דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו
פרק ט · הלכה א
האופה כגרוגרת חייב אחד האופה את הפת או המבשל את המאכל או את הסממנין או המחמם את המים הכל ענין אחד הוא וכו'. הנה בפת ומאכל וסממנין ניכר הבישול ועומד קיים משא"כ מים שאין שנוי נראה בו וחוזר לקרירתו לאחר זמן ועי' במס' שבת דף ע"ד ע"ב האי מאן דארתח כופרא חייב משום מבשל פשיטא מ"ד כיון דהדר ואיקושא אימא לא קמ"ל ועי' בפר"ח ביו"ד בסי' ס"ח ס"ק י"ח שכתב אף דיש לומר דבכופרא לפי שעה בעת שמבשל ניכר הבישול מ"מ מוכח מבמסכת ביצה דף ל"ד ע"א אחד מביא את האור ואחד מביא את העצים ואחד שופת את הקדירה ואחד מביא את המים ואחד נותן בתוכו תבלין ואחד מגיס כולן חייבין וברש"י נותן מים ותבלין ומגיס משום מבשל עיי"ש מזה דחימום מים מקרי מבשל גם מפרק כירה דאי' דהפשרן של מים אינן בשולן מכלל דבבישול ממש חייב משום מבשל עיי"ש:
שיעור המחמם את המים כדי לרחוץ בהן אבר קטן וכו'. ובכ"מ בשם הרמ"ך שהקשה מאין הוציא זאת עיי"ש. ובפר"ח כתב דסתם מחמם המים על הרוב הוא לרחוץ במס' שבת ע"ח ע"א דכל דשכיח ולא שכיח אזלינן בתר השכיח אפי' לקולא ושיעור אבר קטן נלמד מהאי דאי' שם ע"ו ע"ב שמן כדי לסוך אבר קטן ובגמרא שם ע"ז ע"ב אבר קטן של קטן בן יומו וכמ"ש בפי"ח להלן גבי סיכה וה"ה ברחיצה ובמרכבת המשנה כתב מהאי דאיתא בפרק מקום שנהנו אסור לאדם שיושיט אצבעו במים בט' באב ואפי' באצבע קטנה כמ"ש רבינו ביוהכ"פ עיי"ש ועי' בפרי מגדים בפתיחתו הכוללת להל' שבת עיי"ש:
ושיעור מבשל סממנים כדי שיהיה ראוין לדבר שמבשלין אותן לו. ובראב"ד כדי לצבוע בהם בגד קטן פי' סבכה עכ"ל ובפר"ח דרבינו מפרש באיכות הבישול שיהיה ראוי לצבוע ממנו אותו הצבע שנתכוין אליו ובראב"ד מבאר כמות הבישול ונלמד מהוצאה וכמ"ש רבינו בפ' י"ח וכדאיתא במסכת שבת ע"ט ובתוספתא פי' לצבוע כדי לצבוע בגד קטן עיי"ש. ובספר מרכבת המשנה ועי' בלח"מ שנראה שכיון לזה שכתב בפר"ח הנ"ל וכיו"ב בפי' לר' דוד ארעמא"ה ז"ל עיי"ש: