דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי ירמיה לעוו
פרק ח · הלכה ג
ספר שאינו מוגה במלא וחסר אפשר לתקנו וכו' אבל אם טעה בריוח הפרשיות וכתב פתוחה סתומה וכו'. או שהפסיק והניח פנוי וכו' או ששינה צורות השורות הרי זה פסול ואין לו תקנה אלא לסלק את כל הדף שטעה בו. ועיין בכ"מ והנה מה שנראה לענ"ד לחלק בין מלא וחסר לפתוחות וסתומות וכיו"ב כשהם בטעות עי' לעיל פ"ד הל' י"א שכתב אבל אם כתב וכו' או שכתב פרשה פתוחה סתומה וכו' או שכתב השורה וכו' הרי זה פסול ואין בו קדושת ס"ת כלל אלא כחומש מן החומשין שמלמדין בו התינוקת עכ"ל:
ונראה ממ"ש שאין בו קדושת ס"ת דבמה שכתבו בדרך הזה שלא ככתיבת ס"ת הוציאו מקדושת הס"ת בתחילת מחשבת לשם ס"ת והקדישו לזה ונראה לרבינו לחלק באם הוסיף או חסר לשונה מפתיחה לסתימה או לשירה דהוספה וחסרון טעות הוי מצ"ע וע"י הטעות אין מוציאו מידי קדושת ס"ת משא"כ כשכותב פתוחה תחת סתומה או כשירה דהוי כדבר אחר ועי' בפ"ק דמס' זבחים דמינו מחריב דף ג' ע"א דפתוחה במקום סתומה הוי שנוי וכדבר אחר אבל טעות בהוספה וחסרון לא מקרי שנוי שאינו בפ"ע כלום ובמס' שבת ק"ג ע"ב דאיתא יגנז לא נאמר מחסר ומלא ולעיל בפ"ז צ"ל ואין בו קדושת ס"ת וכו' קאי על שאר דברים שכתב שם ולא על מלא וחסר וצ"ע בזה והנראה כמ"ש דטעות שמשוי להענין כבלתי מובן על שאינו מענינו לא שייכא עקירת קדושת ס"ת אבל פתוחה וסתומה אינו מבלבל הענין או כשירה וכיו"ב שייך לומר ביותר דהוי כתיבה לדבר אחר ולא לס"ת ושייך עקירת הקדושה ועי' להלן בפ"י ה"א ומ"ש שם: