דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי ירמיה לעוו
פרק ב · הלכה טו
כל ימות (השנה) [הגשמים] אומר בברכה שניה מוריד הגשם וכו' מאימתי אומר מוריד הגשם מתפילת המוספין של יו"ט האחרון של חג וכו'. ובכ"מ בשם הירושלמי א"כ יזכיר מערב ומשני לית כל עמא תמן כלומר ונמצא זה מזכיר טל וזה גשם עיי"ש. ובמסכת תענית דף ג' ע"א תנא בטל וברוחות לא חייבו החכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר ודף ב' ע"ב בגשם לר' אליעזר לפיכך אם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר עיי"ש. ובב"י או"ח בסי' קי"ד עיי"ש. ונראה דזה שגזרו על שנוי מטבע למען כל ישראל יתפללו בנוסחא אחת ולא יתערב דבר אחר בהם. ונראה דוקא בתפילת חובה הקפידו שיהיה בשוה לכל ישראל כי כולמו יחד יתפללו על דבר ודרך אחת כאיש אחד וכל התפילות עבור הכלל כולו יצאו כמ"ש רז"ל לעולם לשתוף אדם נפשיה בציבורא אבל בתפילת רשות והוי כתפילה על צרכי הפרטי שהמה לפי צורך כל איש ואיש ובזה אשר יש לחלק בין האי דנאמר לבין מ"ש בירושלמי ואם יוכל להוסיף בתפילתו ולחדש דבר דאיתא בגמרא נראה ג"כ בכה"ג וצ"ע בזה האחרון שכתבתי. ועיין במג"א בסי' קי"ד ס"ק א' שכתב בפי' הירושלמי משום שלא יהיה אגודות אגודות עיי"ש. ובב"י שם מובא במג"א ס"ק ב' אפי' המתפלל בביתו והדר במקום שאין ביהכ"נ לא יזכיר עד שיזכירו בכ"מ ושייך מ"ש לעיל: