דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו
פרק ט · הלכה ג
המפקיע את הביצה וכו' המבשל על האור דבר שהיה מבשל כל צרכו או דבר שאינו צריך בישול כלל פטור. ועיין בהמ"מ בשם הרשב"א כמאכל בן דרוסאי שוב לא שייך בישול עיי"ש ועיין מ"ש לעיל בפ"ד ובפ"ח ה"ב לחלק בין חרישה אחר חרישה לבישול אחר בישול עיי"ש:
ויש לעיין בבישול אחר בישול בשני דברים שאינם שוים וע"י הבישול אחר הבישול נעשה תבשיל אחר והנה בבשר חלב שכתבו ז"ל דיש בישול אחר בישול ויש מחלקין וכן אמרתי מנפשאי בין בישל מתחילה בבשר וחלב וכמו כן אחר זה לאם בישל בשר בפני עצמו וחלב בפ"ע ואח"ז בישל שניהם ביחד עי' בס' ברוך טעם בסוגיא דהואיל דף י"ג עיי"ש שכתב לחלק כן וא"כ יש לעיין בשבת כה"ג יהיה כמו כן בישול וביותר לכרתי ופלתי שכתב בבשר בחלב לדמות לשבת והנה לכאורה ממ"ש רבינו או דבר שאין צריך בישול כלל פטור ועיין במרכבת המשנה שכתב לדמותו למס' עבודה זרה ל"ח כל שנאכל כמו שהוא חי אין בו משום בישול עכו"ם עיי"ש והנה שם נעשה ע"י הבשול ג"כ עלוי אף דבבישול ע"י תערובות כמ"ש בבשר בחלב הוי כתבשיל אחר מ"מ י"ל שהתורה לא חייבה רק במבשל ממש ולענין עונש ודאי מסתבר לומר כן דאזלינן לקולא אבל לענין איסורא מדאורייתא צ"ע והרי בישול לאחר צליה דעת הגהות מיימוני לחייבו לא אמרינן דהוי נאכל כה"ג ולכאורה דברי רבינו נגד הגהות מיימוני ועי' בשו"ע או"ח בסי' שי"ח סעיף ד' וברא"ש שם ובטו"ז ס"ק ג' בנצטנן ונגמר בישולו דסוברים דחייב עיי"ש וא"כ בכה"ג שאין צריך בישול בנצטנן אם הוי כנאכל כשהוא חי כמו כן בנאכל בצונן א"כ יהיה פטור לדעת רבינו והנה רבינו כתב שא"צ בישול כלל י"ל בכה"ג דנצטנן צריך לבישול מקרי ודוקא בשאין נתעלה ע"י הבישול כמ"ש בהמ"מ בשמן דפליגי במס' שבת מ' ע"ב ועי' בפכ"ב ה"ד והרי מים ודאי אפשר לשתותן בצונן וא"כ צריך לפרש שאין צריך כלל בכה"ג דליכא עלוי כלל בבשולו ולפ"ז למ"ש במבשל אחר בישול ונעשה תבשיל אחר יהיה לכאורה שייך בישול אחר בישול וצ"ע.
וראיתי בפרי מגדים בפי' לטו"ז ס"ק ו' שכתב על דברי רבינו אין אנו בקיאין איזה הוא דבר דשייך ביה בישול כפירות שטובים חיין יותר ממבושלים דלברכה שהכל בשבת חייב חטאת דמ"מ מבשל הוא אם רוצה וניח"ל בכך ואם אין ניחא ליה מקלקל פטור אבל אסור עיי"ש אבל כנראה לא אזלינן בתר דעתו רק בתר הדבר דאל"כ מאי פליגי בשמן וגם דברי רבינו לא יהיה במציאות וכנראה אין כונת רבינו במאכל דשייך בישול אפי' נאכל כמו שהוא חי וכיו"ב רק במה שא"צ בישול כונתו הרי בכופרא אי' בגמ' לרבות דהוי בבישול אבל במאי דלא הוי בערך הזה לא שייך בישול כמו במבשל עצים שאינו בגדר בישול וכמ"ש בה"ו כללו של דבר בין שריפה גוף קשה באש או שהקפה גוף רך ה"ז חייב משום מבשל עיי"ש אבל מאי דלא הוי בערך הזה אין תורת בישול עליו ובקרית ספר למבי"ט דסממני המשכן הוי דבר הצריך בישול לצבוע ולא הוי מבשלים אלא כל צרכיה עיי"ש ונראה דהיינו טעמא בחמי טברי' דבשר בחלב מספקינן בירושלמי ובשבת פשיטא דמשום דבמשכן לא היה רק ע"י עצים: