אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי ירמיה לעוו

פרק א · הלכה ו

הלכה ה

הרחיב את הקצר וקצר את הרחב פסול. בגמ' ר"ה דף כ"ז ע"ב הפכו ותקע בו לא יצא א"ר פפא לא תימא דאפכיה כי כתונא אלא שהרחיב את הקצר וקיצר את הרחב מ"ט כדר' מתנה דאמר ר' מתנה והעברת דרך העברתו בעינן וברש"י והעברת דרך העברה כדרך שהאיל מעבירו בראשו בבהמה מחיים עכ"ל. ונראה שרש"י רצה לפרש בלשון העברה האיך נכלל דרך העברתו ועם כל זה נראה שאין נכלל בלשון אלא מדרך אסמכתא כדרכם ז"ל וא"כ עלינו להבין מה אשר הביאו לומר שצריך שיהיה דרך העברתו. ובמס' סוכה מ"ה ע"ב כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן שנא' עצי שיטים עומדין תנ"ה עצי שיטים עומדין שעומדין דרך גדילתן עיי"ש וא"כ יש לנו מקרא על כל המצות ולמה בשופר מקרא מיוחד דוהעברת. ונראה דבהעברת וכמ"ש ברש"י סמך אחר מיוחד לזה בשופר דבמס' ר"ה דף ט"ז ע"א אר' אבהו למה תוקעין בשופר של איל אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאלו עקדתם עצמכם לפני והנה כנראה עבור כי האיל נקרב תמורת יצחק לכן לזכרון על רצון יצחק אבינו ע"ה שרצה להקריב עצמו הנכלל בלשון עקידה על כי היה מוכן להקרב. ונראה כי בדמיון האיל בקרניו להעיר על רעיון נשגב וזה עיקר הקרבן והוראתו. והנה במקרא קודש נאמר וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו וברש"י והנה איל מוכן היה לכך מששת ימי בראשית עכ"ל. ועי' במס' אבות עיי"ש. תחת בנו וכו' על כל עבודה שעשה ממנו היה מתפלל ואומר יה"ר שתהיה עשיה כבני כאלו בני שחוט כאלו דמו זרוק כאלו בני מופשט כאלו בני נקטר ונעשה דשן עכ"ל:
ועי' מ"ש ברמב"ן ויקרא ובס' תורת העולה להרמ"א ז"ל בטעמי הקרבנות עיי"ש. והנה תכלית כל מעשי המצות על הוראה פנימית ויעוד האדם להשתעבד כל תאות וכוחות נפשו לפני ה' וכמ"ש במ"א כי לכן יקראו קרבן וזבח על ב' הוראות אשר בהם ישתעבד אדם כוחות גופו ונפשו לה' אם להסיר מנפשו תאות האסורות הנכלל בלשון זבח וגם המותרים להעלותם לה' כמ"ש ואכלת וכו' לפני ה' אלוקיך הנכלל בלשון קרבן כי יקריבם לפני ה' יתעלה אלה הוראות פנימית בקרבן. ועיקר הקרבן במחשבה הפנימית וקרבן תמיד לפני ה' בכל מעשינו ואות נפשינו אשר הקרבן יעורר אותנו ע"ז ועי' מ"ש בחינוך במקרא ועצם לא תשברו בו מה שיפעלו המעשים על רושם לבבינו עיי"ש נכבדות ידבר נעימות בימינו:
ועיין ברשב"ם אחר נאחז בסבך בקרניו כלומר אחרי כן ראה את האיל מדי עברו נאחז בסבכי היער חשב בלבו ודאי זה המלאך בא בשליחתו של הקב"ה וזימן לי איל תחת בני ולכן נאחז בסבך שאוכל לקחתו ולהקריבו וכן קדמו שרים אחר נוגנים ושבו העבים אחר הגשם. ואח"כ בא הגשם וכן ואחר באו משה ואהרן כולם פירושם אחרי כן עכ"ל ועי' בראב"ע שם עיי"ש:
הנה בהסבכת האיל בקרניו וכמ"ש ברש"י מששת ימי בראשית על כונה זאת כי היה מיועד להורות כי הקרבה לא תהיה באדם כעע"ז כי אם הבהמה תמור האדם כנאמר שם ויקרב וכו' תחת בנו בהוראה הפנימית אהבת נפשו עבור ה' וכמו כל המצות על הוראה הפנימית והקרבן על שעבוד נפשו וגופו וכוחותיו לה' ולכן האיל בקרניו מזכיר בעקידת יצחק וכי מרצון ה' להקריב איל תחתיו וכמו האיל תמור נפש האדם בהוראתו כן השופר בתרועות מלך בקבלת מ"ש וכמ"ש רז"ל אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות ועי' בעקרים מאמר א' שנכלל בהם ג' עיקרים הראשים יסודי הדת עיי"ש ותקיעות שופר בהוראתו הפנימית כמו הקרבן ולמען להזכיר בדמיון האיל בחייו כאשר היה נסבך בקרניו אשר היה הוראה על קרבן תמור האדם ולכן יהיה בדמיון כאשר היה בחיים וכמ"ש ברש"י כדרך שהאיל מעבירו בראשו בבהמה מחיים עיי"ש כנ"ל ונרמז על דמיון הסבך האיל בקרניו כי זכרון הסבך האיל לקרניו יעלה לזכרון לנו על ההוראה על קרבן תחת נפשו המפורש שם וזה יעלה לנו בתקיעת השופר:
ובדברי רש"י לפי פשוטו כתב כן לתרץ דלא נוכל ללמוד מדרך גדילתן מעצי שיטים הנ"ל דבאמת הוי בהאיל דרך גדילתו להיפוך בהרחב למטה ובהקצר למעלה אלא בדרך העברתו כמ"ש ברש"י שהאיל מעביר ראשו בבהמה מחיים הוי בהקצר למטה בבהמה והרחב למעלה:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה