אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת· רבי ירמיה לעוו

פרק א · הלכה ה

הלכה ג

דברים המותרים לעשותן בשבת ובשעת עשיתן אפשר שתעשה בגללן מלאכה ואפשר שלא תעשה אם לא נתכוין לאותה מלאכה מותר כיצד גורר אדם כסא וספסל וכיו"ב בשבת ובלבד שלא יתכוין לחפור חריץ בקרקע בשעת גרירתן ולפיכך אם חפרו הקרקע אינו חושש בכך לפי שלא נתכוין. וכן מהלך אדם על גבי עשבים בשבת ובלבד שלא יתכוין לעקור אותן לפיכך אם נעקרו אינו חושש. רוחץ אדם ידו בעפר הפירות וכיוצא בו ובלבד שלא יתכוין להשיר השער לפיכך אם נשרו אינו חושש. וכן פרצה דחוקה מותר להכנס בה בשבת אע"פ שמשיר צרורות. וכן כל דבר שאין מתכוין כגון זה הרי זה מותר. ורוחץ ידיו וכו'. עי' בלח"מ ובמל"מ בפי' פסיק רישא והאיך שייך מחלוקת אם הוי פסיק רישא או לא וגם בשאר חלוקים שכתבו מיושב מ"ש בלח"מ עיי"ש גם מ"ש ברש"י במס' זבחים דף צ"א ע"ב בד"ה הא ר"ש וכו' וא"ת פסיק רישא הוא אפשר דמזלף ליה טיפין דקין מאוד הילכך אי נמי מכבה בטיפים גסות דבר שאין מתכוין הוא עכ"ל ועי' במרכבת המשנה מש"כ בזה ומה שכתב לעיל עוד אבל כמ"ש י"ל דמכוין לטיפין דקין והוי "אם" למ"ש ברוב פעמים לא הוי פסיק רישא וי"ל דלא הוי במכוין לטיפין דקין רק על המיעוט שלא יוכל לדקדק כ"כ שלא יהי' טיפה גדולה ג"כ אינו מתכוין ואם דוקא בשוה בשוה הוי שאינו מתכוין צ"ל דהוי רק שוה בשוה למדקדק ואין כונת רש"י דיוכל לטפטף בגסים רק כמ"ש אי נמי מכבה בטיפים וכו' ולא כתב אי נמי מטפטף בגסים וכמ"ש דאם יקרה דבכל דקדוקו יהיה טיפה גדולה לא הוי פסיק רישא דאפשר שיהיה רק טיפין דקין להמדקדק ורק יקרה בשוה בשוה ועכ"פ לאו פסיק רישא הוי וע"ע בכפות תמרים סוכה ל"ג על מ"ש רבינו בפסיק רישא שאין סוף מגמתו להריגת העוף בלבד עיי"ש:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה