אור ברסלב

דברי ישעיה· רבי ישעיה אלגאזי

סימן ו

סימן ה

תשובה זו היא מאבי הגה"צ ז"ל ב"ה יום ב' פ' בראשית.

שלום וכ"ט לכבוד מחותני הרב הגאון הגדול החריף ובקי סוע"ה כש"ת מוהר"ר יוסף לעווינשטיין שליט"א אבד"ק סעראצק.

מכתבו הגיע לנכון, ועל אודות קידושין ע"ת, הדבר הזה כבר הסכימו האחרונים לדין דמועיל, והדבר הזה אין צריך לפנים, רק מחמת יראת ה' אשר בלב כ"נ. לזאת ביקש ממנו לעיין בדבר ולחוות דעתי, לזאת גם אני באתי להסכים על הדבר הזה, ואומר שמצוה רבה לרחם על האיש החלוש הזה ולקדש על תנאי, ואף שיש לי לפלפל הרבה בדבריו הנחמדים, רק מחמת טרדות ראשי כידוע לכ"ג, ה' יתן לי רפואה שלמה ואז אראה לבא עוד הפעם במכתב באריכות בדבר הזה, וכעת אין לאל ידי לבא בדברים הרבה, זולת אשר הביא הד"ג מחו' נ"י, בשם ס' שערי דיעה (סי' פ"ד) להקשות על הגאונים שכתבו שצריך ב"ד של ג' לעשות כל הענין והם יכתבו ויתנו לראי', משא"כ דאם נעשה כ"ז בפני ב', יהי' אח"כ מפ"כ, מהגמ' דגיטין (דף ל"ב), בפני כמה הוא מבטלו, תנא בפני שנים, רש"א בפני ג', אמר ר"ש מנא אמינא לה דקתני הי' עושה ב"ד, ור"נ לבי תרי נמי ב"ד קרו להו ע"כ הגמ', וקשה דמאי דוחקא דר"נ לאוקמה למתניתין בפני שנים ולבי תרי נמי קרו ב"ד ור"ש מייתי ראי' דצריך ג', מהא דתני ב"ד, הא י"ל בפשיטות, דבאמת ביטלו סגי גם בפני שנים, רק ז"א במקום שהם לפנינו, משא"כ במקום אחר הי' עושה ב"ד של שלשה כדי לקבל כתבם שהגט בטל, שאם יעשה כן בפני ב' יהי' בזה מפיהם ולא מפ"כ, אע"כ דאין לחלוק בין מעשה ב"ד לעדים לענין מפ"כ, ותי' דס"ל להגאונים הנ"ל כשי' התוס' דעיקר הא דבעינן שנים דביטל הגט הוא מדרבנן, משום תקנת ממזרים, לפ"ז אפשר דס"ל להש"ס דבמקום איסור ועבירה דרבנן לא קפדינן כלל על מפ"כ, דכל שהוא מן התקנות הבו דלא להוסיף עלה עכ"ל, ונ"ל דבריו תמוהים, הנה בראש מ"ש דהתוס' ס"ל דעיקר הא דבעינן שנים בביטול הגט הוא מדרבנן, לא ידעתי היכן מצא כן בדברי התוס', הלא התוספות כתבו בפירוש (דף ל"ג) ד"ה ר' סבר שכתבו וז"ל, דיכול לבטלו בפני אחד חי', אע"ג דאין דבר שבערוה פחות משנים, מ"מ כיון ששליח עצמו אומר שהוא מבטלו הוא מבוטל, א"נ אפילו לא מהני בלא שנים, מ"מ יכול לבטלו זה שלא בפני זה, ואי בטלה כולה אפי' רבי מודה דאינו מבטל אפי' בדיעבד, כדפרישית לעיל, וכו' בפני שנים ביחד לר"נ הוא דמבטלו עכ"ל, וא"כ דברי התוס' סותרים, וצריכים אנו למשכוני נפשין שלא יהא דבריהם סותרים, וצריכים אנו לחלק ולומר, דמש"כ למעלה שהוא רק מדרבנן משום תקנת ממזרים, היינו שתקנו שלא יועיל ביטולו עד שיהי' בפני ב' ביחד, אבל ביטול בפני א' מה"ת לא מהני, משום שאין דבר שבערוה פחות משנים, אלמא דגם התוס' ס"ל דהא דבעי' שנים בביטול הוא מה"ת, וא"כ גם מפ"כ לא מהני, וא"כ חזר הקושי' של שע"ד, לזאת נ"ל לומר דבר חדש, דבביטול הגט לא שייך מפ"כ כלל, לפי מה שכ' הרשב"א בחידושיו לגיטין דף פ"ג בסוגיא דאומר אמרו לעדים שיכתבו, ולעדים ויחתמו דכשר, ולא הוה עד מפי עד, משום דחד לא מהימן, אבל תרי דמהני לומר שהבעל צוה לפלוני ופלוני שיכתבו ויחתמו א"צ להעיד הדבר הזה בב"ד, דע"י אמירתם עדיין לא נגמר שום מעשה, רק שאומרים שהבעל צוה לכתוב אין בזה דין עד מפי עד, א"כ נראה דה"ה עדים המעידים שאמרו להם ב' שהבעל ביטל הגט נמי אין בזה דין עד מפי עד, שהרי לא נתגרשה עדיין רק שהעדים אומרים שלא יתנו לה, ומה לי אם אומרים בשם הבעל שצוה לכתוב וליתנו לה, ומה לי אם אומרים שהבעל מותה שלא ליתנו לה בתרוייהו לא שייך עד מפי עד, ואין אנו צריכים בזה הגדת עדים בב"ד, וכיון שאין אנו צריכים בזה הגדה בב"ד לא שייך מפ"כ כלל, דהא דבעינן הגדה בפה ולא מפ"כ, הוא רק במקום דבעינן הגדה בב"ד, אבל בביטול הגט דלא בעינן הגדה בב"ד לא בעינן מפ"כ כלל אלא דברים:

ידידו הדו"ש ארי' ליב אלגאזי אבד"ק יענדואווע.

תוכן העניינים

דברי ישעיה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה