דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי ירמיה לעוו
פרק ב · הלכה י
הלוקח תפילין ממי שאינו מומחה צריך לבדקן לקח ממנו מאה קציצות בודק שלש קציצות או שתים של ראש ואחת של יד או שתים של יד ואחת של ראש אם מצאם כשירים הוחזק זה האיש והרי כולן כשירים ואין השאר צריכין בדיקה ואם לקחם צבתים צבתים כולן צריכין בדיקה דחזקת צבתים מאנשים הרבה לקחם. ומקורו ממס' עירובין כמ"ש בכ"מ ולא הביא רבינו מאי דאיתא במס' מנחות דף מ"ב ע"ב תפילין יש להן בדיקה ואין נקחין אלא מן המומחה וברש"י שמא לא עיבדן לשמה. ובתוס' בד"ה תפילין כתבו שגנאי לסתרן עיי"ש. ונראה לפרש דשאני ממזוזה דבתפילין מבטלן בסתירתם מקדושתם שאינן בכלל תפילין עוד משא"כ במזוזה דנשארה בקדושתה כמקודם:
והנה אף שלא הביא רבינו האי ואין נקחין אלא מהמומחה הוי בכלל דבריו. דהנה מ"ש בתוס' דמשו"ה לכתחילה אין נקחין אלא מהמומחה אף דאפשר בבדיקה משום דהוי גנאי לבדקן ע"י סתירה מובן בזה סוגיא הגמ' במסכת עירובין המובא בהלכה זאת דאיתא שם והתני רב כהנא בתפילין בודק שתים וכו' הא מני רבי דאמר בתרי זמני הוי חזקה וכו' עיי"ש:
דיקשה לכאורה דהרי שייך לומר רוב המצוין אצל מצות מומחין הם כמו בשחיטה ועי' ברא"ש בסוגיא דשולח אדם ירך לנכרי ובתוס' במס' מנחות מ"ב ע"ב בד"ה ואין עיי"ש. ועל כרחך משום רובא דאיכא לברורי מבררין וא"כ גם בחזקה נאמר כן ומאי מהני שמצא ג' כהלכתן. והנה י"ל משום טירחא כדאיתא במסכת פסחים בפ"ק דלא אמרינן דצריך לברורי וי"ל משו"ה שינה רבינו לשון הגמ' וכתב לקח ממנו מאה קציצות וכו' אבל א"כ כשהיו רק ד' נאמר דצריך לבדוק:
וי"ל דכמ"ש ברש"י דבדיקה שמא לא ידע וא"כ להטעם דרוב המצוין מומחין משום חזקת כשרות לא שייך בכה"ג דשמא לא ידע וצ"ל דשאני בשחיטה דמפורסם הבקיאות ביותר וי"ל דאם בודק ג' וחזינן בקיאות אמרינן על כולמו דהוי בכלל רוב המצוין וכו' כיון דהוי בקי וידע שייך חזקת כשרות ומדידע מחסרות ויתירות בקי ג"כ בעבוד לשמה עי' בתוס' שם. אבל יותר אל יבדוק אף דהוי איכא לברורי משום כמ"ש בתוס' דהוי גנאי לסתור אותם ובכה"ג לא אמרינן איכא לברורי מבררין. ולפ"ז הבדיקה דמשוי לחזקה מביאו שיהיה בכלל רובא דמומחין וא"כ בהאי דבודקין ג' וכו' נכלל האין נקחין אלא ממומחה דכמ"ש בתוס' דהוי משום גנאי. עם כל זה יקשה למה לא כתבו רבינו בפירוש האי דאין נקחין וצ"ע:
אמנם זה שכתבתי דאם מוחזק בבקיאות בחסרות ויתירות הוי חזקה ג"כ על עיבוד לשמה לא נראה כן במס' עירובין דאי' דבעי דאתמחי בשל יד ובשל ראש עיי"ש ולא מהני ידיעתו בזה לזה. וצ"ל כמ"ש בתוס' במסכת מנחות שם דעיבוד לשמה מפורסם ביותר עיי"ש. וע"ע בירושלמי פ"י ממס' עירובין ה"א אם מהני בצבתיו בדיקת אחד משלשה צבתים עיי"ש: