אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי ירמיה לעוו

פרק ה · הלכה כה

הלכה יב

סוכה שאולה כשירה וכן הגזולה כשירה כיצד אם תקף על חבירו והוציאו מסוכתו וגזלה וישב בה יצא שאין הקרקע נגזלת וכו'. ובהגהות מיימוני בשם ירושלמי דמפרש גזולה דלמעוטי בכה"ג דנכנס בסוכה של חברו שלא מדעתו נגד הבבלי עיי"ש ובשו"ע בסי' תרל"ז דלכתחילה לא ישב ובדיעבד יצא. ועי' ברשב"א ור"ן דלא הוי בכלל מצוה הבאה בעבירה משום דאין קונה אותה והנה למאן דס"ל מהב"ב מדרבנן יש להבין אבל למאן דס"ל מדאורייתא יש לעיין בהאי חלוקא משום דאין קונה דמ"מ בעבירה עשה ורק במדרבנן י"ל בכה"ג לא החמירו שלא עשה עבירה קיימת וא"צ לקנין בהמצוה שימצא בה ובכפות תמרים הקשה דשואל שלא מדעת גזלן וראוי לומר תפסת מועט תפסת דרק שאלה (נתמעטה מלך) [נתרבה מכל האזרח] משא"כ בשואל שלא מדעת עיי"ש. ונראה כיון דא"צ דוקא לכם לא הוי אלא משום מהב"ב אלא דלפ"ז אפי' בגוזל סוכה המטלטלת לא יהיה אלא משום מהב"ב ויהיה מוכח מהב"ב דאורייתא ולפ"ז כיון דלא שייך בשאינה נגזלת מהב"ב גם שואל שלא מדעת יוצא אלא דלפ"ז יש להבין כמ"ש אם מהב"ב מנ"ל לחלק בין עשה דבר שקונה אותו או לא וצ"ע בכל זה:
וברש"י סוכה כ"ז ע"ב בד"ה כל אזרח בישראל ישבו בסוכת כתיב דמשמע סוכה אחת לכל ישראל שישבו בזה אחר זה ואי אפשר שיהא לכולן דלא מטי שוה פרוטה לכל חד אלא ע"י שאלה עכ"ל. ועי' בתוס' שם הנה פי' שלא נאמר דקרא מיירי בשותפות דלא שייך שותפות לכל ישראל ועי' בריב"ש בסי' שמ"ז עיי"ש:
והנה לכאורה בשאין לשום אדם שוה פרוטה וא"כ לא הוי לשום אדם וכל המחזיק בראשונה זכה בה אלא למ"ש דבחצי פרוטה איסור דאורייתא משום חצי שיעור למאן דס"ל דאורייתא ולמאן דס"ל בכל דבריו חצי שיעור מתורה אבל למאן דלא ס"ל כן א"כ לכל המחזיק שלו אלא דמכל זה מוכח ביותר דאם המחזיק בראשונה זכה הבאים אח"ז על כרחך משום שאלה יצאו ואם אסור מטעם חצי שיעור מהאי טעמא צריך לומר שאלה ואם דילמא במתנה ע"מ להחזיר נראה דע"ז א"צ לקרא דכל האזרח ועל כרחך לשאלה:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה