אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו

פרק יח · הלכה ב

הלכה א

יין כדי רובע ואם היה קרוש בכזית. בירושלמי בפ"ח ה"א איתא תני יבש כזית דברי ר' נתן רבנן דקסרין וכו' בשם ר' יוחנן אתיא דר' נתן כר' שמעון כמה דאמר ר"ש ברביעית כן ר"נ אמר ברביעית כשיקרש יהיה בו כזית:
ובקרבן העדה הקשה על רבינו שכתב קרוש בכזית דהרי לפי הירושלמי ר' נתן כר' שמעון דאמר בצלול עד רביעית ואנן לא קיי"ל כר"ש כמוזכר ביין כדי רובע וכו' וכתב דנראה כדעת התוס' במס' שבת ע"ז ע"א בד"ה ועוד לאביי ורב יוסף בעינן רביעית חי ולא מזוג עיי"ש ולא אבין כונתו דהרי בתוס' כתבו כן לאביי ור' יוסף בפי' המשנה דאיתא מזיגת כוס הכונה רביעית יין ולירושלמי רק לר"ש הוי כן והנכון כמ"ש במרכבת המשנה דלמסקנא דאמר אביי אבל יין דקליש כזית יותר מרביעית וכי מפיק פחות מכזית לחייב וכו' ועם כל זה לר"נ אלא בכזית חייב ועל כרחך דבחשיבות תליא ובעינן כזית כמו דאמרינן לעיל ברובע רביעית לרבא עיי"ש אלא דעם כל זה יש להבין דלפ"ז למה לומר שאם יקרש וכו' מצד כזית יהיה מספיק לומר לחייבו בהוצאה דהרי חזינן בקרוש אין תליא ברביעית כלל ונראה לפ"ז דלמסקנא בלתי תליא באמת בהאי אם יש בו רביעית בקרוש דדוקא בדם נבילה דבעי רביעית שאם יקרוש יהיה כזית משום דעיקר שיעורו כזית כבשר נבילה אבל ביין לא נאמר להיפוך דכזית משום רביעית אלא דחשוב בפני עצמו:
אמנם לא נראה לומר כן דאם בקרוש משוינן כאוכל הרי שעורו כגרוגרת ועל כרחך אזלינן בתר שעורא דמעיקרא ברביעית ומשו"ה צריך לכזית ולפ"ז כזית ברביעית תליא אף למסקנא והנה כמ"ש ברש"י בקרוש בלתי ראוי למזיגה משו"ה צריך רביעית יין בשעורו ויש להבין באמת למה אם נאמר כזית יותר מרביעית לא יהיה חייב בפחות מכזית למ"ש דהכל תלוי בשיעור רביעית:
ונראה דהנה השעורין כזית ורביעית שעורין בעלמא בשאר איסורין מהלכה למשה מסיני והנה בהוצאה דתליא בחשוב ג"כ השעורין בלתי נערכים תמיד לפי השעורין אשר המה מהלמ"מ כגון בראוי למזוג א"צ לרביעית דוקא וכיו"ב וכמ"ש בתוס' במס' יומא דף ע"ט ע"ב בד"ה לומר וכן בירושלמי במס' חגיגה בפ"ב מ"א דף ב' שהכתוב מסרה לחכמים השעורין וכתבתי במ"א בזה שכתב ז"ל שהתורה מסרה השעורין ולחכמים לבחון למה השיעור הזה ולמה הזה:
והנה ביין ימצא בראוי למזוג בצלול ואז ברובע חייב ובקרוש דלא הוי ראוי למזוג וא"כ צריכין לשער חשיבותו מצד השעורין הנערך בהם בכל מקום ובחרו בכזית דהרביעית נכלל בו וחשוב מצ"ע ג"כ וחשיבות יין גדול מחשיבות אוכלין דבגרוגרת ויש ליישב קושית התוס' בד"ה ועוד שהקשו על רש"י שכתב דיין הנקרש אין ראוי למזיגה ולכן צריך רביעית יין דוקא דאם כזית יבש אינו ראוי למזיגה למה חשיב משום שהיה בו רביעית מתחילה מ"ש מגרוגרת שצמקה עיי"ש אבל י"ל דלאו משום רביעית הקדום אלא כמו שהשיעור רביעית בצלול כמו כן כזית ביבש כמו דמצינו בכל האיסורין כן מאי דהוי ברביעית הוי ביבש בכזית ומיושב אף דכזית יותר מרביעית מ"מ אין ראוי למזיגה עוד ולא שייך שעורא דרביעית אלא דשעורא דרביעית משוי ביבש לכזית כמו בכל מקום אלו ב' שעורין נערכים זה לזה וכיון דלא שייך למצוא ביבש שיהיה ראוי למזוג דאז השיעור אחר מוקמינן על שעורן הנערך בהם בכ"מ והאי דבשבת באוכלין בגרוגרת כמ"ש לעיל דצריך חביב טפי כנראה מהנ"ל ועי' עירובין ד' ע"ב ויין חשיב ביותר מאוכלין שעורו קטן ברביעית וכזית ואינו דומה לגרוגרת שצמקה דלית ליה שעורא כלל וכמ"ש לעיל השעורין נמסרים ביד החכמים ומובן שפיר אף אם יהיה כזית יותר מרביעית אין שיעורו אלא בכזית:
והנה לדעת רבינו צריכין לומר כמ"ש ברש"י בקרוש לא שייך מזיגה וצריך רביעית דוקא ויקשה קושית התוס' הנ"ל ולמ"ש נראה ליישב לדעת רש"י ורבינו לפ"ז ביין ג' שיעורין בראוי או ברביעית או בכזית ולמ"ש בכל מקום שלא היה גבול אחר להודיע חשיבותו הניחו החכמים על השיעורין הנערך בהם בכל איסורים וכמ"ש בכל מקום בלח רביעית ביבש כזית וכנראה לא הוי אלו שיעורין מהלמ"מ ואפ"ה המה דאורייתא לחייב משום דנמסר לחכמים מאי דהוי בגדר חשוב ועי' מ"ש לעיל ה"ו בשם הפר"ח עיי"ש ובקרית ספר כתב דכולן הלמ"מ ועי' בתוספות לעיל הנ"ל:

חלב בהמה טהורה כדי גמיעה וחלב טמאה כדי לכחול עין אחת וכו'. מקורו בירושלמי פ"ח מ"א חלב הדא זאת אמרת בחלב בהמה טהורה אבל בחלב בהמה טמאה כדי לכחול עין אחת:

דבש כדי ליתן על ראש הכתית וכו'. בירושלמי שם בפ"ח ה"א הנ"ל דבש הדא דאת אמר בהין עתיקי ברם בהין דידן כדי לבשל ביצה קלה ובקרבן העדה עמד על דברי רבינו שלא חילק בין דבש שהדביש כירושלמי והנראה משום דבבלי ע"ח ע"א אי' דבש אכילתו שכיחא ורפואתו שכיחי ובקרבן העדה מפרש בהדבש שכיחי לרפואה עיי"ש אבל לרבינו לא נראה כן דא"כ כיון בדבש שלא הדביש לא שכיח לרפואה ניזל בתר שיעור אכילה וע"כ דאין מחלקין כירושלמי:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה