דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שביתת עשור· רבי ירמיה לעוו
פרק ג · הלכה ג
מי שראה קרי וכו' ואסור לו לרחוץ כל גופו או לטבול שאין הטובל בזה"ז טהור מפני טומאת מת ואין הרחיצה מקרי לתפילה בזה"ז אלא מנהג ואין מנהג לבטל דבר האסור אלא לאסור את המותר ולא אמרו שרואה קרי ביוה"כ טובל אלא כשתיקנו טבילה לבעלי קריין וכבר ביארנו שבטלה תקנה זו. ויש להבין מ"ש דהוי משום המנהג מ"מ יהיה כהולך לשמור פירותיו וכו' בה"ו משום שאין מכוין להנאה וכמו כן בזה דטובל משום המנהג וביותר למ"ש בכ"מ בפ' ד' ה"ח מק"ש דלא בטלה אלא נתבטלה מעצמו וגם הרי בעת שהוא מחויב בטבילת קרי למה התירו לטבול דלרבינו אסור מדאורייתא וצ"ל שאין הכונה להנאה וכמו כן נאמר בהטובל משום המנהג וראיתי בריטב"א שכתב דבהולך לשמור פירות בבגדיו נראה שאינו עושה משום הנאה עיי"ש. וא"כ י"ל דוקא היכא דמהדין כן נראה ג"כ שאינו משום הנאה משא"כ בדבר שלא פשטה וכמ"ש רבינו בפ"ד ה"ח מהל' ק"ש עיי"ש. אף דלכאורה בהאי דהולך לשמור וכיו"ב הנאה כפסיק רישא ולרבינו הוי מדאורייתא ואף למ"ש בר"ן במסכת חולין בהנאה לא שייך פסיק רישא מ"מ בהנאת הגוף כתב דהוי פ"ר ועיין מ"ש לעיל בפ"א מהל' שבת עיי"ש. וצ"ל ג"כ בזה הכתוב מסרה לחכמים וכמ"ש בכ"מ לעיל בפ"ק וצ"ע ועיין מ"ש לקמן בה"ו עיי"ש. ומ"ש רבינו ואין המנהג לבטל וכו' בס' מה"ר מנוח הנ"ל מירושלמי בפ"ק במקום איסור וכו' גבי אילן שחנטו פירותיה עיי"ש: