דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו
פרק י · הלכה כג
צבי שנכנס ונעל אחד בפניו חייב וכו' ישב הראשון ומילאוהו ובא השני וישב בצידו אע"פ שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני לא עשה כלום ומותר לו לישב במקומו עד הערב ולוקח הצבי וכו'. הוסיף רבינו על לשון המשנה עד לישב במקומו עד הערב ולוקח וכו' לכאורה יש לדמותו לישראל שעשה מלאכה במזיד עי' בפ"ו הכ"ג דאסור לו לעולם ונראה שיותר לדמותו להל' כ"ד שם ליצאו חוץ לתחום ולמעביר ד' אמות ברה"ר ועי' בהמ"מ שם ומשום שלא נעשה שנוי בגוף הדבר עיי"ש ומותר לערב אף לאותו הדמיון:
ועי' עוד בענין צידה בירושלמי פ"ז דף ל' ולית ליה צידה ואתי' כהאי דאמר ר"א בי רבי יוסה ורב אבהו ורשב"ל בשם ר"מ מין חיה טהורה ברא הקב"ה למשה במדבר כיון שעשה בה מלאכת המשכן נגנזה וכו' ועי' בתוספות במסכת שבת דף ע"ה ע"א בד"ה הצד עיי"ש ובקרבן העדה שני פירושים לפי' אחד לא יהיה צידה בכלל מלאכה כלל ולפי' ב' היה במשכן באותה חיה עיי"ש ולדברי תוס' נראה שלא היה כלל לדעת הירושלמי ועי' בקרבן העדה שם ועי' בפנ"י דף ע"ה מ"ש בזה: