דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי ירמיה לעוו
פרק יב · הלכה יט
אין שם כהן עולה ישראל ולא יעלה אחריו לוי כלל. בגמרא אין שם כהן נתפרדה החבילה שני פירושים ברש"י לפי השני קורא ישראל קודם ולפי' הראשון כמ"ש רבינו דאין הלוי קורא אחרי ישראל. ועיין בחי' הר"ן שם עיי"ש:
ולכאורה יש להבין למה לא תיקנו משום אתו לאנצוי להקדים הלוי לישראל והנה לדעת רבינו שאין קורא הלוי אחר ישראל עי' בחי' הר"ן שלא יחזיקוהו לכהן כדאיתא במסכת כתובות מוחזקני שהוא כהן שקרא ראשון בחזקת כהן או וכו' שקרא אחריו לוי עיי"ש. וכתב שם אבל איני יודע למה לא יקרא ראשון וראיתי מי שכתב דאינו קורא כלל עיי"ש. ולרבינו קורא לתחילה אבל התקנה לא הוי שיקרא ראשון וצ"ע למה לא תיקנו אף בזה. ונראה דמשום אתו לאנצוי בלבד היכא דלא שייך וקדשתו לא תיקנו. ואולי כדאיתא שם דוקא שבתות וכו' דשכיחי רבים עיי"ש. וכמו"כ ברבים לא שכיח שלא יהיה ג"כ כהן ולכן בליכא כהן במעטים לא תיקנו דלא שייך אתו לאנצוי כדאיתא שם וצ"ע. ועיין לבוש בסימן קל"ה סעיף ח' עיי"ש:
אין שם לוי כהן שקרא ראשון חוזר וקורא הוא עצמו פעם שנית במקום לוי וכו'. בתוספות במסכת גיטין נ"ט ע"ב בד"ה כי דאם אין בביהכ"נ רק כהנים אחד קורא במקום שבעה ועל כל פרשה יברך לפניה ולאחריה עיי"ש. ובמרדכי במסכת מגילה שאין כהן קורא אחר כהן ובעיר שכולה כהנים כהן אחד קורא וכו' אלא שבירושלמי במסכת גיטין עיר שכולה כהנים ישראל קורא ראשון מפני דרכי השלום עיי"ש. ומובא בב"י בסימן קל"ה ועיין מ"ש לעיל דעשה דשלום דחמירי דוחה כבוד התורה לדעת הרבה וכמו כן וקדשתו אף לדעת דס"ל דהוי דאורייתא. ורבינו לא הביאו ונראה כיון דדעתו דרק בשוין הקדימה לכהן לת"ח כמו כן אין להקדים לישראל לכהן דדעתו וקדשתו דאורייתא. ובשו"ע בסי' קל"ה סעיף י"ב בכולה כהנים יקרא כהן אחר כהן עיי"ש. ויש להבין למה דוקא בכולה כהנים בכ"מ שיש ז' כהנים נקרא לכולמו משום וקדשתו שהרי האחרים ג"כ בכבוד כדאיתא בגמ' ומי אחריהם וכו' ולוי אחרי הכהן נראה ג"כ משום כבוד ופגם לא שייך כיון שלא יקרא לישראל רק כהנים כמ"ש ברשב"א מובא בב"י שם. ודוחק לומר משום היוצאים והנכנסים והנה י"ל דא"כ נבטל לעולם הקריאה לישראל דשכיחי ברבים דתיקנו כן ז' כהנים וצ"ע למאן דס"ל וקדשתו דאורייתא. ועיין בהגהות מיימוני כאן: