דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי ירמיה לעוו
פרק ג · הלכה יא
היו לפניו שתי תפילות של מנחה ושל מוספין מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל מוספין. ויש מי שמורה שאין עושין בציבור כן כדי שלא יטעו. במס' ברכות כ"ח ע"א להת"ק מתפלל של מנחה תחילה שתדירה ולר' יהודה של מוסף שהי' מצוה עוברת וברש"י מתפלל של מנחה מאחר שהגיע זמנה כדי להקדימה בתחילת זמנה שלא יקרא פושע גם עליה. ואח"כ של מוספין הואיל וזמנה אינו עובר דהא אמרי רבנן ושל מוספין כל היום שזו מצוה עוברת ר' יהודה לטעמיה דאמר עד ז' שעות ותו לא עכ"ל:
והנה בגמ' איתא משום תדיר ולמה פי' ברש"י משום כדי להקדימה ושלא יקרא פושע וכו' ונראה דכמ"ש בתוס' בד"ה הלכה דמשו"ה ביו"כ א"צ להקדים מנחה משום דוקא באין שהות וצריך להתפלל שניהם ביחד שייך תדיר אבל אם בלא"ה אינו מתפלל השתא מנחה לא שייך תדיר עיי"ש. ולכן כתב ברש"י כדי להקדימה משום שיהוי מצוה ושלא יהיה נקרא פושע וא"כ זמנו עתה וממילא שייך תדיר. ועי' ברא"ש בשם הירושלמי לחלק בין יש שעות לא כבבלי וגם מה שיש מחלקים בין מנחה גדולה וקטנה עיי"ש. והנה ר' יוחנן אמר מנחה קודמת והוא האומר שלאחר ז' נקרא פושע וי"ל משו"ה כתב רש"י שיקדים שלא יקרא פושע ורבינו שכתב ויש מי שהורה וכו' וכמ"ש בכ"מ ביוה"כ דמצוי כן עיי"ש. וא"כ נראה שאינו סובר כדעת תוס' הנ"ל. אמנם מ"ש ברש"י כדי להקדימה וכו' לכאורה כמ"ש לעיל דיש קדימה למנחה קטנה לגדולה ולא שייך שיהוי מצוה בזה וא"כ יהיו דברי רש"י נאמרים רק במנחה קטנה. ואולי בכה"ג דיו"כ עבור כי מתפללים כל היום שייך אתי למפשע שיעבור זמן המנחה והוי כמו סעודה גדולה וכיו"ב וצ"ע: