דברי מהריא חלק ב· רבי יהודה אסאד
דרוש לראש השנה תר"ל לפ"ק
בתנחומא פ' תבוא היום הזה ד"א מצוך לעשות ז"ש בואו נשתחו' ונכרעה ונברכה לפני ד' עושינו והלא כרוע' בכלל השתחוי' והשתחוו' בכלל כריעה ומה ת"ל נשתחו' ונכרע' אברכ' אלא צפה משה ברוה"ק וראה שבהמ"ק עתיד לחרב עמד והתקין לישראל שיהי' מתפללין ג"פ בכ"י לפי שחביב תפלה לפני קב"ה ותמי' ונ"ל דאי' בפ' העקידה הנה האש והעצים וכו' לעולה בני, נ"ל דברבה פ' אמור א"ר תחליפא בכל מוספים כתי' והקרבתם וכאן בר"ה ועשיתם כתי' א"ל הקב"ה לישראל בני מעלה אני עליכם כאלו היום נעשיתם לפני כאלו היום בראתי אתכם ברי' חדשה עי' בירושלמי שלהי ר"ה ופירשתי עפמ"ש רמב"ן פ' ויקרא טעם הקרבן וז"ל וישרוף באש הקרב והכליות שהם כלי המחשבה ותאווה והכרעים נגד רגליו של אדם וידו העושים כל מלאכתו ויזרוק הדם על המזבח כנגד דמו בנפשו כדי שיחשיב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלקיו בנופו ובנפשו וראוי לו שישפך דמו וישרוף גופו לולא חסד הבורא ית' שלקח ממנו תמורה וכפר הקרבן זה שיהי' דמו תחת דמו נפש תחת נפש וראשי אברי לקרבן זה נגד ראשי איבריו עכ"ל וא"כ בר"ה זמן הדין ראוי להקריב א"ט כמ"ש אדם כי יקריב מכם קרבן וכמ"ש בזה"ז דליכא קרבן והיי' ע"י זביחת היצר ובר"ה כל כמה דכייף אינש דעתי טפי עדיף ולכן מצו' שופר דכפוף וזהו הקרבן כמ"ש זבחי אלקי' רוח נשברה וכו' וז"ש ועשיתם את עצמיכם אשה ואני מעלה עליכם כאלו בראתי אתכם ברי' חדשה וכו' וזה"ש הנה בזה"ז האש זה יום הדין בוער כתנור אש והעצים אלו החוטאים הראוים לישרף כמ"ש רז"ל כי תצא אש ומצא קוצים וכו' ואיה השה לעולה תחת נפש האדם בזה"ז שאין מזבח כפרה לז"א אלקים יראה לו יבחר לו השה לעולה הו' בני בכורי ישראל ועשיתם אשה המה עצמם הקרבן זבחי אלקי' רוח נשבר' ועו"ז כקטן שנולד אמנם שלהי מגילה אי' אמר אברהם לפני קב"ה שמ' ישראל חוטאין לפניך ח"ו שאתה עושה להם כדור המבול א"ל לא א"ל במה אדע א"ל קח לי עגלה וכו' בזמן שאין ביהמ"ק קיים מה תהא עלי' א"ל כבר תקנתי להם סדר הקרבנות כ"ז שקוראין בהן מעל' אני וכו' ומוחל אני על כל עונותיו וכו' והיו' לולא תורתך שעשועי אז אבדתי בענוי' התור' בסדר קרבנו' הו' במקום קרבן וז"ש בפ' נצבים כי המצו' הזאת וכו' ופי' רמב"ן מצו' התשובה לא נפלאת ולא רחוק' הו' אף בזמן החורבן כי קרוב אליך בפיך העסק בפ' הקרבנות ובלבבך לעשותו הוי' ועשיתם אשה ע"י לב נשבר ונדכה גדולים נמוכי רוח לפני הקב"ה יותר מכל הקרבנות שנא' זבחי אלקים וכו' והכנעת הלב וזביחת היצר הו' התפלה שתקנו כנגד הקרבנו' שנא' ונשלמ' פרים שפתינו הן הן דברי התנחומ' היום הזה סתם היום דכ"מ זה ר"ה ד"א מצוך לעשות דייק ועשיתם עצמיכם אשה וכו' זה"ש בי"א מזמורים דמשה לפי שצפה ברוה"ק חורבן בהמ"ק התקין ג' תפילות בכ"י נז"א ג' לשונות בואו נשתחו' נכרע' נברכ' לפני ד' עושינו דייק' זה היום תחילת מעשיכ' נתפלל בהכנעת לב ומסירת הנפש והו' הקרבן בזה"ז אמנם אית' בברכות ל"ב מיום שחרב בהמ"ק ננעלו שערי תפלה שנא' גם כי אזעק וכו' א"כ לא הועיל תקנתו בזה"ז שחרב בהמ"ק ואין לנו שיעור רק התו' זאת שהעוסק בה הו' במקום קרבן ומונחת בקרן זויות ודורסים התורה ברגליהם ולא הועיל גם תקנה זו אכן אז"ל אף ששערי תפלה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו כי קב"ה מלך מתרצה בדמעו' הו' וכן ר"א בכי בחגיגה ד' כי מטי להאי קר' ולא יוכלו אחיו לענות אותו מה תוכחה של בו"ד כן תוכחה של קב"ה ע"א כו"כ ולכאו' יש לתמו' בנחמו' כתי' סי' ח' ויאמ' להם היום קדוש לד"א אל תתאבלו ואל תבכו וכדז"ל מצינו בכ"מ שהבכו' יפה ומועלת מאד ביום הדין ונ"ל עפמ"ש בס' חוזה דוד תהלים מ"ב בפ' היתה לי דמעתי לחם וכו' באמור אלי וכו' ז"ל י"ל דמה שפרשתי סכות' בענן לך מעבור תפלה סחו ומאוס תשימנו והו' שהקול ניתן ליעקב שיתפלל להקב"ה וקב"ה שומע תפלתם ומי גוי גדול אשר לו אלקי' קרובי' אליו ובזה או"ה הי' משבחים את ישראל אמנם בגלות שערי תפלה ננעלו ואין תפלתינו נשמעת ואו"ה אומרים היכן הסגולה שלכם שהקב"ה שומע תפלתכם והי' מבזים אותם וז"ש סכות בענן לך מעבור תפלה איכה ג' מה שמאז ומקדם הייתי נענה א"כ בזה סחי ומאוס תשימנו שעתה מבזים אותנו היכן הו' אלקי' העונה אתכם בתפלתכם וידוע ששערי דמעה לא ננעלו ולז"א היתה לי דמעתי וכו' כדי שישמע תפלתי הייתי מוכרח להיות דמעתי במקום לחם כדי שתענה לי' בתפילתי מטעם אמור לו או"ה איה אלקיך שהיית מתפלל אליו והו' עונה ועכשיו לית מאן דמשבח בך ול"ה תולין חסרון בי כ"א בהקב"ה ע"כ אני הייתי בוכה ע"ש ואי' בברכות מיום שחרב בהמ"ק ננעלו שערי תפלה אבל שערי דמעו' לא ננעלו א"כ מבוא' בנחמו' אחר שכבר בנו בהמ"ק דשערי תפלה הי' פתוחים וש"ה ע"ה התפלל שגם תפלת נכרי יהי' נשמע בבהמ"ק ולכן ל"ה צריכי' לבכות אבל ר"א בגמ' אחר החורבן בהמ"ק וכ"ש וק"ו אני צריכים ע"כ לשערי דמעות שלא ננעלו והמקונן צווח קומי רוני בלילה שפכי כמים לבך נוכח פני ד' כי הדמעות חביבי' וכו' והנה נער בוכה ותחמול עליו ופי' בזוהר כי נער ישראל ואהבהו ואם בוכים השכינה חומלת עליהם והיו' נוכח פני ד' וז"ש במלאכי סי' ב' שחתם ברית הלוי היו' שנאת חנם כי בית שני חרב מ' שנא' חנם ועון זה עדיין מרקד בני ואנחנו אומרי' כלה דבר וחרב ורעב ושנא' חנם מעלינו ובאמת בידינו הו' והלא אב א' לכולנו ומדוע נפגוד איש באחיו נתקן עצמינו באחדות וזאת שנית תעשו תיקון כסות דמעה את מזבח ד' בכי ואנקה מזבח ד' ההרוס שפכו כמים לבך נוכח פני ד' ובשתים אלו יכולין אנו לטהר קדש העליון:
ולפי מש"ל מובן מ"ש ד"ה נעניתי עד מאד ד' חייני כדבריך נדבות פ"ו רצ"ה נא ד' ומשפטיך למדני ור' דהנה גם בזמן החורבן יש ב' מיני קרבנו' א' מי שדעתו שפילה עליו כמ"ש זבחי אלקים רוח נשבר' ב' עסק התור' בפ' קרבי כאלו הקריב קרבנות וז"ש אם מצד רוח נשברה הרי נעניתי עד מאוד לכן ד' חייני כדבריך דייקי שנא' אני ד' אשכון את דכא להחיו' רוח שפלים ואם מפאת עסק בתור' נדבות פ"י רצה נא ד' ומשפטיך למדני ומכ"ש בתרתי איתנהו בי נפשי בכפי תמיד הרי ענוה בלב נשבר ונדכה ותורתך לא שכחתי מלעסוק בה וז"כ כי לא תחפוץ זבח ואתנה עולה לא תרצ' יר' עיקר כוונ' קב"ה ל"ה הקרבן גופ' אלא עיקר זבחי אלקי' הו' לב נשבר וכו' וגם בזמן המקדש דיש קרבן ג"כ עיקר צ"ל הקרבן בעצמו של אדם אדם כי יחריב מכם דייק' והיי' הטיבה ברצונכ' את ציון וכו' ואז תחפוץ זבחי צד יר' גם אז תחפוץ עיקר הזבח יהי' צדק מצו' ומעש"ט זה יהי' עולה למעלה וכלי יהי' לד' להדביק בו ית' להקריב גופך שיהי' כליל לד' ית' ואז יעלו על מזבחך ג"כ פרים ממש ודו"ק: