביד השי"ת רק לתורה ועבודה ולעשות רצונו וכיונה שאמרה מוטב הזית המרור ביד הקב"ה ושמעתי קול אוי ששרפתו את ביתי רק בעבור אבידת בית מקדשינו ודו"ק כי קצרתי:

תוכן העניינים

דברי מהריא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה