דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי ירמיה לעוו
פרק ב · הלכה יא
הכותב תפילין בכתב ידו או שלקחן מן המומחה או משאר אדם ובדקן והחזירם לעורן לעולם אינו צריך לבדקם פעם אחרת אפי' לאחר כמה שנים כל זמן שחיפויין שלם הרי הן בחזקתן ואין חוששין להן שמא נמחקה אות מתוכן או שניקבה הלל הזקן היה אומר אלו משל אבי אימא. בתוס' במסכת מנחות דף מ"ב בד"ה תפילין בשם מכילתא לב"ה צריך בדיקה לי"ב חודש ולב"ש א"צ בדיקה ושמאי אמר אלו תפילין של אבי אימא ועי' בשו"ע סי' ל"ט עיי"ש. ולמ"ש בשם התוס' וכמ"ש שכן דעת רבינו דהבדיקה גנאי א"כ אין להחמיר בזה ושאני מציצית דצריך בדיקה בכל עת עי' בסי' ח' ורבינו כתב כ"ז שחפויין שלם וכו' אף דמצינו בעלמא בחזקת שהן קיימין במסכת גיטין בפ"ג מ"מ על חזקת קמייתא בלבד לא היה לסמוך אם לא כיון דחפויין השומר שלם קיים מסתמא נשמר הפנימי ג"כ. וא"כ היה נראה מדבריו דבלא"ה היה צריך בדיקה וצע"ק. ועי' בפ"ה ה"ט במזוזה עיי"ש: