דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי ירמיה לעוו
פרק יב · הלכה י
מימות עזרא נהגו שיהיה שם תורגמן מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה כדי שיבינו ענין הדברים וכו'. ולשון מנין לתרגום וכו' שמובא בכ"מ בשם ירושלמי היה נראה מדינא ולא ממנהגא ובמסכת סופרים פי"ח ה"ד ומן הדין הוא לתרגם לעם לנשים ולתינוקות כל סדר ונביא של שבת לאחר קריאת התורה וזו היא שאמרו בשבת מקדימין לבוא ומאחרין לצאת מקדימין לבוא כדי לקרות ק"ש כותיקין עם הנץ החמה ומאחרין לצאת כדי שישמעו פירוש של הסדר וכו' עיי"ש. ועיין בתוספות מגילה כ"ג ע"ב בד"ה לא שנו שכתבו על מאי דאיתא שם לא שנו אלא במקום שאין תורגמן. וע"כ אנו סומכין שאין אנו מתרגמין הפטורות שבכל השנה וכן הפרשיות עכ"ל. ועיין בטור בסי' קמ"ה שכתב כמו כן והביא ירושלמי ממה דאנן חמי רבנן נפקי לתעניתא וקרא ולא מתרגמין הדא אמרה שאין התרגום מעכב עיי"ש: