אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו

פרק כא · הלכה ט

הלכה ז

אין רוכבין על גבי בהמה בשבת גזירה שמא יחתוך זמורה להנהיגה ואין נתלין בבהמה ולא יעלה מבעוד יום לישב עליה בשבת ואין נסמכין לצדי בהמה וצדי צדדין מותרין עלה באילן בשבת בשוגג מותר לירד במזיד אסור לירד ובבהמה אפי' במזיד ירד משום צער בעלי חיים וכן פורקין המשוי מעל הבהמה בשבת משום צער בעלי חיים. ובהמ"מ וכתב רבינו ובבהמה אפי' במזיד ירד ודבריו נראין הן ומתבארין מן הדינים הבאים עכ"ל:
ונראה דרבינו הוציא מירושלמי במס' ביצה שם פ"ה ה"ב מפני מה אמרו היה רוכב ע"ג בהמה אומרים לו רד וכו' תנא ר' אחא בר פפא קומי ר' זעירא שנייא היא שהוא מצווה על שביתת בהמה כמוהו למען ינוח שורך וחמורך כמוך עיי"ש וברא"ש פ' משילין אין רוכבין וכו' ירושלמי לפי שהוא מצוה על שביתת בהמה ועי' בב"י בסי' ש"ה שהקשה דחי נושא את עצמו ועי' מ"ש ע"ז ועי' בשעה"מ כאן בזה ובמג"א בסי' ש"ה ובסי' רמ"ו עיי"ש אבל כנראה לדעת רבינו אין דברי הירושלמי נאמרים בטעמים דאין רוכבין דלא שייך משום שביתת בהמה דחי נושא א"ע אלא בירושלמי אומרים לו רד נאמר כהאי דאי' בבלי עירובין ק' באילן שהביא רבינו כאן ולא יעלה וכו' עלה וכו' במזיד אסור לירד וכו' ובירושלמי מחלק בין אילן לבהמה דבבהמה דשייך צער בע"ח שיהיה על הבהמה כל היום למשא דהוי צער גדול ומבטל למען ינוח וכמ"ש בתוס' שבת קכ"ב ע"א בד"ה מעמיד עיי"ש ונמצא מקור מ"ש רבינו בבהמה משום צער בע"ח ופי' בירושלמי שהקשו עליו דבירושלמי לא נאמר זה לדעת רבינו על אין רוכבין אלא על למה ירד ומיושב מה שהקשו דלירושלמי הוי דאורייתא ובמשנה נמנה בין השבותין:
ועי' במג"א בסי' רע"ה ס"ק ה' על קושית מהרי"ל דב' יהיו מותרים לרכוב כמו שם בקריאה לאור הנר עיי"ש מ"ש ע"ז ובס' תוספות שבת ס"ק ד' שם:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה