אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו

פרק יט · הלכה כ

הלכה ח

מותר להתעטף בטלית שיש בשפתותיה מלל אע"פ שהן חוטין ארוכין וכו' לפיכך היוצא בטלית שאינה מצויצת כהלכתה חייב מפני שאותן החוטין חשובין הן אצלו ודעתו עליהן עד שישלים חסרונן ויעשו ציצית וכו'. ועי' במרכבת המשנה שעמד ע"ז למה לא כתב רבינו דבנפסק בכרמלית מותר משום כבוד הבריות עיין מ"ש ע"ז:
ונראה לומר דהנה במס' מנחות דף ל"ז ע"ב וכו' איפסק וכו' א"ל אי אמרת שדיתיה והא אמר מר גדול כבוד וכו' בלאו דלא תסור וא"ד וכו' מאי דעתיך למשדיה והאמר וכו' גדול כבוד הבריות וכו' והא וכו' בלאו דלא תסור ה"נ כרמלית דרבנן ויש להבין בלישנא קמא מאי השיבו בלאו דלאו תסור וכי לא ידע דכרמלית הוי מדרבנן. ונראה דהנה עי' במרדכי מובא במג"א בסי' י"ג ס"ק ח' אע"ג דללבוש בגד בלא ציצית איסור דאורייתא מ"מ שרי דלא אמרה התורה לא תלבש בגד בלא ציצית אלא מ"ע להטיל בו ציצית וכיון שאין יוכל להטיל בו ציצית בשבת אין עובר ולא הוי אלא איסור דרבנן דכבוד הבריות דוחה אותו עיי"ש ולכאורה סברת המרדכי מוכח דאל"כ האיך מצינו ידינו דלית לן תכלת והאיך לובשין בגד באיסור בלי תכלת והוי בקום ועשה דאין ביד החכמים לעקור אלא כיון (דאסו') [דאין] לנו תכלת ממילא הוי כאי אפשר ולא הוי בכלל איסור וכמ"ש במרדכי ומצאתי כן בס' ישועות יעקב בסי' הנ"ל:
אמנם לדעת רבינו בלתי מוכרח לומר ויש לחלק בין האי דאין לנו תכלת לנפסקו בשבת והוא בלא ציצית כלל עי' בפ"א ה"ה מהל' ציצית אע"פ שאין אחד מהן מעכב את חבירו אינן שתי מצות אלא מצות עשה אחת אמרו חכמים הראשונים והיה לכם לציצית מלמד ששניהם מצוה אחת עיי"ש ונראה דהוי מצוה אחת ובקיים אחד קיים המצוה ומשלימות המצוה למובחר הוי בשניהם ובריב"ש שהבאתי שם מפרשו לענין מנין הוי מצוה אחת עיי"ש ועכ"פ ודאי עדיף באי אפשר לקיים שניהם שיקיים אחת מלא יקיים כלל כדאמרינן במס' מנחות בפ' התכלת ענשיתו אעשה ויש להביא את עצמו לידי חיוב לקיים מצות הציצית כמ"ש ז"ל ומשו"ה אף שאין לנו תכלת מקיימין בלבן כיון שאין מעכבות זה את זה ועדיף מאם נבטל המצוה מכל וכל משא"כ בנפסק בשבת שלא יקיים המצוה כלל אין הכרע מזה לומר שיוכל ללבשו מבלי ציצית משום דאי אפשר לתקן אותם וא"כ בלתי מוכרע לרבינו לומר כדעת המרדכי ולמ"ש במס' שבועות דף ל' ע"ב מובא במג"א כדמוכח בסוגיא שם דוקא בגנאי גדול כבוד הבריות דוחה דאורייתא עיי"ש ולפ"ז י"ל דללישנא קמא אף דכרמלית דרבנן מ"מ ללבוש בגד בלי ציצית איסורא דאורייתא וללישנא בתרא כדעת המרדכי דלא הוי בכלל איסור אלא בכלל מצוה באפשר לקיימה:
אמנם מ"ש במרדכי דבר אשר יש בו לספק בכל מצות בלעדי זאת כמו מזוזה וכיו"ב ולעיל בפי"א מהל' ברכות הט"ז כבר כתבתי בזה בענין ברכה דנפק"מ באם נלמד מקודש הלולים או כמסקנה סברה דאסור ליהנות בעה"ז בלי ברכה וכאלו גוזל להקב"ה ומועל כדאי' בריש כיצד מברכין עיי"ש מטעם קודש הלולים הוי הברכה מצוה אבל מטעם מעילה ואסור ליהנות הוי בלא בירך איסורא ונפק"מ באונס וכיו"ב כמ"ש שם ובירושלמי ריש כיצד מברכין כתיב לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה הנהנה כלום מן העולם מעל עד שיתירו לו המצות ובמפרש תרומות ומעשרות וברכות השייכין לכל מין שהן פדיונן והם שיתירו לו עיי"ש והנה זה נוכל לומר בבגד וכיו"ב דהמצוה המתיר אותו ומוציאו מידי מעילה אף דברכות דרבנן מ"מ זה עד שיתירו לו הוי לענין מצות דאורייתא עכ"פ לומר מדאורייתא כן וא"כ הוי בכלל איסורא לפ"ז (ולכאורה נראה דמדרבנן על כרחך גם להמרדכי בכלל איסורא כמ"ש שם דמשו"ה צריך לכבוד הבריות וכרמלית דרבנן הרי בלא"ה אפי' בביתו כיון דלא הוי בכלל איסור ומצוה אי אפשר לקיימו ועל כרחך מדרבנן בכלל איסור ולמה מדרבנן בכלל איסור ומהתורה בכלל מצוה) ומשו"ה נראה דעת רבינו כלישנא קמא דהוי בכלל איסורא טלית בלי ציצית ומשו"ה לא הביא האי דבכרמלית דמותר משום כבוד הבריות דלדעתו איסור טלית בלי ציצית דאורייתא עליו כן נראה לענ"ד לומר ועיין בשו"ת ריב"ש בסי' שמ"ז מ"ש לחלק בטלית בשותפות לאתרוג דבעי כולו לכם ונראה מדבריו דהוי בטלית בלי ציצית בגדר איסור ולא במצוה בלבד כדעת המרדכי עיי"ש:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה