דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי ירמיה לעוו
פרק ח · הלכה ד
ולפי שראיתי שיבוש גדול בכל הספרים וכו' וספר שכתבנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל כ"ד ספרים שהיו בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיה פעמים רבות כמו שהעתיקו ועליו סמכתי בס"ת שכתבתי כהלכתו. והנה בן אשר היה מחכמי טבריה מבעלי המסורה ועי' בראב"ע בפרשת תרומה על תיבת תיעשה המנורה וז"ל ראיתי ספרים שבדקו חכמי טבריה ונשבעו ט"ו מזקניהם שג' פעמים הסתכלו בכל מלה וכל נקודה וכל מלא וכל חסר וכו' עכ"ל:
ועי' בס' מגדול עוז בפ"ב מהל' יו"ט הי"ב וז"ל ויש אומר לא נפלאת היא שהגיעו לידו שהרי זכה לבוא בידו מן הנוסחאות שנכתבו בימי חכמי התלמוד בגלילות כס"ת שלנו וגם במקרא ס"ת שהיו מגיהין ממנו בעזרה המכונה לבן אשר וכו' עכ"ל ופי' נראה המכונה בטעות לבן אשר דכנודע היה חכמי טבריה אחרי סתימת הש"ס הרבה שנים בימי הגאונים והנה כאן לא כתב רבינו שהיו מגיהין ממנו בעזרה אולי ידע בעל מגדל עוז מספר שבא אח"ז ליד רבינו ובס' מגדל עוז הביא שהיה ביד רבינו ס"ת מעזרא עיי"ש ועי' במגדל עוז פ"ח מהל' סנהדרין ה"ב ובמ"א כתבתי בזה: